כותרות TheMarker >
    ';

    עולם אחר הוא אפשרי !

    תשאירו את הציניות בחוץ (מי שמסוגל) אני באמת אכתוב כאן על דברים שנראים לי חשובים. חברה וסביבה, מאבקים ואלטרנטיבות ...
    והרבה שמחה (אם לא ברור מה זה קשור, קיראו את הפוסט הראשון)

    למה אני מתנגד להמשך המלחמה

    19 תגובות   יום שישי , 2/1/09, 11:02

     ניתן לנהל חיים בישראל , כמו בכל מקום בעולם, תוך צמצום ממשלתם של המוות, השכול והאלימות בחיינו: בין אם את/ה ציוני הומניסטי או סתם בן אדם, אם אתה כואב יותר את ההרג והאבדן של תושבי שדרות ואשקלון, או את ההרס וההרג של החפים מפשע מבין הנפגעים בעזה- או שמא באופן משונה אתה כואב באופן דומה את שניהם-  ניתוח מוסרי והגיוני תוך התבוננות והבנת התהליכים העוברים עלינו כבני אדם וכחברה מחייבים התנגדות לאלימות בלתי מוצדקת.

                 לא פציפיזם - אפקטיביות ואנושיות

    ההתנגדות לאלימות כאשר זו אינה מוצדקת היא בסיס משותף לרוב מוחלט מהאנשים. כפי שאיננו רוצים ליפול קורבן לאלימות, כבני אדם סבירים בתרבות מתקדמת רובנו נתקשה להפעיל אלימות ונחווה תחושות אשמה וגועל אם נפעל באלימות באופן אישי,רובנו גם נגנה התנהגות אלימה שנראית כחסרת סיבה מספקת. השאלה היא אם כן מתי וכיצד ניתן להצדיק שימוש באלימות? לדעתי ניתן להצדיק אלימות רק כאשר זו נועדה, ונראית בעלת סיכוי סביר להיות אפקטיבית בכך, למנוע אלימות גדולה ממנה.

     כלומר מאמץ של הגנה, בלימה ואף חיסול התוקפן כאשר זה האמצעי האחרון לבלום אותו. (במובן זה גם שחרור ממצב של אלימות מובני יתכן וייחשב לאלימות מוצדקת) בהקשר זה המתקפה בעזה נכשלת בשני מבחנים- האלימות המופעלת היא רבה בהרבה מכל מה שעשה בעבר החמאס וניתן אף לשער (בוודאי אם נסתבך שם גם במבצע קרקעי) שהיא רבה אף ממה שהיה בכוחו של החמאס לעולל בעתיד. והמבחן השני גם הוא צפוי לכישלון ברור - המלחמה הזו אינה משיגה מטרה של מניעת האלימות בצד השני- מצד אחד מפעילה המתקפה מתקפת נגד מסוכנת של טילי סקאד וגראד, ומאידך ברור לכל שללא מהלך מדיני לא תביא לכל תקווה להפסקת הטרור בעתיד.

                 לא צדק לאומי - מוסר והיגיון

    לדעתי יש בעיה בגישה הנפוצה על פיה צריך או ניתן לקבוע "מי צודק" בשאלות של קונפליקט לאומי, למרות שאומר עוד מעט שהעניין הזה לא בטוח שקשור לכאן- לא אתאפק ואצהיר בבירור שאני חושב שהשליטה בתושבי עזה והגדה הפסלסטינים ללא זכויות אזרח מלאות, לצד מציאות קשה של הפליטים במשך 40 שנות כיבוש היא עוול בלתי נסבל וכזה שאינו ניתן להצדקה במונחים של החרדות הלאומיות שלנו. אבל כאמור, אני טוען שאין לזה שום קשר להתנגדות למלחמה. 

     

    הרי אם ההתקפות בעזה אינן אפקטיביות במניעת אלימות בהמשך, והן עצמן מטבען פוגעות בגופם וחייהם של אנשים, וחלקם אף ללא שום עוול בכפם - הן פסולות מוסרית הן מנקודת מבט ציונית הומניסטית והן מנקודת מבט של שמאל רדיקלי או סוציאליזם אוניברסלי. היות וקשה להתמודד עם הטענה הברורה של חוסר אפקטיביות של המתקפה להשיג את מטרותיה שהן ממילא עמומות ביותר, גם ציונים לא הומניסטיים לא אמורים להתלהב ממנה- אך הם עושים זאת בכל זאת.

                 לא תגובת בטן - התבוננות והבנת תהליכים

    ציונות לא הומניסטית אכן קיימת, ולמרבה הצער זוכה לתמיכה פוליטית רחבה. זוהי דרך מחשבה שאינה רק בלתי מוסרית, אלא בעיני, מכילה סתירה פנימית עמוקה בכך שהיא מובילה בסופו של דבר לעמדות אנטי ציוניות טיפוסיות כמו אלו שאנו רואים בקצוות הימין 

     

    אבל לא מספיק שנגדיר את הציוניות האלימה הזו כך- רחוקה ושולית, היות ונראה בכל מקרה שצילה של השקפה זו שוכן תדיר ברמות הנמוכות יותר של החשיבה הפוליטית והתגובה הרגשית לקונפליקט אצל רובנו- כך התגובה הראשונית לקונפליקט אלים מלאה תחושות של נקם והתגייסות לקבוצת השייכות הבסיסית שלנו ותגובה כמעט אינסטינקטיבית להתנגד ואף לשנוא את הקבוצה היריבה.

