עם ישראל מאוחד

TheMarker Cafeפיראטאוי חוף מבטחים והשלווהעם ישראל מאוחד

אוי חוף מבטחים והשלווה

עם ישראל מאוחד

‎0

ניו אייג' ורוחניות

5 תגובות יום רביעי, 31/12/08, 22:44

עם ישראל מאוחד

שוב ימים קשים, מראות וגרורות מאירועים אלימים.

העם מתאחד, להדוף את הצרה החדשה ישנה.

מחיצות נופלות, אין ימין ואין שמאל, ולבושים של מחלוקות, פוליטוית

עדתיות, דתיות נופלות ונראות כמו הבל הבלים בעט הזו.

אבל דווקא מאילו, שהפלנו ביננו את המחיצות נשמעות הצהרות מצמררות ומסמרות שיער.

"ערביי ישראל" ?!!

http://cafe.themarker.com/view.php?t=805821 ראו תגובות.

במראה של יושבי הארץ אנו מצטיירים בפירוד ובגימגום.

אין הם מקבלים שום הסבר מדיני, היסטורי, הגיוני כל שהוא עד היום.

אשליית היחסים התקינים, מתמוטטת כמו ארמון כלפים, בזמן נסיון של נאמנות לאומית.

האם יש הסבר טוב יותר לעמינו , שמקובל על רוב אומות העולם, באותו ספר רב מכר

מספר - 1 - בכל בדורות,,, ה- תנ"ך .

את זה עדיין לא נסינו, וכנראה שזה ההסבר היחידי המקובלעל אומות העולם בכל הדורות.

זו הזדמנות נדירה , להתאחד סביב אותו הספר, שאחד ואגד אותנו בכל הגלויות.

כך נדבר בשפה אחת ברורה מול אויבינו, שיבינו וידעו להזהר.

העם שלנו הוא ללעג , על שאנו מזילים דמע על שבוי שלנו, שהוא כלום בעיניהם.

העם שלנו מהסס לצאת לעימותים אלימים, ולשפיכות דמים.

העם שלנו הוא רך וותרן על הרבה הרבה יוקרה, שאומות העולם לא היו חושבים פעמיים.

העם שלנו הוא עם לב של סוכר.

העם שלנו הוא מתוק מדבש.

אני גאה להיות חלק ממנו.

עם ישראל אחד

באהבה פיראט

דרג את התוכן:

תגובות (5)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

פיראט

8/1/09 20:46:

צטט: ימיתוש כתומה בסטייל 2009-01-08 10:48:24

חייבים להיות מ אוחדים אנחנו כל הזמן אומרים רוצים שלום רוצים שלום

ואנחנו לא יכולים לחיות אנחנו עם עצמנו בשלום הגיע הזמן להיות מאוחדים

כדי לחזק אחד את השני

צו פיוס בייננו לביין עצמנו

כי כל ישראל אחים

פוסט חזק! אזלו כוכבי אחזור לככב

היי ימיתוש כתומה בסטייל

מסכים לכל מילה שלך, התמונות יפות,

ממש נפלא.

תענוג.

פיראט

ימיתוש באהבה

8/1/09 10:48:

חייבים להיות מ אוחדים אנחנו כל הזמן אומרים רוצים שלום רוצים שלום

ואנחנו לא יכולים לחיות אנחנו עם עצמנו בשלום הגיע הזמן להיות מאוחדים

כדי לחזק אחד את השני

צו פיוס בייננו לביין עצמנו

כי כל ישראל אחים

פוסט חזק! אזלו כוכבי אחזור לככב

פיראט

8/1/09 08:55:

היי ללב ארי

אתה מדהים אותי מחדש בצירופים הכי מעניינים שאפשר.

אני מקווה שנזכה לראות את "ידו בכל " זמנם כעט.

"ויד כל בו " זמנינו.

העזרת ה' יתברך.

בכיף ותודה פיראט

אהרון לב הארי

7/1/09 21:12:

שלום לפיראט הנריק

שיהיה לך קצת מטעמים של גן עדן אחרי דבריך הנעימים.

על חרבך תחיה – עם ישראל מידי עשו:הקול קול יעקב והידים ידי עשו כי ידו אוחזת בעקב עשו. קיימת אפשרות לנוקבא דמסבותא לאחוז בעקבים בלבד. יעקב ועשו חד הם. לקדושה שבע ברכות ולטמא ברכה אחת. צריך לדעת להפריד ביניהם, צריך לדעת לתחם בינותם.מזלו של האדם שמנגנוני ההגנה בגופו הולכים לשני הצדדים: הגנה והשמדה עצמית. זה בא ממטרה אחת, שידע אדם שקיים גבול לכיליון ואין אחיזה לרע יותר מקיומה. בין היתר על מנת שיזכור מהיכן בא לאן הוא הולך. בראשית פרק כז פסוק מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ: מדינת ישראל מיום הקמתה אין לה מנוחה. מלחמות כל השנים – פנימים וחיצונים. המאבקים הפנימיים של ישראל מלמדים על הבנתו את האלוהות בדרכים שיש בהם מלחמה ולא שלום. נמצא כי ישראל חיה על חרבה כל השנים."תריד" לשון מרד שעניינו תסיסה, קושי ללכת בדרך הטובה, חסם בקבלת עול המצוות והדרך הישר. צוואר זו נקודת קשה ערף. דווקא במלחמה עקובת דם זו בה חיילים נהרגים בידי כוחותינו, מאש שוגג, נמצא כי הפסוק "דן ידין עמו" מלמד כי עם ישראל שופט את עצמו לחומרה וכי החמס אינו יכול לדון אותו. עד כי עם ישראל נמדד לחומרה בציציות שלו, בזכוכית מגדלת. ניתן להבין זאת, משעה שעלינו קומה. יעקב ועשו נקברו באותו יום כנאמר "למה אשכל גם שניכם יום אחד". עובדיה פרק א פסוק יח וְהָיָה- בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא- יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר: "שריד בית עשו" הינו עמלק. והוא יתקיים בישראל כל עוד יתקיים בו הספק.עשו עשוי מטוב מראשיתו ורע באחריתו. על ראשיתו אומרים שהוא: 'עשוי ללא חת'. כזכור עפרון החתי מכר לאברהם את מערת המכפלה בארבע מאות שקל כסף, אל מול עשו שהגיע עם ארבע מאות איש. כך יוצא שרק ראשו נקבר במערת המכפלה. במדבר פרק כד פסוק טז נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי-אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי-אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן" - "בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו". "מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל" – "וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו". "וּגְלוּי עֵינָיִם" – "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף". פסוק יז אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת: פסוק יח וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל: עשו היה איש ציד שסמך על הכישורים שלו בבחינת "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ולא הרפה. השענות על הכח שלך הינה דבר מסוכן כמשל לחכם שאינו נכנס למלכודת שפקח לא היה יוצא ממנה. צריך לראות מעבר. אדם מקבל ירושה את חייו, את תכליתו ונדרש הוא לצמוח מעבר לכתפיו. אם מחזיק בתכולת קרניו אלו יהיו קרנות המזבח עד רגע התשלום אודותיהם.ישראל מחזיקים בארץ ישראל ולא בחינם. זו ירושה מדורות אבות ואין להרשות לאויבים להרים ראש. אתה יכול לבלוע עד גבול מסויים. אחר כך תצטרך להקיא. השאלה, מה יהיה מחיר ההקאה שלך? האם הדבר יבוא על חשבון הבריאות שלך! זכרו כי פה מספק את מקורות הקול – של יעקב, וגם את מקורות העיכול – של עשו. איוב פרק כ פסוק טו חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵל: אדם מנסה לבלוע יותר ממה שהוא יכול להכיל עשוי להתפוצץ. מכאן בא ההסבר למעשר המשחרר את רצון האדם לתלות את תאות הבצע שלו בגחמות. משלי פרק כח פסוק יח הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת: נותרה רק ברכה אחת ליצחק עבור עשו כי הגיעו מים עד נפש. ישעיה פרק ו פסוק ב שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: השכינה מופיעה לישראל בשש, בארבע, בשתים. ששים ריבוא, ארבעים שנה של הליכה במדבר, באלפים שנות גלות. תהלים פרק סח פסוק יח רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ: יחזקאל פרק י פסוק כ הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר-כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה: פסוק כא אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד וּדְמוּת יְדֵי אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם: לסיכום:סיפור המקרה בין יצחק ליעקב והתחפשותו לעשו מזכיר את כיפה אדומה והזאב. יעקב במרמה נוטל גם את הברכה וגם את הבכרה מאחיו עשו - פעמיים.בכור זוכה לקבל פעמיים מאחיו.דברים פרק כא פסוק יז כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא לוֹ כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה: בראשית פרק לג פסוק ג וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו: יעקב משתחווה לעשו שבע פעמים כי זה הפער ביניהם – פער הברכות, שכן יעקב מקבל שבע ברכות ועשו ברכה אחת. שבע פעמים הוי"ה עולה במנין יעקב. מרגע נפילתו של האדם ויציאתו מגן עדן עבר לעולם העשיה הנקרא קלקול. בנקודה זו נדרש הוא לבצע תיקון או השלמה. אם זכה להתחבר לבת הזוג, לגדול ולצמוח – הצליח לתקן. אם ח"ו ולא עמד במשימה ימצא את עצמו בתשלומים. צום הולך אחר הצמצום.קול הולך אחר הקלקול.מום הולך אחר הממון. עשו מול יעקב:גדל מידות – קטן.שעיר – חלק.אדום.ציד – איש רוח.חומר – רוח.רשע – תם.לעשו יצר בהמי, לא יכול לחכות, חסר סבלנות, רוצה עכשו. יעקב חסר סבלנות בכל הנוגע לרוח כי הברכה קודמת למזון.בעל ספק – מאמין בהשגחה.כי יצר לב האדם רע מנעוריו – עוסק בתיקון.עשו חי על חרבו – וזו ברכתו. יעקב – כאיש חינוך מיוחד. נדרש בסבלנות לפרום את הקשרים.לעשו מתקיים שנאת חינם, חוסר פרגון, עין צרה. יעקב מגדיל לעשות לברור את הטוב מהרע. יעקב אוחז בעקב עשו כי הם קשורים זה בזה. אומרים כי אלהים נותן אגוזים למי שאין שיניים. השכינה משחקת תפקיד חשוב עת הדברים מובלים למקומם. רוח השכינה מובילה את הפרטים הבודדים, את היחידים ליחידה אחת. השכינה כהוריקן אוספת את כל הפרטים הבודדים למטרה אחת או לרעיון אחד עם הגשמה בסופה. האיסוף כפי שניתן להבין הוא איסוןף של הרבה רעש כשהשקט נמצא בפנים בעומק, בקדושה.השכינה היא כלה של הקדוש ברוך הוא.כל אחד נושא בתפקיד או במעמד כלשהו כשהוא חלק מהארגון או מהנחלה והוא צריך לצמוח מתוכו. הידיעה היא החזון של השכינה. כשהכל מרגישים מחוייבות וצורך בשינוי אמיתי. עוד יותר חשוב שהראש, אלו המובילים את המהלך ילמדו להזהר לנפשם, בשל אחריותם לקבוצה, לעם. ילמדו לקחת אחריות ולא לראות את טובתם לנגד עיניהם. אולי מתוך הסתכלות בלבן עיניהם של האחרים. לבן שהוא לבנון. ומנגד יצחק לוקה בעיוורון ככתוב "ותכהינ עיניו מראת". נמצא כי השכינה כמו כל נושא ועולם מצוייה בתנועות הזכר או הנקבה שבה. ההוריקן כפי שצוייר מבטא את תנועת הזכר מהפנים כלפי החוץ. עניינו בדינים, בעשיית חשבון, מלחמה.השכינה הנקבית מתבטאת בימי הליכת בני ישראל במדבר ארבעים שנה. בנקודה זו אנרגית השכינה הולכת ומתכנסת מבחוץ פנימה. עת קבלו על עצמם את התורה, את המצוות, את החיים. כלאים - חיל בלע ויקאנו:דברים פרק כב פסוק טלֹא-תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם: "פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה" עולה במנין "פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל" בסוד "וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן". העין היא עין הבאר ויצא החוצה ממנה. בשעה שגוף זר חדר אל העין יש להוציאו בזהירות, משום ששורף הוא את המקום. כאמור יש להרחיקו ולשטוף את העין. אז משיבים את הדמעה למקום. בצורה הפשטנית אין לזרוע גפן עם צמחים אחרים יחדו. מן הגפן מפיקים יין אתו מקדשים ביום שבת. עירוב קדש בחול (צמחים אחרים) אסור בתכלית. בכלל עם ישראל נמשל לגפן. על מנת להפיק יין מהגפן יש להביא אותו לרקבון ולתסיסה (אלכוהול). אחוז מסויים מקובל מאפשר ניצול מירבי של היין ואיכותו כמו טעמו יעמדו לחיכו של אנין הטעם. עת ההחמצה-רקבון עוברים את המותר הכל עולה בבחינת "פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה" והמטרה נחטאה. הסוד הוא עירוב שני כוחות שאינם ממינם מולידים פגיעה חמורה בטבע. בדומה לשיבוט או התערבות יד אדם במעשה הטבע. העדר יראה ועד גילוי עריות. בהקבלה למחלת הסרטן (נגע-נגף) התא-גרעין מובנה על תמצית שמקיפה אותו, היא מערכת הגנה מקיפה. ברגע שהתמצית נפגעה הקליפה הסובבת את הגרעין חשופה לגורם זר (הוא הרע) החודר פנימה, בהתאמה לזרעון המבקש לחדור לביצית.אזי כשהרע זכה בנתח הוא פוגם בשלמות התא-גרעין שמשקלו החשמלי עומד על 70 (יחידת אמפר) וזה הגרעין ממהר להגיב בדרסטיות עת הוא מקבל הוראה להשמדה עצמית על ידי שהוא מפחית את העוצמה עד למתחת ל40, זו נקודה קריטית סופנית בבחינת "תמות נפשי עם פלשתים".(חומר למחשבה, המח מבקש חמצן מעושר בשיעור 20 אחוז. הידים מבקשות חמצן מעושר בשיעור של 10 אחוז. ותאי הגוף חיים על 7 אחוזים. דווקא בשעה שנמצא תא פגום משום מחלה הרסנית שפגעה במערכת החיסונית התא יורד לשיעור חמצן של 1 עד 3 אחוז. כמו יודע להסתפק במועט על הצד השלילי. יוצא שאם מבקש האדם להבריא נדרש הוא להעלות את רמת החמצן בתא הפגום לשיעור תקין פלוס, קרי 7 פלוס). כידוע הרע חודר עד אמא בינה שבבריאה. והריפוי במצב זה יכול להתרחש רק עם אבא חכמה יבודד את הרע במקום. להזכירכם צפורה בצעה תיקון ברית עת המלאך בקש להרוג את בנה. אז וירף מעל בנה וסר מלאך המות מהמקום. מלא"ה היא הגרן בה נאגר כל המטען בבחינת מוחא סתימא הוא כח"ב. כשיש הצלה "כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" הכל מתרחב שוב עת הרע מוקף ומבודד, אינו יכול עוד להרע.ישעיה פרק יא פסוק טלֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: "חיל בלע ויקאנו" בא משימוש של ספירת החכמה לשם רוח והצלה. אז מתקיים מחדש גבול, הוא "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ", נוצר מסך בבחינת פרכת ופרגוד, נולד בידוד, והחיים שבים למסלולם. בראשית פרק ג פסוק כבוַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: איוב פרק כ פסוק טוחַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵל:"חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" (ר"ת חב"ו) בבחינת יו"ד-ע' עץ החיים שאין לערב עץ החיים עם עץ הדעת. חב"ו עניינו ניפוי קמח מפסולת, קרי, הסתר וגילוי קליפות קדושות משרשיהן.זכרו, יונה שהדג הגדול בלעו והקיאו ליבשה. במדבר פרק טו פסוק כרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: מקור "חיל בלע ויקאנו" מצוי ביו"ד ע"ץ החיי"ם שם הכל מתרחש. זהו גזע החיים או בשם שרש החיים בבחינת בראשי"ת המוביל את "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה" כנגד כתר"ו-מ"ת גר"ן ולא יו"ד-ע' עץ החיים זה עירוב עץ החיים ועץ הדעת ובהעדר וחי לעלם יעלה בו יבאישו (ריחו) ויעלה רימה ותולעה בשם מחל"ה. אם תרצו ששת ימים – מייצגים על ידי עץ הדעת.יום השביעי-שבת – מייצג על ידי עץ החיים. יחזקאל פרק לד פסוק יכֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי אֶל-הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן וְלֹא-יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה: "וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא-תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה" בבחינת הוציא בלעם מפיהם כנאמר "חיל בלע ויקאנו". מערכות ההגנה של הגוף מכילים וירוסים וחיידקים ידידותיים לאדם. הם ידידותיים כל עוד הם אינם מופעלים בשלילה. הם הרסניים ומסוכנים עד מאוד ואינם מכלים את הגוף ללא הוראה מפורשת אחרת. בעת פגיעה במערכת החיסונית אלו שובקים חיים במובן משתפים פעולה עם המזיקים האחרים (סרטן, אידס). מערכות קטלניות אלו מגינות על הגוף דואגות לרסן ולאזן את התוקפים לבל יתרבו או יעלו בשיעור אסור. כשמערכות הגוף מתפקדות כיאות הם מקיפות את התוקפים ובהדרגה ממיתות אותו עד ליציאתו החוצה (מוגלה-מורסה).

אהרון לב הארי

www.ye-or.com/