רוצה הייתי לתאר
רוצה הייתי לתאר מאת זביגנייב הרברט תירגם מפולנית דוד וינפלד  רוצה הייתי לתאר את הפשוט בריגושים שמחה או עצב אך לא כדרכם של אחרים הנזקקים לקרני הגשם או השמש רוצה הייתי לתאר את האור הנולד בקרבי אבל אני יודע שהוא לא דומה לשום כוכב מפני שאינו בהיר כמוהו טהור כמוהו והוא לא יציב רוצה הייתי לתאר אמץ בלי לגרר אחרי אריה מאבק וגם אי-רגע בלי לטלטל כוס מלאה מים לשון אחרת אתן את הדימויים כולם בעבור ביטוי אחד שהוצא מן החזה כמו צלע בעבור מלה אחת האצורה בגבולות עורי וכדי להגיד - אני אוהב הריני מתרוצץ כמטרף קוטף מלוא החופן צפרים ורגשתי שאחרי ככלות הכל אינה עשויה מים מבקשת פנים מן המים והכעס השונה מן האש שואל ממנו את לשון הלהג כך מערב כך מערב בקרבי הדבר שאדונים כסופי שער הפרידו אחת ולתמיד בקבעם זה סובייקט וזה אובייקט אנו נרדמים יד אחת מתחת לראש והשנייה בתלים של כוכבי לכת וכפות רגלינו נוטשות אותנו וטועמות אדמה עם שורשיהם הקטנים אשר בבקר נתלש בכאב מתוך: "הרמס, כלב וכוכב" 1957 |