בשלוש מארבע קטגוריות המשחק נוצר כבר קונצנזוס לגבי זהות הזוכה השנה. מיקי רורק צפוי לזכות באוסקר כשחקן ראשי על תפקידו ב"המתאבק", פנלופה קרוז לוקחת בהליכה את קטגוריית שחקנית המשנה על "ויקי כריסטינה ברצלונה" והית' לדג'ר עדיין פייבוריט לזכיה כשחקן משנה על "האביר האפל". נדמה שרק קטגוריית השחקנית הראשית נותרה פתוחה לחלוטין, כשאף אחת לא הצליחה לפתוח פור של באז על פני האחרות.

בכל זאת, אני רוצה להתעכב דווקא על מקצה שחקני המשנה. כאמור, הית' לדג'ר צפוי לזכות על תפקידו בתפקיד הג'וקר. הבעיה היא שאחד הטיעונים החזקים לטובתו, הוא העובדה שהית' לדג'ר מת. עוד לפני ש"האביר האפל" עלה לאקרנים, דובר על כך שהמוות אינו מחוסר עבודה ומפיקי הסרט מעסיקים אותו כיחצ"ן במשרה מלאה. לדעתי, זה די בולשיט. קשה לקבוע עד כמה מותו של לדג'ר השפיע על הצלחת הסרט, אבל לאור התגובות הנלהבות, סביר להניח שהיה מדובר בשובר קופות היסטרי גם אם כל המשתתפים בו היו בין החיים.

אני מודה שזלזלתי ביכולתו של האביר האפל להיות מועמד לאוסקר. אחרי הצפיה בו, חשבתי שהסרט באמת טוב, אבל זה עדיין באטמן. האקדמיה לא נותנת כזה כבוד לסרטי קומיקס/גיבורי על. הייתה עוד כמעט חצי שנה עד לחשיפת המועמדים הסופיים ותארתי לעצמי שיקומו בינתיים מספיק סרטי סוף שנה שישכיחו את האביר האפל ויאבקו ביניהם על מקום בחמישיה הפותחת. עבר זמן ולא רק שהאביר האפל עדיין חזק בתמונה, עושה רושם שהמבקרים אהבו יותר את שוברי הקופות של הקיץ (בהם גם "איירון מן", "וול-E" ו"קונג פו פנדה"), מאשר את הסרטים היותר אוסקריים באופיים. אני מאמין כעת שכמו "מלחמת הכוכבים" ו"שר הטבעות" בזמנם, האביר האפל בהחלט יכול לשבור את מחסום הז'אנר ולהיות מועמד כמו כל דרמה איכותית.

נחזור להית' לדג'ר. יש לי התלבטות קשה לגבי זכייתו באוסקר. מצד אחד, הוא המועמד המוביל וכולם מסכימים שנתן הופעה יוצאת דופן ושמגיעה לו מועמדות לאוסקר לשחקן משנה. מצד שני, הוא עדיין מת. השאלה היא אם טוב למות בעד האוסקר, או לא.

נניח שזה טוב: רבים טוענים שהאקדמיה תצביע ללדג'ר מתוך כבוד לשחקן שנקטף בשיאו, כאשר ממילא אין לו תחרות אמיתית. האקדמיה מבטיחה לעצמה דרמה גדולה, כאשר טילדה סווינטון תפתח את המעטפה ותכריז, מעט מהוססת, לא יודעת מה יקרה בעוד רגע, על הית' לדג'ר ז"ל כזוכה. מישהו בטח יעלה לבמה, אולי כריסטופר נולאן (שיזכה ללא מעט תשואות משל עצמו) ואולי אחד ההורים. אולי טילדה סווינטון תצא כנגד אלוהי הרייטינג ותודיע כי האקדמיה מקבלת את הפסלון בשמו של לדג'ר, מה שאף מפיק שפוי לא היה רוצה שיקרה.

נניח שזה רע: האקדמיה לא מחפשת רייטינג, אלא לתת הכרה לאנשי הקולנוע הראויים ביותר לטעמה. הית' לדג'ר הוא לא איזו אגדה שפספסו את ההזדמנות להעניק לה פרס. כוכבים גדולים ממנו (מישהו אמר ג'יימס דין?) לא זכו באוסקר לאחר מותם. מה עדיף, רגע של חוסר ודאות מביכה, או להעלות לבמה אדם חי שישמח על הזכיה ולא יצור תחושה כאילו מעניקים את הפרס לאויר? הדרמה כבר קיימת. היא תתקיים גם כשיכריזו על המועמדים ואם לדג'ר לא שם, התקשורת תחגוג. אז אולי עדיף לתת לו מועמדות, אבל את הפרס להעניק למישהו אחר. מה עם רוברט דאוני ג'וניור? "רעם טרופי" החליף את "האביר האפל" בראש טבלת ההכנסות בארה"ב, למה שלא יעשה זאת גם בקטגוריית שחקן המשנה? דאוני הוא שחקן מוערך שבטוח ישא נאום זכיה שנון ומשעשע. אולי גם יזכיר את לדג'ר בנאום ובכלל יעשה לכולם טוב על הנשמה. על הדרך, האקדמיה תוכיח שהיא לא מרובעת והנה נותנים אוסקר על משחק בקומדיה פרועה. ההצגה חייבת להמשיך, רק שלא יבחרו בטעות בג'וש ברולין ויתקעו עם שחקן דרמתי חי.

ממבט על הטיעונים הנ"ל, אני מגיע למסקנה שהעסק קצת יצא מפרופורציות. היה הרבה יותר קל לא להצביע להית' לדג'ר אם היה בחיים ועצם המועמדות הייתה נחשבת כבוד עבורו ועבור הסרט. עם זאת, למוות שלו אין את אותה השפעה כמו לבאז שנוצר סביבו. אם היה נותן הופעה בינונית, היו מבקרים את האקדמיה על מתן מועמדות לשחקן רק כי הוא מת. בהתחשב בתגובות הנלהבות להופעתו ובכך שמדובר באחד הסרטים היותר מוערכים (והמצליח ביותר) של השנה, כל חבר אקדמיה יצטרך להחליט בעצמו אם הוא רוצה טקס שיאופיין בדמעות הזכרון או בשמחת הנצחון.