כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    להמציא את מדינת ישראל מחדש

    המדינה בנבצרות. כולם נגד כולם וכולנו מפסידים. הבלוג מתכוון לעסוק בנושאי אקטואליה מתוך כוונה למצוא את הדרך להחזיר את כולנו למסלול.
    מדיניות כלכלית, תאונות דרכים, אתיקה של גורמי ממשל חקירה ותקשורת, מדיניות עידוד - כל אלו, ואחרים נושאיהם של בלוג זה.

    כולם מרוויחים מ"הון ושלטון"

    1 תגובות   יום רביעי, 31/12/08, 11:08


    הון והשלטון היא קומבינציה מושחתת – זועקות הכותרות. האמנם? בעולם, מסתבר, חושבים אחרת.

     ישנם נושאים אותם ניתן לקדם רק בשיתוף פעולה בין סקטוריאלי (ISP – InterSectoral Partnership), בין הסקטור הממשלתי, הסקטור העסקי והסקטור האזרחי. לטענת מחקרים וניירות עמדה רבים, ב-OECD ובגופים אחרים, נושאים כבדים כמו: צמיחה כלכלית, פיתוח ושמירת הסביבה, בריאות, תשתיות, חינוך וכו', יכולים להפתר רק באמצעות שתוף פעולה בין שנים או יותר מהסקטורים השונים. 

    מוסדות השלטון עסוקים ביצירתם ותחזוקתם של הסדר הציבורי וחלוקת העושר. הסקטור העסקי עסוק בייצורם ובשיווקם היעיל של מוצרים ושירותים. החברה האזרחית עסוקה בהבעה, בפיתוח ובשימור ערכי החברה ואמונותיה.  שיתוף פעולה בין הסקטורים השונים, המבוסס על כך שכל סקטור שומר על נאמנות למטרותיו הוא, הינו כלי רב עוצמה, המתאים להשגתם וקידומם של נושאים בהם מתקשה החברה.

    תפקידה של התקשורת הוא להשגיח על שני חלקי המשוואה כאחת. על קיומו של שיתוף פעולה מחד ועל נאמנות כל סקטור למטרותיו מאידך.השיתוף בין הסקטור הממשלתי והסקטור העסקי בא ליידי ביטוי בהוצאת פרוייקטים ממשלתיים לביצוע חברות עסקיות, בתרומתן של חברות עסקיות למטרות חברתיות ועוד צורות רבות. גם אם רוצה הממשלה, היא איננה מסוגלת, עסקית, כלכלית וניהולית להשקיע את הסכומים הנדרשים לפיתוח תשתיות תחבורתיות, תשתיות אנרגיה ונושאים אחרים אותם היא יכולה לארוז ולהפריט. כן, גם חינוך, גם את מרכז ההשקעות, גם את שירות בתי הסוהר. הכל יבוצע טוב יותר ע"י הסקטור שיודע יעילות בהשגת מטרות מהי.

    אמת, הממשל צריך להגדיר את המטרות והתמורה להן. הגדרה טובה תביא תוצאות מעולות. 

    עוד סוג של שת"פ בין הממשל והסקטור העסקי הוא תמיכת הממשל במטרותיו העסקיות של הסקטור העסקי. נשמע רע? לא בדיוק. כאשר טוני בלייר נסע לנחם את ג'ורג' בוש לאחר אסון התאומים, הוא נסע גם כדי להגן על האינטרסים של חברת הביטוח לוידס הבריטית. טוב לבריטניה? טוב. עסקים ללא תמיכת ראש הממשלה והשרים מתקשים להגיע להצלחה בעולם גלובלי או בעת אסונות גדולים – זוהי משימתו של הממשל לסייע – לטובת המשק הלאומי ושגשוגו. שיתוף הממשל והחברה האזרחיתשיתוף הממשל צריך להיות לא רק מול הסקטור העסקי אלא גם מול החברה האזרחית. אנו נמצאים בתקופה של שינוי תפיסתי בסיסי בנושא זה של שיתוף אזרחי בתהליכי קבלת החלטות ממשל במגוון נושאים, ובכלל זה: כלכלה, חינוך, בריאות, צבא ובטחון. לכאורה, אין הדמוקרטיה הייצוגית חייבת בשיתוף אזרחי בתהליכי קביעת מדיניות, שכן, קיומו של פרלמנט, על ועדותיו השונות, קיומן של מפלגות, קיומה של תקשורת חופשית, חופש השביתה וההפגנה וקיומו של בית משפט הפועל בקונספט ש"הכל שפיט" - מייתרת את הצורך בשיתוף אזרחי נוסף.  