     

    אם אתם חשים בכוחות הללו עכשיו, אל מול התמונות מהדרום, אני מציע להתבונן במה שקרה לנו לפני זמן לא ארוך אל מול המלחמה בצפון. הרי גם שם בשבוע הראשון אחוז אדיר מהציבור תמך ללא עוררין ואמצעי התקשורת התגייסו לקדחת הקרב. שאלו את עצמכם כיצד אנו חושבים על המלחמה ההיא היום, על ניהולה ותוצאותיה, על מחירי הדמים והפגיעות בתושבי הצפון ובקרב אזרחי לבנון?

                 לחיות את החיים משמעו להתנגד למוות!

    ניתן לנהל חיים בישראל , כמו בכל מקום בעולם, תוך צמצום ממשלתם של המוות, השכול והאלימות בחיינו- כפי שהצליחו לעשות עמי צפון מערב אירופה למשל אחרי שקטלו זה בזה יותר מכל אזור אחר בעולם במאה שעברה. התקדמות לעבר תרבות של שלום היא אפשרית ואף בגדר הכרח של הישרדות . הדרך לשם עוברת גם בתחנה של בחינה ביקורתית ללא פחד של הפעלת

    האלימות שלנו כפי שהיא מתבטאת כעת בעזה. לכן אני מתנגד להמשך המלחמה הזו. 

      

    יש קולות אחרים: במבצע רשת מרשים שמוביל העיתונאי והמגה-בלוגר שוקי גלילי- ניתן לראות ולשמוע מה חושבים עשרות בלוגרים בישראל המתנגדים למלחמה הזו:


     
    רשימות (25):
    רועי צ'יקי ארד, ירון בלומנטל, טלי לטוביצקי, אייל גרוס, יגאל סרנה, מתי שמואלוף, אסתי סגל, רפרם חדד, טלי כוכבי, רון ניולד, איריס יער אדלבאוםשוקי גלילי, אסף פדרמן, יודית שחר, יריב מוהר, שלומית ליר, יובל סער, כרמל ויסמן, שולמית אפפל, עוד עז, גיל רימון, דרור בורשטיין, דן זלצר, נועם לסטר, אביב טטרסקי

    ישראבלוג (22):
    רומי יצחקי, hadarska, חייש הראל, אמיתי סנדי, מוטי היינריך, עמית מהדרום, The Witch, דוידי, תום, נמרוד, איילוק, הקואופרטיב הצועד בנעליו, Che, רמירז, luli, SYCL, ד"ר ואן טוחעס, עומר כרמון, אקס-אקסטרימית, ממ, נתי יפת

    תפוז (6):
    מולי בנטמן, GJ Green, שרון AAA, בנדן1, דבורית שרגל (וולווט אנדרגראונד), ליאת טמנג

    בלוגלי (5):
    דותןרונן ברוך, גבי טרטקובסקי, יובל אדם, עידן

    עבודה שחורה (1):
    איתי אשר

    Cafe TheMarker
    אשת ,טל פורקוש,  fauno, שמאי ליבוביץ', עופר, יאיר ולך וכמובן יגאל שתיים בפוסט מושקע כהרגלו

    עצמאיים (11):
    יוחאי עילם, יונית מוזסנימרוד אבישר, יהונתן קלינגר, שרון גפן, צביקה בשור + איתי נאור (
    idov)
    סמסון בלינדד, זיו פוגטש, טל גלילי, נדב פרץ

    שונות (3):
    אורן פרסיקו, יאיר רווהThe Magnes Zionist,
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      חדשן, אני מצטער, אבל כנראה לא הסברתי את עצמי טוב - "חיה שחורה" בתרגום ליידיש זה CHVARZE CHAYE. אני מקווה שעכשיו זה מסביר לך למי אותן אמירות היו מופנות. כדאי לך לחזור אחורה ולקרוא טוב.

      צר לי על אי ההבנה שנבעה מהנחה שלי שהתרגום משפה לשפה היה מספיק ברור.

       

      באשר לכינוי "יפה נפש" - תודה רבה על המחמאה. הלוואי כולם היו יפי נפש ולא היו מלחמות.

       

      אני לא מאשים את ישראל בכל עוולות העולם, אלא מצר על כך שמנהיגי ישראל לא משכילים לבחור בדרך של הידברות אמיתית והפיכת מצב הכיבוש - כנראה שיש להם אינטרס הפוך. חבל שהפחד הוא המניע אזרחים רבים כאן ובקרב הפלסטינים לתמוך במעודדי מלחמות ומעשי תוקפנות...

       

      כשאנשים יפסיקו להסכים לצאת למלחמה עבור אינטרסים של בעלי כוח ואינטרס אז יתפנה המקום לשלום.

       

      האמירה הזאת כוללת אותנו ואת הסובבים אותנו, כאשר בתור ישראלי אני מרגיש יותר אחריות על מעשינו בישראל.

        13/2/09 01:48:
      אני חוזר ומזכיר שבמכתב המופנה אלי, מתוך כוונה, טעות או רשלנות שפכת עלי קללות ברמה נמוכה יותרהוספת הסברים שהמכתב רק בחלקו מופנה אלי, טענה מוזרה אך קיבלתי אותה  .עדיין, אתה "יפה נפש" שמאשים את ישראל והיהודים בכל אוולות העולם (ויש לך שותפים רבים בעבר ובהווה), סליחה קטנה אינך יכול לצייץחומר למחשבה  

      חדשן יקר,

      קראתי שוב את תגובותיך ועולה על פני חיוך (לא מהתנשאות, אלא מהתפלאות)

       

      האם ארה"ב נצחה את האיסלאם הקיצוני הדוגל בטרוא במלחמתה בו באפגניסטאן ובעיראק?

