מדינת ישראל במלחמה. אפשר להגיד הרבה דברים בעד או נגד המלחמה, אבל בחרנו דווקא להפנות את הפוקוס אל התקשורת. אנו רגילים כבר מימי הפיגועים, לא עלינו, למיחזור אינסופי של תמונות, בעיקר כאשר יש לתקשורת לא יותר מ-30 שניות של תמונות ראשוניות ממקום האירוע. אבל רמות כאלה של מיחזור, ברברת, פרשנויות מיותרות וטחינת מים עוד לא זכורות לנו. זה לא שלא צריך לדווח על הנעשה בזירת הדרום, ולא שזה לא חשוב, אבל התקשורת, עם נטייתה לדרמטיות יתר ועם רצון למלא את השידור (שבימים הראשונים של המבצע/מלחמה הנוכחית היה כמעט רציף), ממחזרת חומרים בלתי רלוונטיים ומנסה ליצור עניין במקום בו הוא לא תמיד מצוי. שתי דומגאות קטנות מהשבוע האחרון - יעל דן, "עושים צהרים", גל"צ, מדברת עם שוטרת בדרום בעקבות כותרת בידיעות אחרונות כי בשל מידע פנימי השוטרת ידעה על נחיתת גראד מתקרבת ובשיחת טלפון הצילה את בתה. מהר מאוד מתברר כי השוטרת הזהירה מראש את בתה שתישן בממ"ד, כדי שלא תוטרד מההתראות ושתהיה מוגנת, ובלי קשר נפלה זמן מה מאוחר יותר רקטה מאחורי ביתם, מרחק כמה מטרים. לא נגרם נזק ולא נפגע איש. דוגמא שניה - בנפילה הראשונה באשדוד, בעוד בערוץ 10 משדרים מאזור הנפילה (באופנים בלתי מעניינים עד רמת הבור של הנפילה אחרי שפונה הטיל, אבל זה עניין אחר), בערוץ 2 המקביל דיווחו טלפונית על הנפילה עם צילום קבוע של אמבולנס חונה, מי יודע איפה, במשך כ-20 דקות רצופות עד להגעת צוות הצילום שלהם לנפילה באשדוד. אינני יודע מה התחליף, ואני בטוח כי האודישנים של "מלחמת העולמות" באמת לא התאימו ביום שני (אבל בשלישי כבר החליטו שכן), אבל היי - זה התפקיד שלהם, לא שלנו. ואם אין מה לחדש, באמת שעדיף לא לומר כלום.