כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטרי, אקלקטי ואידיוסינקרטי

    אזוטרי הוא דבר סודי הידוע רק למביני עניין.

    מקור המילה הוא ביוונית, במילה esoterikos, שפירושה "שייך לחוג הפנימי" (esōteros הוא "פנימי").
    השימוש המקורי במושג מיוחס לאריסטו, הפילוסוף היווני, שחילק את הידע לשניים: ידע אקזוטרי (חיצוני), שהוא נחלת הכלל, וידע אזוטרי (פנימי), הידוע רק לאנשי סוד.
    מיוונית: έσώτερoς
    ביטויים קרובים: "ליודעי ח"ן" (=חכמת הנסתר).

    אקלקטי - לַקטָני, נאסף ממקורות שונים, נלקח מכאן ומשם.

    אידיוסינקרטי - An idiosyncrasy is an unusual feature of a person. The term is often used to express eccentricity or peculiarity.
    The term idiosyncrasy originates from Greek ἰδιοσυγκρασία [idiosynkrasía], "a peculiar temperament", "habit of body" (ἴδιος, [idios] "one's own", σύν, [syn] "with" and κρᾶσις [krasis] "mixture").

    כלומר - אולי אני רוצה להגיד שאני מיוחדג'ת. אבל בעצם לא מובנת. נחשבת מוזרה. לא מתאימה לאף תבנית. לגמרי אחרת.
    (כמו שכבר אמרו מונטי פייתון:
    And Now for Something Completely Different)

    0

    עוד על ADD

    5 תגובות   יום רביעי, 31/12/08, 19:55


    הנה עוד מאמר מאיר עיניים על ADD, ADHD וריטלין:

     

    הכל על הריטלין   ריטלין, תרופה ותיקה שפותחה לראשונה בשנות ה־50 של המאה הקודמת, זכתה לאלפי מחקרים שהוכיחו כי היא יעילה לטיפול בכ־85 מהסובלים מהפרעות קשב 

     

    ד"ר איריס מנור

     

    ריטלין (Ritalin, Methylphenidate Hydrochloride  ) היא  תרופה ממשפחת המעוררים, שיוצרה לראשונה בשנת 1955 על־ידי יצרנית התרופות ציבה ( Ciba Pharmaceutical ) והיא נועדה לטיפול בעייפות כרונית, בדיכאון ובנרקולפסיה וכן כתרופה המסייעת להתגבר על תופעות הלוואי המרגיעות של תרופות אחרות.

    בניסיונותשבוצעו בחיות מעבדה התגלה כי התרופה מעודדת שלווה, ריכוז וקשב טובים יותר והחוקרים המשיכו ופיתחו מהתרופה את החומר הפעיל מתילפנידייט שבו החל הטיפול בהיפראקטיביות כבר בשנות ה־50 של המאה ה־20.
    בשנות ה־60 התרופה אף שווקה תחת השם ריטוניק ( Ritonic   ) במטרה לסייע בשיפור מצב הרוח ולעורר חיות. בשנות ה־70 של המאה ה־20 הראו מחקרים שונים, כי החומר מתילפנידייט יעיל מאוד בטיפול בתסמינים השונים הקשורים בהפרעות־קשב והתרופה, ששמה הוחלף לריטלין, הותוותה לטיפול בהפרעות אלה. ב־1980, לאחר שהמכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש הכיר בהפרעת־קשב באופן רשמי, החל השימוש הגובר בריטלין לטיפול בהפרעות־קשב. מאז שנות ה־90, ריטלין הוא הטיפול התרופתי המיטבי, בשילוב טיפול התנהגותי־רגשי תומך, בהפרעות קשב.

    למי ממליצים על הטיפול?


    הטיפול מומלץ למי שסובלים מהפרעת קשב וריכוז משלב. הטיפול משתנה מאדם לאדם, שכן הפרעת־קשב היא מצב כרוני (תמידי) שיש לה גם צדדים חיוביים לצד צדדים שליליים. 

    מטרת הטיפול אינה לתקן או לשנות את האדם באופן קבוע. הטיפול נועד להשיג איכות חיים טובה יותר בתחומים של החיים שבהם נתקלים בקשיים ובהפרעות־תפקוד.

     

     מי רשאי לתת מרשם לריטלין?