      לפי מיטב ידיעתי הוא רק מתחזק בעולם כתוצאה מפעילות המלחמה נגדו.

       

      לא זכורה לי הכרזת מלחמה עלינו מצב מדינת ערב סמוכה לנו כבר הרבה זמן. מדבריך עולה כאילו הן התגייסו למלחמה נגדנו. אני שומע מצד מדינות אלו מוכנות ונכונות לשלום עמנו בתנאים של החזרת השטחים הכבושים לפי החלטות האום ולמימוש זכויות העם הפלסטיני למדינה, להגדרה עצמית, ולשיבה.

       

      החמאס עלה וקם בזכות התנאים של הכיבוש והמצור שאנו מפעילים על הפלסטיני. אם התנאים לא היו קיצוניים, אני מאמין שגם החמאס לא היה מחזיק בזכות קיומו. זה לא משנה כבר מי התחיל, זה משנה מי יפעל לשינוי המצב. וכאן נהיה חלוקים. 

      חדשן, מתוך התגובה שלי רק המשפט הראשון היה מכוון לתגובתך. אנחנו החזק במצב מול הפלסטינים. להוכחה קיימת שרידותנו לאורך כל השנים האלו באזור. לכן מאיתנו נידרש יותר לשם פתרון הסכסוך, ובמיוחד שאנחנו מחזיקים בשטח רב שרוב אזרחי מדינת ישראל היו שמחים להיפטר מרובו (אולי פה תרצה להתווכח איתי על העובדות, אבל כך לפחות בסקרים). 

       

      קריאה מעמיקה יותר של התגובה הקודמת שלי היתה עוזרת לך לראות שהמשך התגובה היה מופנה כלפי דבריו של CHVARZE CHAYE או כיום EASTERN OAK, אשר התבטא כלפי בשפת ביבים (אבל אני באמת קראתי לא פשיסט המתיימר להיות מוסרי, ואני עומד מאחורי דברי).

       

      בברכת שלום ואהבה.

        8/2/09 22:39:

      קראתי את תגובתך , וחזרתי וקראתי את מכתבי , ולא ברור לי מה למכתבי ולשפת הביבים שאתה משתמש,
      לא השמצתי אלא הבאתי את דעתי שאולי אתה מסתייג ממנה ,
      או שכל אחד שאינו מקבל את דעתך ראוי לשפת ביבים , או שזאת תגובה ענינית ברמה שאתה רגיל אליה
      התנצלות תתקבל בברכה
      החדשן

      אם כך הבנת את משל האחים, אז כנראה שאנחנו משדרים בגלים שלא יפגשו בקרוב.

      כל מה שנשאר לי לאחל לך "חיה שחורה" (תרגום מיידיש) הוא שתהיה יותר רגוע ונעים, ושהילדים שלך יקבלו מן הרוגע הזה בגנים שתעביר להם.

      ואפרופו לדחוף משהו, אולי זה גם יכול לך להירגע ולהשתחרר. אתה יודע, MAKE LOVE, NOT WAR

        3/2/09 19:34:

      צטט: העולם_הוא_של_כולם 2009-02-03 03:29:44


      הוי, SCHVARZE CHAYE

       

      לכתוב שאתה בתור יהודי הומני מקדש את החיים ובאותה תכתובת לכתוב שמצדך שכל לבנון תהפוך למכתש אחד גדול זה די מוזר. כנראה שרק חיים יהודיים הם קדושים בעיניך - הומניסט גדול אתה לא, אולי פשיסט קטן שמנסה בצורה מתלהמת לתפוס בעלות על הידע והמוסר האנושיים (סליחה, היהודיים, שהרי כל השאר אינם אנושיים). חפים מפשע הם אנשים שלא עשו פשע, ואין קשר להיותם יהודים או לא יהודים. ביהדות שלך (ויהודים רבים יחלקו על דעתך) המטרה מקדשת את האמצעים. איני רואה שמטרת המלחמות הושגה, ואני משער שאתה מקבל את זה שאף מדינה לא נצחה ארגון טרור. מצד שני אכן האמצעים שאתה מקדש נחלו הצלחה גדולה - הרג והרס גדול יותר בשני הצדדים, שנאה ופחד גדולים יותר בשני הצדדים. מדינות ועמים הגיעו לשלום כשנמאס להם להילחם ולמות מבלי להשיג מטרותיהן. בסופו של דבר זה יקרה גם פה. השאלה היא כמה דם וכמה הרס אנושי וסביבתי יגרמו בדרך וכמה זמן יקח לנו ולשכנינו להבין ששלום משיגים בהידברות, בהסכם ובפשרה. ושוב, לטעון שאתה יהודי רודף שלום ובאותה עת לתמוך ולעודד הרס והרג מסיבי - מריח מוזר.

       

      אני לא תומך, מצדיק את פעולות החמאס או כל ארגון טרור אחר. אני רק חושב שעל החזק מוטלת האחריות הרבה יותר להפסקת מעגל האלימות - מזכיר לי קצת שני ילדים קטנים שרבים. הקטן לפעמים מקנא בבכור, מציק לו, מרביץ ואז מיתמם, מנסה להפליל אותו בכל מיני דברים כדי שההורים יכעסו עליו, מפר את החוקים של משחק הוגן...ובכל זאת, ההורים מבקשים מהאח הגדול והחזק יותר לנהוג באיפוק ולשמור על שלום. למי שמכם שהם כבר הורים - אני בטוח שאתם לא ממליצים לחזק מבין הילדים להחטיף חזק חזק לצעיר כדי ש"יבין אחת ולתמיד שאיתי לא מתעסקים" (דרך אגב, אם אתם כן, אז יכול להיות שיום אחד יבקרו בביתכם נציגי החוק כדי להטיל בספק את שיטות החינוך שלכם).