    בפועל, בישראל, כמו במדינות אחרות, אנו נוכחים בקריסת המערכת השלטונית, ובכלל זה: אחוזי הצבעה הולכים וקטנים, ממשלות המתחלפות בקצב גבוה, ירידה במספר החברים הרשומים במפלגות, וירידה באמון הניתן למוסדות הממשל חוסר במדיניות לטווח ארוך, פרשיות של שחיתויות וכו'. שינויים חלים במדינה המודרנית כאשר הדמוקרטיה הייצוגית, שאופיינה במעורבות הציבור בבחירות, משנה את אופיה. אחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות מעידים על חלקו האחד של תהליך שינוי זה. צמיחתם של ארגוני המגזר הציבורי  מעיד על החלק האחר. אזרחים, בכל המדינות המפותחות, דורשים יותר שקיפות ולקיחת אחריות מממשלותיהם, ומחפשים הזדמנויות לקחת חלק פעיל בעיצוב מדיניות המשפיעה על חייהם. כתוצאה מכך, ממשלות בכל מדינות ה-OECD, מחפשות דרכים חדשות בכדי לכלול אזרחים וארגונים אזרחיים בתהליכי קביעת מדיניות. שתי התופעות יחד מעידות על שינוי בדמוקרטיה הייצוגית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, למה שינתן לכנות "שיתופיות מתמדת". השאלה החשובה היא כיצד לבנות כלים חזקים יותר למעורבות אזרחית בתוך המסגרת של דמוקרטיה ייצוגית. 

    שיתוף הסקטור העסקי והחברה האזרחיתהויכוח הציבורי המתקיים בישראל כיום, על תחומי הפילנטרופיה, היא העדות לשינוי אותו אנו חווים בנושא זה. הסקטור העסקי תרם אפודי מגן לחיילים הלוחמים, תיחזק מקלטים לאזרחים המופגזים, תורם לפרוייקטים חינוכיים, פעילות רווחה ובריאות. המדינה מקטינה את אחריותה. עובדה הזוכה לויכוח מתמשך. אז בוודאי שבעת הזאת של שינויי טריטוריות בין הסקטורים השונים, הכל נתון לויכוח, הכל פרוץ. סטטוס קוו חדש יווצר ועלינו מוטלת המלאכה לדאוג שיהא זה סטטוס קוו טוב יותר מהקיים בו כל סקטור פועל בנפרד. בישראל יכול להיות למהלך זה תוצאות חשובות: ניצול המשאב האנושי, העמקת השוויון, ריווח מועדי הבחירות, הגדלת תחושת השייכות והאחריות ההדדית, ובעיקר – החזרת האמון של האזרחים בשלטון. "להוציא את הקיטורים מהסלון" לעשיה ממשית ותורמת.  בישראל רמת אחריות ומעורבות איכפתית גבוהה של אזרחיה. רבים וטובים מוכנים לתרום אך לא יודעים איך. דווקא בפריצת הגבולות יש תקווה חדשה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/9/10 10:37:
      הכל נכון,

      זה רק משחק של איזונים.
      בעולם מורכב אנו חווים "סדר" ו"יציבות" כשכוחות גדולים מתחככים זה בזה ולפרק זמן מסויים יש "נטרול" הדדי. פה גם שיתופי הפעולה יפליאו להתפתח בהתארגנות עצמית.

      אבל,

      כשהאיזון מופר, ומערכת אחת גדלה יתר על המידה, היא נכנסת לאקסלרציה וגדלה בקצב גובר.

      אז המערכות האחרות נכנסות לפעולה ומגיבות נגד, על מנת ליצור איזון חדש.

      לדעתי, זה המקום שבו אנו מצויים היום...

      שנה נפלאה וחתימה נהדרת

      פיני

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נגה קינן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין