למה לא נתת לי להיפרד ממך פעם אחת אחרונה פנים אל מול פנים לא באיזו שיחת טלפון סהרורית באמצע היום קולך הרשמי חותך בבשר החי
למה לא נתת לי להסתכל לך בעיניים כשאמרת שאתה לא רוצה יותר למה לא אפשרת לי לצרוב את המבט הכחול והחודר אשר ליווה את המילים האלה בזכרוני?
למה לא נתת לי להרגיש את שפתיך מרפרפות על לחיי בעונג או את המגע הצורב של אצבעותיך אשר השאירו על גופי שבילים של אש
עורי החשוף שחיכה לך זמן כה רב קיבל אך טעימה קלה מבלי שיידע שובע כלל
למה לא גילית לי שפגישתנו האחרונה תהיה גם פרידתנו יום אחד הייתי כל עולמך ויום המחרת - עלה נידף ברוח
אילו הייתי יודעת, אולי הייתי רכה יותר אולי הייתי לוחשת באוזנך מילות אהבה שלא הספקתי לומר אולי הייתי שואבת לתוכי כל תחושה, כל ריח, כל טעם כדי שיחלפו ימים ארוכים עד שיקהה טעמם
למה לקחת ממני, בלי לשאול לרצונותיי את הרגע הזה למה עקרת ממני אותך בלי להשאיר לי אפילו גרגר של תקווה
|