      נדמה לי שבתורה נכתב שישמעאל הוא אחינו...רק שאנחנו כבר לא ילדים, ובתור כאלו שיש להם כלים ויכולות הרג מתקדמות, עלינו להיות אחראיים וסובלניים אף יותר.

       

       

      תיקון תיקון:
      1. ציטוט : "אף מדינה לא נצחה ארגון טרור"- לא נכון הדרך היחידה בה התגברו המידינות על ארגווני טרור או מדינות טרור היתה (לצערנו) במלחמה בלבד, בדיק.
      2. ציטות "מדינות ועמים הגיעו לשלום כשנמאס להם להילחם ולמות מבלי להשיג מטרותיהן" - לא היו דברים מעולם , מדינוות הגיעו לשלום בד"כ ( ושוב לצערנו) לאחר שאחת מהן הוכרעה (שפע הוכחות)
      3. במשל האחים שלך אני מבין שהחזק הוא מדינות ערב או שאיני מבחין ביחסי כוחות, ואם כך אני עדיין מצפה ממדינות ערב ללכת לקראתנו,  פתאום זה נשמע לא הגיוני והשאלה היא למה?
        3/2/09 12:02:

      צטט: העולם_הוא_של_כולם 2009-02-03 03:29:44


      הוי, SCHVARZE CHAYE

       

      לכתוב שאתה בתור יהודי הומני מקדש את החיים ובאותה תכתובת לכתוב שמצדך שכל לבנון תהפוך למכתש אחד גדול זה די מוזר. כנראה שרק חיים יהודיים הם קדושים בעיניך - הומניסט גדול אתה לא, אולי פשיסט קטן שמנסה בצורה מתלהמת לתפוס בעלות על הידע והמוסר האנושיים (סליחה, היהודיים, שהרי כל השאר אינם אנושיים). חפים מפשע הם אנשים שלא עשו פשע, ואין קשר להיותם יהודים או לא יהודים. ביהדות שלך (ויהודים רבים יחלקו על דעתך) המטרה מקדשת את האמצעים. איני רואה שמטרת המלחמות הושגה, ואני משער שאתה מקבל את זה שאף מדינה לא נצחה ארגון טרור. מצד שני אכן האמצעים שאתה מקדש נחלו הצלחה גדולה - הרג והרס גדול יותר בשני הצדדים, שנאה ופחד גדולים יותר בשני הצדדים. מדינות ועמים הגיעו לשלום כשנמאס להם להילחם ולמות מבלי להשיג מטרותיהן. בסופו של דבר זה יקרה גם פה. השאלה היא כמה דם וכמה הרס אנושי וסביבתי יגרמו בדרך וכמה זמן יקח לנו ולשכנינו להבין ששלום משיגים בהידברות, בהסכם ובפשרה. ושוב, לטעון שאתה יהודי רודף שלום ובאותה עת לתמוך ולעודד הרס והרג מסיבי - מריח מוזר.

       

      אני לא תומך, מצדיק את פעולות החמאס או כל ארגון טרור אחר. אני רק חושב שעל החזק מוטלת האחריות הרבה יותר להפסקת מעגל האלימות - מזכיר לי קצת שני ילדים קטנים שרבים. הקטן לפעמים מקנא בבכור, מציק לו, מרביץ ואז מיתמם, מנסה להפליל אותו בכל מיני דברים כדי שההורים יכעסו עליו, מפר את החוקים של משחק הוגן...ובכל זאת, ההורים מבקשים מהאח הגדול והחזק יותר לנהוג באיפוק ולשמור על שלום. למי שמכם שהם כבר הורים - אני בטוח שאתם לא ממליצים לחזק מבין הילדים להחטיף חזק חזק לצעיר כדי ש"יבין אחת ולתמיד שאיתי לא מתעסקים" (דרך אגב, אם אתם כן, אז יכול להיות שיום אחד יבקרו בביתכם נציגי החוק כדי להטיל בספק את שיטות החינוך שלכם).

      נדמה לי שבתורה נכתב שישמעאל הוא אחינו...רק שאנחנו כבר לא ילדים, ובתור כאלו שיש להם כלים ויכולות הרג מתקדמות, עלינו להיות אחראיים וסובלניים אף יותר.

       

      ועוד משהו - את הטון המתנשא אתה מוזמן לדחוף בחזרה עמוק לאן שאנשים כמוך אוהבים, ביחד עם האשפה התרבותית שאתה מפיץ.

       

        3/2/09 11:57:

      צטט: העולם_הוא_של_כולם 2009-02-03 03:29:44


      הוי, SCHVARZE CHAYE

       

      לכתוב שאתה בתור יהודי הומני מקדש את החיים ובאותה תכתובת לכתוב שמצדך שכל לבנון תהפוך למכתש אחד גדול זה די מוזר. כנראה שרק חיים יהודיים הם קדושים בעיניך - הומניסט גדול אתה לא, אולי פשיסט קטן שמנסה בצורה מתלהמת לתפוס בעלות על הידע והמוסר האנושיים (סליחה, היהודיים, שהרי כל השאר אינם אנושיים). חפים מפשע הם אנשים שלא עשו פשע, ואין קשר להיותם יהודים או לא יהודים. ביהדות שלך (ויהודים רבים יחלקו על דעתך) המטרה מקדשת את האמצעים. איני רואה שמטרת המלחמות הושגה, ואני משער שאתה מקבל את זה שאף מדינה לא נצחה ארגון טרור. מצד שני אכן האמצעים שאתה מקדש נחלו הצלחה גדולה - הרג והרס גדול יותר בשני הצדדים, שנאה ופחד גדולים יותר בשני הצדדים. מדינות ועמים הגיעו לשלום כשנמאס להם להילחם ולמות מבלי להשיג מטרותיהן. בסופו של דבר זה יקרה גם פה. השאלה היא כמה דם וכמה הרס אנושי וסביבתי יגרמו בדרך וכמה זמן יקח לנו ולשכנינו להבין ששלום משיגים בהידברות, בהסכם ובפשרה. ושוב, לטעון שאתה יהודי רודף שלום ובאותה עת לתמוך ולעודד הרס והרג מסיבי - מריח מוזר.

       

      אני לא תומך, מצדיק את פעולות החמאס או כל ארגון טרור אחר. אני רק חושב שעל החזק מוטלת האחריות הרבה יותר להפסקת מעגל האלימות - מזכיר לי קצת שני ילדים קטנים שרבים. הקטן לפעמים מקנא בבכור, מציק לו, מרביץ ואז מיתמם, מנסה להפליל אותו בכל מיני דברים כדי שההורים יכעסו עליו, מפר את החוקים של משחק הוגן...ובכל זאת, ההורים מבקשים מהאח הגדול והחזק יותר לנהוג באיפוק ולשמור על שלום. למי שמכם שהם כבר הורים - אני בטוח שאתם לא ממליצים לחזק מבין הילדים להחטיף חזק חזק לצעיר כדי ש"יבין אחת ולתמיד שאיתי לא מתעסקים" (דרך אגב, אם אתם כן, אז יכול להיות שיום אחד יבקרו בביתכם נציגי החוק כדי להטיל בספק את שיטות החינוך שלכם).

      נדמה לי שבתורה נכתב שישמעאל הוא אחינו...רק שאנחנו כבר לא ילדים, ובתור כאלו שיש להם כלים ויכולות הרג מתקדמות, עלינו להיות אחראיים וסובלניים אף יותר.

       

      הטרור לא בעיה שלי, אלא של החברה שמייצרת ומקדשת אותו. ואם כל החברה הזאת צריכה להיעלם כדי שהטרור יפסיק - אין לי בעיה עם זה. מה שצריך לעשות כדי שהוא יפסיק. ואני לא מדבר עם מי שהמטרה הגדולה של חייו היא להשמיד אותי. בעיקרון, לא מדבר. לא מובן לך? רוצה להמשיך ללקק לרוצחים שלך את הכאפיה? לי יש תשוקה עזה לחיים וכבוד, לך אין שום דבר מזה, בטח שאתה לא יכול להבין על מה אתה מדבר. היעדר התכונות האלה, אגב, עושה אותך אורגניזם חסר משמעות ונטול יכולת להעביר מטען גנטי או תרבותי.  

       


      הוי, SCHVARZE CHAYE

       

      לכתוב שאתה בתור יהודי הומני מקדש את החיים ובאותה תכתובת לכתוב שמצדך שכל לבנון תהפוך למכתש אחד גדול זה די מוזר. כנראה שרק חיים יהודיים הם קדושים בעיניך - הומניסט גדול אתה לא, אולי פשיסט קטן שמנסה בצורה מתלהמת לתפוס בעלות על הידע והמוסר האנושיים (סליחה, היהודיים, שהרי כל השאר אינם אנושיים). חפים מפשע הם אנשים שלא עשו פשע, ואין קשר להיותם יהודים או לא יהודים. ביהדות שלך (ויהודים רבים יחלקו על דעתך) המטרה מקדשת את האמצעים. איני רואה שמטרת המלחמות הושגה, ואני משער שאתה מקבל את זה שאף מדינה לא נצחה ארגון טרור. מצד שני אכן האמצעים שאתה מקדש נחלו הצלחה גדולה - הרג והרס גדול יותר בשני הצדדים, שנאה ופחד גדולים יותר בשני הצדדים. מדינות ועמים הגיעו לשלום כשנמאס להם להילחם ולמות מבלי להשיג מטרותיהן. בסופו של דבר זה יקרה גם פה. השאלה היא כמה דם וכמה הרס אנושי וסביבתי יגרמו בדרך וכמה זמן יקח לנו ולשכנינו להבין ששלום משיגים בהידברות, בהסכם ובפשרה. ושוב, לטעון שאתה יהודי רודף שלום ובאותה עת לתמוך ולעודד הרס והרג מסיבי - מריח מוזר.

       

      אני לא תומך, מצדיק את פעולות החמאס או כל ארגון טרור אחר. אני רק חושב שעל החזק מוטלת האחריות הרבה יותר להפסקת מעגל האלימות - מזכיר לי קצת שני ילדים קטנים שרבים. הקטן לפעמים מקנא בבכור, מציק לו, מרביץ ואז מיתמם, מנסה להפליל אותו בכל מיני דברים כדי שההורים יכעסו עליו, מפר את החוקים של משחק הוגן...ובכל זאת, ההורים מבקשים מהאח הגדול והחזק יותר לנהוג באיפוק ולשמור על שלום. למי שמכם שהם כבר הורים - אני בטוח שאתם לא ממליצים לחזק מבין הילדים להחטיף חזק חזק לצעיר כדי ש"יבין אחת ולתמיד שאיתי לא מתעסקים" (דרך אגב, אם אתם כן, אז יכול להיות שיום אחד יבקרו בביתכם נציגי החוק כדי להטיל בספק את שיטות החינוך שלכם).

