השבוע הסרתי שוב מהמקרר את השיר הזה, כתוב עדיין על אותו נייר שעליו הוא ניתן לי, נייר צהוב מרופט משהו, עם סימני הקיפול שמאז...
השבוע איבדתי חבר, איש שאהבתי.
ואני, דווקא אני, " אשת המילים", לא ממש הצלחתי לתרגם אותי למלל, לא הצלחתי להמשיג את התחושות, לא הצלחתי לתת שם... לכאב.
אז הורדתי את השיר הזה, זה שגזרתי עליו את חיי הנצח... על המקרר שלי... וקראתי אותו שוב ושוב.. לא כי היה זה שירו או צוואתו במוצהר... אלא משום יופיו של האיש, כמו השיר, היופי שבפשטות ... איש מתולתל... בסנדלים.
שיר
אילו הייתי חי את חיי מחדש, הייתי עושה הרבה יותר שגיאות, הייתי מנסה לא להיות כל כך מושלם. הייתי נח קצת יותר, הייתי שוכב על הגב קצת יותר, הייתי משתטה לעיתים יותר מזומנות. אני מכיר רק מעט דברים שהייתי לוקח ברצינות, הייתי קצת יותר משוגע ובהחלט שהייתי משתדל להיות קצת פחות הגיוני. הייתי לוקח סיכונים רבים יותר וטיולים רבים יותר, הייתי מטפס על יותר הרים והייתי שוחה ביותר נחלים והייתי מתבונן ביותר שקיעות. הייתי שורף יותר דלק והייתי אוכל הרבה יותר גלידה ופחות קטניות. היו לי יותר בעיות ממשיות ופחות בעיות דמיוניות. 90% מהדברים להם אנו דואגים אינם קורים בדרך כלל.
אתה רואה? הייתי אחד מהאנשים האלה שחי באופן שפוי ורגיש, שעה אחר שעה, יום אחר יום. אין זאת אומרת שלא היו לי רגעים מיוחדים, אבל אילו יכולתי לעשות הכל מחדש היו לי הרבה יותר רגעים כאלה. למעשה הייתי מנסה שיהיו לי רגעים נהדרים, אחד אחרי השני. זאת, במקום לחיות את חיי כל כך הרבה שנים מראש. הייתי אחד מהאנשים שמעולם לא הלכו לשום מקום ללא מדחום, ללא בקבוק חם, ללא מעיל וללא מצנח.
אילו יכולתי לעשות הכל מחדש, הייתי מטייל ביתר קלילות, הייתי מתחיל ללכת יחף יותר מוקדם באביב והייתי נשאר כך כמעט עד סוף הסתיו. כן, גם הייתי משחק בהרבה יותר כדורגל. לא הייתי מתעקש שיהיו לי כל כך הרבה ציונים טובים ומתכנן לעצמי כזאת קריירה. הייתי עושה מה שיוצא. הייתי מריח הרבה יותר פרחים, הייתי מחבק הרבה יותר ילדים והייתי אומר להרבה יותר אנשים שאני אוהב אותם. כל זאת- אילו יכולתי לחיות את כל חיי מחדש. הרי אתה מבין... אינני יכול. |