     רופא או רופאה שתחום התמחותם הוא נוירולוגיה (ענף ברפואה העוסק בעצבים, במבניהם ובמחלותיהם), פסיכיאטר או פסיכיאטרית, או רופא או רופאת ילדים עם מומחיות מיוחדת בהתפתחות הילד. המרשם ניתן לאחר, שבוצע אבחון.

    איך מבוצע האבחון?

     קרא/י על כך כאן. 

     מה עושים אחרי שמקבלים את המרשם הראשוני לריטלין?

     בהתאם להנחיות של הנוירולוגים, הפסיכיאטרים או המומחים להתפתחות הילד, רופא או רופאת המשפחה יכולים להמשיך את הטיפול ולרשום את מרשמי ההמשך לתרופה. 

     

     

     האם יש לתרופה תופעות לוואי מסוכנות?

    לא. על אף שריטלין היא תרופה מוכרת יותר מ־50 שנה, ועל אף שבמהלך השימוש בה נעשו אלפי מחקרים שהוכיחו את יעילותה ובטיחותה, הטיפול בה עדיין מלווה מיתוסים רבים, שמהווים מכשול בעבור אלה שעשויים להיטיב את מצבם בענק משימוש מושכל בה.
     '' ריטלין אינו גורם להתמכרות. 

      '' ריטלין אינו פוגע בתפקודי הגוף (תפקודי הכבד, הכליות, תמונת הדם וכדומה).

     '' ריטלין אינו מחמיר טיקים, אלא כנראה גורם להפחתתם. 

     '' ריטלין עשוי להיות יעיל גם לסובלים מדיכאון וחרדה. 

     '' ריטלין אינו פוגע בגדילה של ילדים ובני־נוער (וסך כל ההשפעה האפשרית על הצמיחה לגובה היא עד שני סנטימטרים  במקרים שהשפעה כזו קיימת). 

     '' ריטלין אינו ידוע כגורם לתופעות לוואי ארוכות טווח.

     '' ריטלין הוא אחת התרופות הבטוחות והיעילות ביותר.

    ומה בנוגע לתופעות לוואי זניחות?

    גם לאקמול יש תופעות לוואי, וכך גם לכל תרופה וובכלל זה  ריטלין. כמו בשימוש בכל תרופה חשוב לשים דברים בפרופורציות ולשקול תמיד את היתרונות (שיפור איכות החיים היומיומית) לעומת תופעות הלוואי. 

    לריטלין מספר תופעות לוואי שכיחות, שניתן לצמצמן בהתאמה מיטבית של המינון, זמן הנטילה של התרופה במשך היום, או במעבר לתרופה שונה מאותה משפחה:

      • פגיעה בתיאבון ובשינה (על כן מומלץ ליטול את התרופה עם האוכל ולא לקחת אותה בשעות הערב).

     • ירידה במשקל.

     • עלייה ברגישות לגירויים.

     • עצבנות.

     • כאבי בטן.

     • כאבי ראש. 

     

    כל אחת ואחד מושפעים מהתרופה באופן שונה: כן, יהיו אנשים שיסבלו מכל תופעות־הלוואי הנפוצות האפשריות (וניתן לשנות להם את המינון ובכך להפחית את הופעתן), ויהיו כאלה שלא יסבלו מאף תופעת־לוואי. הדרך היחידה לדעת בוודאות מהן השפעות התרופה, היא ליטול אותה ולהיות במעקב אחר תופעות־הלוואי לצד השינוי המבורך ביכולת להיות קשוב.

     

      איך הריטלין משפיע על המוח שלי?

    80 עד 85 אחוזים מהנוטלים ריטלין יגיבו אליו היטב. כלומר, הם יזכו בשיפור משמעותי בפעילות היתר וביכולות הקשב. בנוסף לכך צפוי שיפור מסוים בהתנהגות, ביחסים הבינאישיים ובביצועים הקוגניטיביים. התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית, ובעוד על־פני השטח נדמה שהיא מרגיעה, למעשה, ברמה המוחית, היא פועלת באופן הפוך, כלומר: מעוררת.

     מנגנון הפעולה הידוע של מתילפנידייט (החומר הפעיל בריטלין על נגזרותיו השונות) מעלה את רמות המוליך העצבי דופאמין במוח ובכך מתקן את חוסר האיזון בין מספר מעבירים עצביים באונה המצחית (אחד מחלק המוח, המחולק למספר אונות), חוסר איזון שהוא, ככל הנראה, אחד הגורמים להפרעה בקשב.

    העלייה ברמות הדופאמין מאפשרת למי שסובלים מהפרעה בקשב שני דברים עיקריים: שליטה עצמית גבוהה יותר וצורך מופחת להתנהג באופן היפראקטיבי.

     

       

     עד כאן המאמר.

    וכעת להערה שלי:

    מצחיק איך הריטלין הומצא במקור על מנת לעורר

    התרופה "נועדה לטיפול בעייפות כרונית, בדיכאון ובנרקולפסיה וכן כתרופה המסייעת להתגבר על תופעות הלוואי המרגיעות של תרופות אחרות."

    אבל  בכל פעם שמדברים על ריטלין מדברים על דיכוי ההיפראקטיביות. שוב אני עדים לכך שבנות הן "שקופות" הן סובלות מהפן המופנם של התסמונת אבל בגלל שאין להן היפראקטיביות יש ויש תת-איבחון.בעוד כל המיתוסים לגבי ריטלין נוסדו על הילדים היפראקטיבים, והרתיעה מהתרופה כל כך גדולה בציבור, שאין מודעות שזו בעצם תרופה מצילת חיים. לא פחות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/09 12:28:


      ההסבר של ויקיפדיה כל כך יפה שאני חייבת להביא גם את השאר פה:

       

      זה משלב מתמטיקה, פילוסופיה

      אוקלידס, פיתגורס,

      דקארט, שפינוזה

      ועוד ועוד

      לא יכולתי להמציא משהו נפלא מזה:

       

      (רק ההמשך, להתחלה ראו טוקבק קודם)

      Etymology and early use

      The phrase is a translation into Latin of the original Greek ὅπερ ἔδει δειξαι. (hoper edei deixai) which was used by many early mathematicians including Euclid[1] and Archimedes. These mathematicians, in particular Euclid, are credited with founding axiomatic mathematics with its emphasis on establishing truths by logical deduction (rather than experimentation or assertion); their use of this phrase symbolizes this emphasis, as well as marking this important step in the development of mathematical philosophy.

      [edit] Modern philosophy

      Philippe van Lansberge's 1604 Triangulorum Geometræ used "quod erat demonstrandum" to conclude some proofs; others ended with phrases such as "figillatim deinceps demunstrabitur," "magnitudo demonstranda est," and other variants.

      In the European renaissance, mathematical books were typically written in Latin, and phrases such as "quod erat demonstrandum" were often used to conclude proofs.

      Perhaps the most famous use of Q.E.D. in a philosophical argument is found in the Ethics of Baruch Spinoza, published posthumously in 1677. Written in Latin, it is considered his magnum opus.

      The style and system of the book is, as Spinoza says, "demonstrated in geometrical order", with axioms and definitions followed by propositions. For Spinoza, this is a considerable improvement over René Descartes's writing style in the diary.[2]

      [edit] Current usage

      Currently, it has become so symbolic of irrefutable logic that "Q.E.D." is occasionally used in non-mathematical contexts as well to intensify assertions.

      [edit] Q.E.F.

      There is another Latin phrase with a slightly different meaning, and less common in usage. Quod erat faciendum is translated as "which was to have been done." This is usually shortened to Q.E.F.. As with Q.E.D., Q.E.F. is a translation of the Greek geometers' closing ὅπερ ἔδει ποιησαι (hoper edei poiēsai). Euclid used this phrase to close propositions which were not precisely "proofs", but rather exemplar constructions. The distinction between Q.E.D. and Q.E.F. is roughly equivalent to the distinction between a proof and an illustration of the proof.

      [edit] Nonlatin languages

      Q.E.D. has acquired many translations in various foreign languages. In French and German (two of the main languages of Western mathematics) it is respectively C.Q.F.D, for "ce qu'il fallait démontrer" (or sometimes "ce qui finit la démonstration"), and W.Z.B.W, for "was zu beweisen war". There does not appear to be a common formal English equivalent, though the end of a proof may be announced with a simple statement such as "this completes the proof" or a similar locution. The equivalent in Ancient Greek was "ὅπερ ἔδει δεῖξαι" and could be translated as "which had to be proved". In modern Greek texts sometimes the "ὅ.ἔ.δ." initials are used at the end of a mathematical proof.