      נדמה לי שבתורה נכתב שישמעאל הוא אחינו...רק שאנחנו כבר לא ילדים, ובתור כאלו שיש להם כלים ויכולות הרג מתקדמות, עלינו להיות אחראיים וסובלניים אף יותר.

        6/1/09 09:56:

      כתבת יפה.

      עם זאת קשה לי להאמין כי תצליח לשכנע מישהו. ואני באמת לא מצליח להבין איך אפשר לעשות זאת. כאילו האתוס אליו גדלנו כה חזק כי לא ניתן להלחם בו. אני יודע שאני עשיתי את המעבר מימין לשמאל במשהו כמו שבע שנים. אצלי זה היה קשור להתבגרות נפשית.

      בקיצור אשמח לדון עמך בנושא.

        6/1/09 09:53:

      אתה מסכים שאלימות היא מוסרית אם היא נועדה לבלום אלימות. גם אני. משתמע שאלימות היא מוצדקת אם היא מידתית, כלומר המינימלית הנדרשת כדי לבלום אלימות נגדית. מה שמעבר לזה הוא לא מוסרי. ייתכן, אך מציב שאלה - מהו המינימום הנדרש ומה מעבר לו? איך מודדים רמת אלימות? ביחס לאלימות הנגדית? ביחס ליכולת האפשרית? באופן אבסולוטי? האם מדידה כזו לא מביאה אותנו למצב של מוסר יחסי במספרים?

      ואולי אלימות היא מוסרית אם היא אפקטיבית, כפי שרמזת? אם כך, מהי האפקטיביות הנמדדת? האם אלימות לשם הרתעה היא מוסרית? האם האלימות בג'נין (חומת מגן) או ברובע דחיה (מלחמת לבנון II) היא מוסרית ? שכן ללא ספק הן היו אפקטיביות...

        3/1/09 09:16:

      לצערי הכותב משתמש בשיטה הדמגוגית של "1. שני הצדדים אשמים , 2.  ישראל אשמים יותר"

      אין הבדל בין המתקיף הדוגל בהשמדת עם אחר ומתקיף ללא הבחנה של צבא או אזרחים,  כאשר הרצון וההצהרות הם פשוט להשמיד עם אחר, ובין תגובת המותקף שמטרתו הגנה והריסת הכח הצבאי של התוקפן חסר המצפון. (פגיעה בלוחמים או טרוריסטים בלבד בלבד, כן בלבד , ואם נפגעים חפים מפשע זאת לאחר התראה והזהרה).הוכחה פשוטה של הגישה הדמגוגית של הכותב היא של הגדרת ישראל לא רק בתוקפן אלא כתוקפן אלים נגלה פשוט כאשר נספור את המילה הגנה המתבקשת ונמצא אותה פעם אחת בלבד אצל הכותב, כאשר המלה אלימות (ברוב המיקרים של ישראל כמובן שלנו כמובן) מופיע  15 פעמים (ספרתי). 

      התאוריות נחמדות , אך מבחן המציאות הוא המבחן האמיתי ולצערי רך פעולת הגנה חריפה הפסיקה שאיפות והתקפות של מדינות אלימות ופשיסטיות.

        3/1/09 00:20:


      אני מפנה אותך לשמוע ולראות את דבריה של ד"ר וואפה סולטן

       

      היא מדברת על הקונפליקט ממקום אחר |(והיא ערבייה, מיותר לציין)

       

      http://visrael.blogspot.com/

        2/1/09 17:55:
      אנחנו חיים במזרח התיכון.
        2/1/09 12:15:

      ביקשת - תקבל. 

       

      לא פציפיזם - אפקטיביות ואנושיות

      ההתנגדות לאלימות כאשר זו אינה מוצדקת היא בסיס משותף לרוב מוחלט מהאנשים.

      משאלת לב. חסרת קשר למציאות שבה יש רוצחים מטורפים במליונים (מסטלין ועד פול פוט). 

      כפי שאיננו רוצים ליפול קורבן לאלימות, כבני אדם סבירים בתרבות מתקדמת

      למה אתה חושב שהערבים חולקים איתך את אותה תרבות? 

      רובנו נתקשה להפעיל אלימות ונחווה תחושות אשמה וגועל אם נפעל באלימות באופן אישי,רובנו גם נגנה התנהגות אלימה שנראית כחסרת סיבה מספקת.

      שוב - משאלת לב תלושה. מה ש"רובנו" נעשה או לא לא תופס במרחב תרבותי אחר ולא כשאר יש מיעוט שכן מוכן לכל פעולה, שפלה ורצחנית ככל שתהיה.

      השאלה היא אם כן מתי וכיצד ניתן להצדיק שימוש באלימות? לדעתי ניתן להצדיק אלימות רק כאשר זו נועדה, ונראית בעלת סיכוי סביר להיות אפקטיבית בכך, למנוע אלימות גדולה ממנה.

      לא מדוייק. אם כנופיה של מאה מטורפים מחזיקה אדם תמים אחד בן ערובה ואין לי אמצעי לשחרר אותו אלא באמצעות הרג של כל המאה, אין לי בעיה מוסרית לעשות את זה, ובעיניי זה מוצדק מוסרית במאה אחוז. המסקנה: מותר ונכון להפעיל אלימות גם כדי למנוע מעשי עוולה חריגים ולא אנושיים. 

       

       

       כלומר מאמץ של הגנה, בלימה ואף חיסול התוקפן כאשר זה האמצעי האחרון לבלום אותו. (במובן זה גם שחרור ממצב של אלימות מובני יתכן וייחשב לאלימות מוצדקת) בהקשר זה המתקפה בעזה נכשלת בשני מבחנים- האלימות המופעלת היא רבה בהרבה מכל מה שעשה בעבר החמאס וניתן אף לשער (בוודאי אם נסתבך שם גם במבצע קרקעי) שהיא רבה אף ממה שהיה בכוחו של החמאס לעולל בעתיד.

      חשיבה מעוותת לחלוטין: העימות עם החמאס הוא לא סוגיה פילוסופית, הוא משבר אקוטי. אתה מוכן להקריב ילד שלך בשביל רגיעה זמנית עם החמאס? אח? אחות? ומנין לך לחזות מה יהיה בכוחו לעשות בעתיד? אנחנו אמורים להניח להם להתחזק עד שיהיה בכוחם להשמיד אותנו - ורק אז להשיב מלחמה? זה הפיתרון הפילוסופי?  

       והמבחן השני גם הוא צפוי לכישלון ברור - המלחמה הזו אינה משיגה מטרה של מניעת האלימות בצד השני- מצד אחד מפעילה המתקפה מתקפת נגד מסוכנת של טילי סקאד וגראד, ומאידך ברור לכל שללא מהלך מדיני לא תביא לכל תקווה להפסקת הטרור בעתיד.

      "מהלך מדיני" זה סלוגן ריק. אם כל הערבים בעזה מגורשים לסיני זה גם מהלך מדיני. ואם אתה מנחיל להם תבוסה צבאית שתישאר כטראומה לדורות, אז לזה יש משמעות מדינית מרחיקת לכת בהרבה מאיזשהו קשקוש על איזשהו מסמך שנטיות הלב והציווי הדתי של המוסלמים מנחים אותם לא לקיים.  

       

       

       

       

                   לא צדק לאומי - מוסר והיגיון

      הגישה הנפוצה על פיה צריך או ניתן לקבוע "מי צודק" בשאלות של קונפליקט לאומי, למרות שאומר עוד מעט שהעניין הזה לא בטוח שקשור לכאן.

      זה משפט לקוי תחבירית שאין קשר דקדוקי בין שני חלקיו - אבל זו לא הבעיה. ברור שצריך לקבוע מי צודק - אחרת על סמך מה תחליט מי עושה עוול למי? ואיך תחנך? השאיפה לצדק היא לא אחד המרכיבים החיוניים של המוסר האנושי? 

      לא אתאפק ואצהיר בבירור שאני חושב שהשליטה בתושבי עזה והגדה הפסלסטינים ללא זכויות אזרח מלאות, לצד מציאות קשה של הפליטים במשך 40 שנות כיבוש היא עוול בלתי נסבל וכזה שאינו ניתן להצדקה במונחים של החרדות הלאומיות שלנו. אבל כאמור, אני טוען שאין לזה שום קשר להתנגדות למלחמה. 

      אז למה אתה משרבב את זה כאן?  

      הרי אם ההתקפות בעזה אינן אפקטיביות במניעת אלימות בהמשך,

      מי אמר? 

      והן עצמן מטבען פוגעות בגופם וחייהם של אנשים,

      זו טבעה של מלחמה - וזו נכפתה עלינו. 

      וחלקם אף ללא שום עוול בכפם

      זו טבעה של מלחמה - וזו נכפתה עלינו. ואנחנו יהודים, ולכן אין לנו תאוות הרג ואנחנו משתדלים כמו שאף אחד אחר לא לא להרוג בלתי-מעורבים. 

      - הן פסולות מוסרית הן מנקודת מבט ציונית הומניסטית והן מנקודת מבט של שמאל רדיקלי או סוציאליזם אוניברסלי.

      כצפוי - מסקנה שכאילו נשענת על טיעונים קודמים. אבל לא ביססת כלום, ולכן גג ההנחה שלך מונח על קירות קש וגבבא שאינם מחזיקים דבר.  

      היות וקשה להתמודד עם הטענה הברורה של חוסר אפקטיביות של המתקפה

      לא קשה להתמודד. מחבל מת לא יכול לירות קטיושות. יבואו חדשים? נהרוג גם אותם. 

      להשיג את מטרותיה שהן ממילא עמומות ביותר

      להפסיק את ירי הקטיושות ולגרום להם להבין שיש השלכות חמורות למעשי הנבלה שלהם זה לא עמום בעיניי.

      , גם ציונים לא הומניסטיים לא אמורים להתלהב ממנה- אך הם עושים זאת בכל זאת.

      אני יהודי ציוני ומאמין בכל לב שהומניזם בצורתו הנעלה ביותר [ונימנע משיעור היסטוריה כאן] פירושו יהודים חיים בשלווה

       

       

       

                   לא תגובת בטן - התבוננות והבנת תהליכים

      ציונות לא הומניסטית אכן קיימת, ולמרבה הצער זוכה לתמיכה פוליטית רחבה. זוהי דרך מחשבה שאינה רק בלתי מוסרית, אלא בעיני, מכילה סתירה פנימית עמוקה בכך שהיא מובילה בסופו של דבר לעמדות אנטי ציוניות טיפוסיות כמו אלו שאנו רואים בקצוות הימין 

      אנטי-ציונות זה שמאל. ציונות יתר, שיכולה להביא לחריגות גם היא, זה ימין. לא להתבלבל. 

      אבל לא מספיק שנגדיר את הציוניות האלימה הזו כך- רחוקה ושולית, היות ונראה בכל מקרה שצילה של השקפה זו שוכן תדיר ברמות הנמוכות יותר של החשיבה הפוליטית והתגובה הרגשית לקונפליקט אצל רובנו- כך התגובה הראשונית לקונפליקט אלים מלאה תחושות של נקם והתגייסות לקבוצת השייכות הבסיסית שלנו ותגובה כמעט אינסטינקטיבית להתנגד ואף לשנוא את הקבוצה היריבה.

      ואתה מתכוון לטעון שיהודי שרוצה לנקום במי שמתעלל באחים שלו, או לפחות להפסיק את ההתעללות - זה לא מוסרי?או שאולי אתה חושב שתצליח לשנות את טבע האדם? או שאולי אתה חושב שיש לקבוצה כלשהי סיכוי לקיום בלי הסכם הדדי, כתוב או לא כתוב, לערבות והגנה הדדיים? 

      אבל אם אתם חשים בכוחות הללו עכשיו, אל מול התמונות מהדרום, אני מציע להתבונן במה שקרה לנו לפני זמן לא ארוך אל מול המלחמה בצפון. הרי גם שם בשבוע הראשון אחוז אדיר מהציבור תמך ללא עוררין ואמצעי התקשורת התגייסו לקדחת הקרב. שאלו את עצמכם כיצד אנו חושבים על המלחמה ההיא היום, על ניהולה ותוצאותיה, על מחירי הדמים והפגיעות בתושבי הצפון ובקרב אזרחי לבנון?

      המלחמה הייתה צודקת, ניהולה היה הססני וכושל - בגלל אנשים כמוך. המלחמה הזאת הייתה צריכה להתנהל בעשרת מונים יותר תנופה ולא הייתה צריכה להפסיק לפני ראשו של נסראללה תקוע על יתד במרכז ביירות, לצד פירוק מוחלט וסופי של החיזבאללה - גם אם זה היה כרוף בהפיכת לבנון כולה למכתש אחד גדול. 

       

       

       

       

                 לחיות את החיים משמעו להתנגד למוות!

      טול קורה מבין עיניך - היהדות היא דת החיים. מי שמקדש את המוות הם האוייבים שלך. 

      ניתן לנהל חיים בישראל , כמו בכל מקום בעולם, תוך צמצום ממשלתם של המוות, השכול והאלימות בחיינו- כפי שהצליחו לעשות עמי צפון מערב אירופה למשל אחרי שקטלו זה בזה יותר מכל אזור אחר בעולם במאה שעברה. התקדמות לעבר תרבות של שלום היא אפשרית ואף בגדר הכרח של הישרדות . הדרך לשם עוברת גם בתחנה של בחינה ביקורתית ללא פחד של הפעלת האלימות שלנו כפי שהיא מתבטאת כעת בעזה. לכן אני מתנגד למלחמה הזו.   

       

      עמי אירופה הגיעו לשלום אחרי שהבינו את האיוולת שבמלחמה, זה נכון. אבל עמי אירופה מעולם לא טיפחו נרטיב של השמדה ומוות. אף אחת מהן, לבד אולי מגרמניה הנאצית, והיא הורדה על ברכיה לא באמצעות מרתון שיחות עם אנשי רוח, כפי שזכור לך. יתר על כן מדינות אירופה חלקו פלטפורמה תרבותית אחת (בקווים כלליים כמובן), מה שאין כן בסכסוך שיש לנו כאן עם תרבות פרימיטיבית, נחשלת, ימיביניימית וטוטליטרית. בדיוק מהסיבות האלה אין סיכוי לשלום בליניצחון צבאי מוחץ וחד משמעי.

       

       

       

       

        2/1/09 11:20:


      אני שמח על התגובה- אבל נראה כאילו לא קראת את הרשימה עצמה

      אשמח אם תקרא ותתייחס לדברים שכתובים שם, ולאו דווקא לתגובת הבטן האוטומטית שלך

       

      בכל מקרה שבת שלום

        2/1/09 11:14:

       

      אז אתה אומר, בעצם, שעד שהחמאס לא יהרגו יהודים במאות אלפים, לא הגיוני להילחם בהם. לפי החכמה המופלאה הזאת המדינה היחידה שאנחנו צריכים להילחם בה היא גרמניה. 

       

      ואם התוקפן יודע שלא תגיב באלימות גדולה משלו - מה ימנע בעדו לתקוף אותך? ועל סמך מה ההנחה חוצת התרבויות שלך שגם אצל הערבים אלימות היא לא כלי לא לגיטימי? מאיפה שאני מסתכל זה נראה אחרת לחלוטין - כשאצלם נהרג טרוריסט מטונף הם חוגגים. אצלנו זוכרים הרוגים גם אחרי ארבעים וחמישים ושבעים שנה. 

       

      אחרי זה אתם מתפלאים למה קוראים לכם "הזויים". שום קשר למציאות - אחת משאלת לב+שתיים הנחות פילוסופיות מופרכות+תיזה אנתרופולוגית תלושה=מתכון לשלום נצח וידידות אמת בין העמים. 

       

      השמאל מביא למלחמות ולהרג, זאת האמת. 

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      שי-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין