יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10: לאור הקשיים הכלכליים שעוברים על המשק החלטתי לקצץ את שכרם של כל העובדים, כולל עבדכם הנאמן. זאת, למען עתידו של ערוץ 10 והמשך קיומו. כמו כן, זה הוא אחד מצעדי היעול הרבים שאנו מבצעים למען הערוץ ובמטרה להקטין את הפגיעה בעובדים הזוטרים.

לונדון וקירשבאום: אז מה אנחנו קשורים לכך בכלל ?

ורשבסקי: אתם מרוויחים שכר של כ- 130,000 שקלים ולכן אנו נאלצים בלית ברירה לקצץ משכרכם 25% לאור המצב.

לונדון וקירשנבאום: זה לא בא בחשבון. מה זה מעניין אותנו מצבו של הערוץ, מצבם של העובדים והמצב הכלכלי בארץ. אנחנו צריכים לפרנס משפחות.

ורשבסקי: 130,000 שקלים זה שכר מאוד גבוה ולאור הבעיה שהצגתי, אין כל אפשרות אחרת מלבד קיצוץ של רבע משכרכם. דעו לכם שאני מעדיף לקצץ משכרכם במקום לשלוח הבייתה תחקירן, במאי, או צלם שחיים ממשכורת של 5000 שקלים בחודש ועובדים כל כך קשה לפרנס משפחות.

לונדון וקירשנבאום: יש לנו תוכנית מצליחה, זכינו באין ספור פרסים, אוהבים אותנו והרייטינג לא רע. זה לא איכפת לנו - אנחנו לא מוכנים להוריד אגורה משכרנו.

(שיחה שלא באמת התקיימה בין נציגי ערוץ 10 למגישי התוכנית לונדון את קירשבאום).

הנה הגיעו השניים שדווקא מהם לא ציפינו וצפינו. השניים שמטיפים לנו בכל עת בתוכניתם על כל נושא ועניין, שמצטיירים כייפי הנפש וכזן נכחד שאין כבר בדור הצעיר של ימינו.

דווקא הם מנותקים מהמצב הכלכלי הפוקד אותנו, דווקא הם לא מוכנים לעשות מעשה.

דווקא השניים שאוצרים בתוכם כל כך הרבה ידע, היכרות עם הענף ומגבלותיו, אילוציו וקשיו בימים אלה.

דווקא הם אומרים לא מוחלט לצעד חיובי וחשוב לתקשורת, מקום משכנם לעד.

מעניין מה היו אומרים השניים אם משהו אחר היה נוהג כמוהם. בטח היינו רואים ראיון צולב עם דפיקות על השולחן ויבבות שאפילו האולפן בגבעתיים לא היה מחזיק מעמד.