הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
להפוך חושך לאור
יש לך את היכולות האלו, את יודעת.
איזה יכולות?
יכולות של שדונים ופיות, למחוק את הרע ולהפיץ אור
קוראים לזה הדחקה.
ובמחי משפט אחד נמסתי, ופתחתי לך את הדלת.
וצחקתי, וחייכתי ודמעתי, כרגיל,
אתה כמו מים, על כל הטווחים שלהם, גם כשהם קופאים כמו קרח היום געשת ושצפת
כשאתה גועש אני רוצה להיכנס ולשחות
כשאתה קרח,אני מתרסקת ובורחת
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם את מים גם הוא אש
איכשהו, תאשימי אותי בהשלכה, אני לא מודאגת
יפה
כל זמן שאני קודם כל "נורא" ורק אח"כ "צודק", אני יכול לחיות עם זה...
ו..אנשים שרוצים לחוות, ללמוד, להתחכך בתהומות (ושאר כוחות גדולים), אינם טועים.
כי הרי בכל עימות יש לפחות שני צדדים צודקים.
כך שאת רחוקה מלהיות טועה, לכל היותר (ובקול רם) תוהה.
ואני...
ממשיך להתכונן ליום שבו הפרקטלים, של שבבי הקרח ימסו ויתאדו, באיזה יום אביב של אחרי מלחמה.
(או ליום סופה...)
גם אתה נורא צודק.
כולם נורא צודקים פה.. האם רק אני טועה???
:-)
את חסרת תקנה
(וטוב שכך).
כמה שאתה צודק...
באמת מה זה חשוב?
צ'ונצ'ון,
אוהב את מה שאת כותבת.
יודע שממך בא אור,
פשוטו כמשמעו
ומה זה חשוב אם זה כרוך
בהדחקה
העתקה
השלכה
או כל הפלצה פסיכולוגית אחרת.
*
חבל שאי אפשר לככב תגובות...
:-)
זה לא באמת לשלח..
זה לשים אותו בצד.
ולהסתכל על האור.
ולהפיץ את האור.
אהבתי את מה שכתבת.
הלוואי שהיינו יכולים לשלח מאיתנו את החושך ולהפיץ רק אור סביבנו.