      [edit] Electronic forms

      With computers frequently being used to "write" proofs (see LaTeX), there are several symbolic alternatives in use. The most popular symbol is (solid black square), also called tombstone or Halmos symbol (after Paul Halmos, who pioneered its use). The tombstone is sometimes open: (hollow black square). Unicode explicitly provides the "End of Proof" character U+220E (), but also offers (U+25AE, black vertical rectangle) and (U+2023, triangular bullet) as alternatives. Some authors have adopted variants of this notation with other symbols, such as two forward slashes (//), or simply some vertical white space.

       

       

      ובשביל המאמר כפי שהוא ערוך נוח לקיראה:

      http://en.wikipedia.org/wiki/Q.E.D.

       

        8/1/09 12:27:

      נושא מעניין מאוד !

      תודה :)

        8/1/09 10:53:

      צטט: (עי)דנהנחושת 2008-12-31 20:44:24

      צטט: charlotte 2008-12-31 20:26:47

      קראתי, לא השתכנעתי. ניסו 10 שנים ללחוץ עליי במערכת החינוך לתת לבן שלי.

      הבעיה שיש כל כך הרבה סיבות שלילד יש בעיות ריכוז, כולל סיבות רגשיות ומחלקים פה רטלין כמו אקמול.

      מבחינה סטטיסטית, זה בלתי סביר שכל כך הרבה ילדים יסבלו מהבעיה הנוירולוגית המאוד ספציפית הזאת.

      אבל יש לי חברות מרוצות. קראתי ספרים שלמים על ADD ו-ADHD. אין לי כבר משהו חכם להגיד על

      הנושא, הילד גדל וזה כבר לא רלוונטי, אבל רטלין היה כל כך הרבה שנים מקור להתנגדות אצלי שרק אני רואה את המילה

      ומיד אני מגיבה. סתם התניה. על תקחי את זה אישית :-)

       

      בדיוק.

      QED

       

      QED = מ.ש.ל.

       

      והנה מויקיפדיה: ההסבר:

       

      Q.E.D. is an abbreviation of the Latin phrase "quod erat demonstrandum" which means literally, "that which was to be demonstrated". The phrase is written in its abbreviated form at the end of a mathematical proof or philosophical argument, to signify that the last statement deduced was the one to be demonstrated, so the proof is complete.

        31/12/08 20:44:

      צטט: charlotte 2008-12-31 20:26:47

      קראתי, לא השתכנעתי. ניסו 10 שנים ללחוץ עליי במערכת החינוך לתת לבן שלי.

      הבעיה שיש כל כך הרבה סיבות שלילד יש בעיות ריכוז, כולל סיבות רגשיות ומחלקים פה רטלין כמו אקמול.

      מבחינה סטטיסטית, זה בלתי סביר שכל כך הרבה ילדים יסבלו מהבעיה הנוירולוגית המאוד ספציפית הזאת.

      אבל יש לי חברות מרוצות. קראתי ספרים שלמים על ADD ו-ADHD. אין לי כבר משהו חכם להגיד על

      הנושא, הילד גדל וזה כבר לא רלוונטי, אבל רטלין היה כל כך הרבה שנים מקור להתנגדות אצלי שרק אני רואה את המילה

      ומיד אני מגיבה. סתם התניה. על תקחי את זה אישית :-)

       

      בדיוק.

      QED

        31/12/08 20:26:

      קראתי, לא השתכנעתי. ניסו 10 שנים ללחוץ עליי במערכת החינוך לתת לבן שלי.

      הבעיה שיש כל כך הרבה סיבות שלילד יש בעיות ריכוז, כולל סיבות רגשיות ומחלקים פה רטלין כמו אקמול.

      מבחינה סטטיסטית, זה בלתי סביר שכל כך הרבה ילדים יסבלו מהבעיה הנוירולוגית המאוד ספציפית הזאת.

      אבל יש לי חברות מרוצות. קראתי ספרים שלמים על ADD ו-ADHD. אין לי כבר משהו חכם להגיד על

      הנושא, הילד גדל וזה כבר לא רלוונטי, אבל רטלין היה כל כך הרבה שנים מקור להתנגדות אצלי שרק אני רואה את המילה

      ומיד אני מגיבה. סתם התניה. על תקחי את זה אישית :-)

      ארכיון

      פרופיל

      עידנהנחושת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין