בתוך סדרת ההפצצות שהטיל צה"ל בעזה, התקבלה תמונה שהמסגדים האמורים להיות מקום לקדושה דתית הקושרת בין ארץ ושמיים, דווקא מקומות אלו היוו מקום לאיחסון כלי משחית שנועדו להעמיד שליחי צבור שישגרו אותם לעבר גבול ישראל.וזאת על על מנת לפגוע באזרחים שכל חטאם ופישעם שהם יהודים החיים על אדמת המדינה ולא מתחת לרגבי העפר של המדינה.אין צורך בכח דמיון פורה על מנת לשער ולהעריך  מה היה קורה לו בהפצצת המסגד לא היו נשמעים פיצוצי משנה של הפצמרים והרקטות שהונחו שם. בוודאי  היינו נרעדים מקול הזעקה האיומה והנוראה אודות  חילול הקודש ועל פגיעה אנושה ברגשי דת, והיה צורך בסדרת מחוות ובקשת מחילה וסליחה והתנצלויות  כדי לשכך את יצר הנקם  שבו היו מזינים מנהיגי החמאס את תושבי עזה.זאת ועוד: המחזה המצמרר שהתגלה  בסירוב של החמס להעביר את  הפצועים למצרים יש בכך ללמד כי חיי התושבים עבור החמס הם חשובים בכפוף לאינטרס המרושע והזדוני שהוא לחם חורם ונשמת אפם.הואיל ולמספר ההרוגים יש השפעה גדולה מאשר לבני אדם חיים אז בוודאי שלחמס יש טועם ועניין להיות ששים ושמחים להגדיל את מספר ההרוגים על מנת ליצור דמוניזיה חמדינת ישראל. ואם לא די בכך הרי שנוסף לעת עתה גם אנשי הפתח אשר היו כלואים ומצאו את עצמם נרצחים ע"י אנשי החמס. לנוכח כל זאת מתחוור הדק היטב את איזה סוג של שלום הם רוצים עם ישראל. פשוט שלום על ישראל במובן שיכלו להביט אל תושבי המדינה ולברכם בברכת המתים עליהם השלום.