סיפורים מהבוידעם...
כל מיני מחשבות של הבל ושטות ושאר דברים שלא היו ולא נבראו ורק משל היו.
פוסטים אחרונים
- איך ולמה בונים חומה 1/8/10
- שורפי הספרים 26/7/10
- חג המקדש 19/7/10
- לילה באופרה 15/7/10
- (צ)חוק/ים מהעבודה (המשך) 12/7/10
- (צ)חוק מהעבודה 9/7/10
- לשפד את כולם!!! 5/7/10
- הנעל המעופפת 1/7/10
- ידידו הטוב ביותר של הכלב (מנקודת מבט שונה) 14/6/10
- ידידו הטוב ביותר של הכלב 12/6/10
- הגדול 10/6/10
- לידתה של אירופה 4/6/10
- כמה ימים יש בשבוע? 1/6/10
- חשכת ימי הביניים 22/5/10
- אני רוצה להרביץ 17/5/10
אלמוות בע"מ... (פרק שני)
ישבנו שם, במשרד המפואר של דוקטור בועז הרץ, הסמנכ"ל לפיתוח עסקי של חברת התרופות הגדולה. התרווחנו בתוך כורסאות העור ולגמנו מספלי הקפה שהונחו לפנינו. היו שם גם עוגיות קטנות, אבל ויתרנו עליהם בלי שום בעייה. על השולחן הגדול, בינינו ובין דוקטור הרץ, היה מונח כרך עב-כרס. על העמוד הראשון הצלחנו לקרוא את הכותרת: השלכות חברתיות של פיתוח ויישום תרופה AZ2009. תראה, אמר ערן, אני מומחה לגנטיקה מולקולרית. לא סוציולוג. לא אנתרופולוג. בטח לא פילוסוף. מה שאני יודע הוא שהשלמנו בהצלחה את כל הבדיקות שנדרשות במסגרת המחקר הבסיסי. הצלחנו לזהות את המרכיב התרופתי המבצע את המטרה, ואנחנו יודעים איך אפשר לסנתז אותו באופן כימי. ואם זה לא מספיק, אז יש לנו תוצאות חד משמעיות של ניסויים בבעלי חיים. תוצאות שלא משאירות שום מקום לספק בדבר האפקטיביות של התרופה. החולדות שבדקנו חיות, בינתיים, פי חמש מחולדות הבקרה, ולא הבחנו אצלן כול תופעה של הזדקנות. זה נכון, חייך ד"ר הרץ, אבל זה היה חיוך קר ומזויף, כמו שמש שקרנית ביום חורף, אבל אנחנו חייבים לבדוק אספקטים שונים של התרופות שאנחנו עומדים לפתח. פעם אמרו לי שחכם לא נכנס לצרות שפיקח יודע לצאת מהן. אנחנו רוצים להמשיך להיחשב חברה חכמה. אני בטוח, התערבתי בשיחה שנטתה לכיוון שלא אהבתי, שיהיו חברות אחרות שישקלו שיקולים אחרים משלכם. מאז שהמציאו את המטוסים הרי טיסה מכאן לאמריקה היא לא דבר מאד מסובך. אבל לפני שאנחנו נוסעים לאמריקה, אולי אתה מוכן להסביר לנו מה הממצאים העיקריים של הדו"ח הזה שסיפרת לנו עליו? תראו, נאנח ד"ר הרץ, התרופה שלכם היא משהו מדהים. באמת. אם צריך לתת למישהו פרס נובל, זה בדיוק על הדבר הזה. אבל אנחנו לא בעסק של חלוקת פרסים, אלא בעסק של עשיית רווחים. התרופה הזאת שלכם הורגת אותנו. פשוטו כמשמעו. זה לא רק שהתרופה הזאת מאריכה את החיים לפרק זמן בלתי מוגבל, היא מרפאת באותו זמן גם את מרבית המחלות הכרוניות. הגוף פשוט מצליח לרפא את עצמו. ברגע שתהליך ה- reset מתחיל, אז כל הבעיות שהגוף צבר במשך השנים פשוט נעלמות. נכון, פה ושם אתה יכול לקבל שפעת, או משהו דומה לזה. אבל לא בשביל זה אנחנו בשוק. מרבית התרופות שלנו יהפכו פשוט לחסרות שימוש. נכון. יהיה צורך לקחת את התרופה שלכם פעם בשבוע, כדי לשמור על המצב. אבל התרופה שלכם מוחקת תשעים אחוז מכלל התרופות שלנו. אז אתה מעדיף שמישהו אחר ייפתח את התרופה הזאת? שאלתי. הרי זה ברור ומובן מאליו שמישהו יסכים לקחת את התרופה הזאת. אם זאת תהיה חברה קטנה שתמחק לכם תשעים אחוז מהתרופות, אז תרגישו יותר טוב? בוא נעזוב את השאלה הזאת בינתיים, אמר ד"ר הרץ. אני רוצה לשאול אותך, פנה לערן, מה אתה רוצה? מה אתה מחפש? כסף? מעמד? עניין? מה? ערן לא ענה. אם אתה מחפש כסף, אמר ד"ר הרץ, אנחנו מוכנים לקנות ממך את הזכויות על התרופה הזאת, למרות שאתם רק בשלב של ניסויים על בעלי חיים, ועד להוכחה בניסויים בבני אדם הדרך עוד רחוקה, רחוקה מאד. בהרבה כסף. נהיה נדיבים מאד. לא תצטרך לעבוד עוד יום נוסף בחיים שלך. גם הילדים שלך לא יצטרכו. לא חשוב כמה יהיו לך. אתה רוצה מעמד או עניין? אנחנו מציעים לך משרת סמנכ"ל אצלנו בחברה. רק תגיד מה אתה רוצה. אני רוצה לקרוא את תוצאות המחקר של העתידנים שלכם, ענה ערן. ואני רוצה כמה ימים למחשבה. תן לי כמה דקות לחשוב על זה בשקט, אמר ד"ר הרץ. ישבנו בחוץ, בחדר ההמתנה. תשמע, אמרתי לו, אתה חייב להבטיח לעצמך שכל המידע הקשור למחקר הזה שלך יהיה שמור בצורה הכי טובה. שאף אחד לא יוכל לגנוב לך את זה. כן, אמר לי בפנים חתומות, חשבתי כבר על זה. אין שום חומר על המחשב שלי בעבודה או על הלאפ-טופ שלי. הם יכולים לקחת הכול. כול החומר של המחקר נמצא על הדיסק-און-קי שלי והוא תלוי לי על הצוואר, ביום ובלילה. וגם אם ייקחו את הדיסק-און-קי הם לא יוכלו לעשות איתו שום דבר, כי החומר מוצפן. יש לי גם עותק גיבוי במקום סודי, שאף אחד לא יכול להעלות על הדעת. אוקיי. בסדר. אז אתה יותר פרנואיד ממני, חייכתי אליו. כמה דקות מאוחר יותר קראה לנו המזכירה להיכנס מחדש אל חדרו של ד"ר הרץ. ההסכם לשמירת סודיות היה מונח על השולחן. ערן חתם עליו אחרי שבדקתי את הניסוח והוכנסו בו השינויים שדרשתי. ערן קבל את המסמך, הכניס אותו לתיק הצד שלו ולחץ את ידו של ד"ר הרץ. ניפגש ביום חמישי הבא, אמר ערן לפני שיצאנו מהחדר. בדרך אמרתי לו: יכול להיות שכל זה הוא רק תרגיל כדי להוריד את המחיר שנקבל עבור על התרופה שלך. כשלא השיב, אמרתי לו: תראה, זה לא שהתרופה לא בסדר. הטכנולוגיה היא רק טכנולוגיה. לא טובה. לא רעה. מי שמחליט איך משתמשים בה ולאיזה מטרות הם בני האדם. ועל טיבם של אלה לא נרחיב עכשיו את הדיבור. אתה הרי יודע מה דעתי עליהם.
***
|
פוסטים פופולאריים
-
ימי הרדיו הישן
1/9/08 | 1490 צפיות
-
סלואו צמוד
27/7/09 | 2000 צפיות
-
אופציות
24/4/10 | 1633 צפיות
-
לדבר לקיר
11/3/10 | 1580 צפיות
-
החיים אכזריים
22/5/09 | 1744 צפיות
-
אוריה החיתי מחומת סין הגדולה
19/10/08 | 1413 צפיות
-
מתנה ליומולדת - המשך 1
8/1/10 | 1846 צפיות
-
מקרר הקרח הישן
27/8/08 | 3193 צפיות
-
הסיפור על בנו של שומר הזמן...
1/1/08 | 2230 צפיות
-
על פוסטים ואפקט הפרפר
15/3/10 | 1750 צפיות
-
געגועים
18/11/07 | 634 צפיות
-
סוס על כביש גהה
7/5/10 | 1101 צפיות
-
200
5/7/09 | 1200 צפיות
-
הדג שבתוכנו
12/5/10 | 1699 צפיות
-
סיפור בשמות (שני בסדרה...)
2/10/08 | 1098 צפיות
-
השתלת מוח
4/3/10 | 1980 צפיות
-
לידתה של אירופה
4/6/10 | 1711 צפיות
-
הסיפור על ראובן המשוגע....
3/12/07 | 1248 צפיות
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברוכות השבות / השווות.
אנילא משוכנע ששרדינגר התכוון לזה, אבל הפיזיקה הקוונטית כוללת כל כך הרבה מוזרויות שיש אולי שניים-שלושה אנשים על הפלנטה הזאת שיכולים להגיד שהם ממש מבינים אותם.
גם אני מצפה להמשך. נראה מה יקרה...
תודה, איילת.
ממתינה ומצפה בשקיקה להמשך...גם לי יש רקע (בהנדסה) , מה שמזכיר לי שרעיון האלמוות נדון בהרחבה בקורס "פיזיקה קוונטית", כשדנו בגורל חתולו של שרדינגר. שהרי אם אתה חי ומת בו זמנית, זכית לכאורה באלמוות:)
כמו שפעם אמרו שהמחשב חוסך נייר, זוכר את הסיסמא של המשרד הממוחשב ה- paperless?
ועכשיו, עם המצאת מכונת הצילום אנחנו טובעים בים של צילומים מיותרים?
אבל אנחנו עדיין בשלב של מסעי הפתיחה של הסיפור...
מזכיר לי את הויכוח הישן,
אם מסע פרסום של חברת החשמל לחיסכון בחשמל,
יביא לקריסת החברה.
פעם כשעסקתי במחשבים,
טענו הלקוחות הפוטנציאליים,
שאם המחשב עושה הכל, אז מה הם יעשו?
ואיך הם יכולים ככה סתם לפטר עובדים?
אני זוכר שכהבנתי את הבעיה ביקשתי מאנשי מכירות
לציין שהמחשב עוזר. לא עושה עבודה במקום.
אני מוכרח להשוויץ ולהגיד שזה היה אוונגרדי אז.
ההיסטוריה הוכיחה שכניסת המחשב רק הוסיפה צורך בכוח אדם,
וקמפיין לחיסכון, היה רק...קמפיין.
נקודה מצוינת העלית.
על מי מדובר? מי הג'יניוס הצעיר?
יוסי, זה רק סיפור.
לא מוציא את הנשמה, ממש לא.
יש. אחד כוכב לג'יניוס הצעיר.
בעסקים כמו בעסקים.
pocker face
את הנשמה תוציא לנו............
חברות התרופות נמצאות במקום בו הן נמצאות כדי להרוויח. רווח מגיע ממכירת תרופות. לא מלהיות נחמדים.
כמו שרשתות הטלביזיה מוכנות להאביס אותו בזבל שאתה אוהב (לא את, אבל באופן כללי) כדי שתסכימי לצפות בפרסומות שלהן. גם הן שם כדי להרוויח.
רק לעובדים מספרים כל מיני סיפורים בנוסח: נכון, המשכורת נמוכה, אבל העבודה מעניינת, אתגרית...
תודה על הכוכב שנתנת לי....
נתנתי לו
אוקיי. נשלח לך טפסים.
רק שאין שום אחריות על הדבר הזה, שתדעי....
בעברי (ההנדסי) שמעתי על המצאת מנוע מהפכני שנגנז על ידי חברות הרכב הגדולות.
אני משער שיש סיפורים דומים אצל ממציאי התרופות.
אבל אנחנו רק בתחילתו של הסיפור...
העתיד כבר כאן, כך שמעתי והרבה בזכות מחקרים בתחום הגנטיקה - אולי לא אלמוות מוחלט, אבל פסאודו אלמוות.
ומעניין כמה תרופות מצילות ומאריכות חיים נגנזו עד היום מטעמים תמוהים של הון...
אמא שלך לא לימדה אותך שאסור לכסוס ציפורניים? זה לא יפה לילדה טובה לעשות ככה.
גנטיקה היא אכן מדע מדהים.
תודה, נילי.
עוד ממתינים פרקים במחסנית.
תזכירי לי להזכיר לך.איפה בדיוק מוצאים את האייקון הזה?
תודה, שני.
זה כל כך ראלי
טייקוני ההון לא יתנו לזה אפשרות לצאת לשוק החופשי
הרבה יותר ירויחו מעולם חולה
מאשר מהתרופה!
פוסט עתידני נפלא!!
(אותו סיפור עם תחליפי אנרגיה לנפט)
אתה יודע מה אני חושבת על גנטיקה בכלל ועל ערן בפרט.
אתה יודע לספר סיפור. [הכל כסוס כבר אצלי]
ואם אני הייתי במקום דוקטור הרץ גם הייתי מפחדת מהתרופה הזאת.
(אייקון של עיניים בורקות ונשימה עצורה)
תמיד הטכנולוגיה היתה רק טכנולוגיה. מה שבני האדם עשו איתה הוא מה שמפחיד