השבוע הזה, אני התחלתי את חיי לבד, משמע קיבלתי את הגט לאחר חצי שנה של ציפייה

נכון שאני כבר חצי שנה לבד, אך ביום שמקבלים את הגט זה כנראה יום מיוחד,

יום מוזר, הרי אי אפשר לצפות ליום הזה, זה לא משמחה אף פעם זה רק מתוך כאב

ונכון שכבר חיכיתי ליום הזה, אך שהגעתי כבר ליום הזה, זה בהחלט היה עצוב, מלא רגשות

כי זו מן חותמת לכך שהיא מעכשיו את לבד ומותרת לכל אדם, כאילו שאני צריכה לבקש אישור מרבנים להיות עם מישהו אחר, עדיין הטקס שם מאוד משפיל , הרבנים שמסתכלים עלינו והם בעצם אחראים לחותמת שהם נותנים

בקיצור מהיום אני לבד וזה באמת לא הכי כייף שבעולם,

אך מהיום אני לא צריכה לדפוק דין וחשבון לאף אחד, להגיד שאני הכי מאושרת בעולם כיום?

לא, אך החיים מובילים ולוקחים אותנו ומנסים אותנו בכל שלב, וזה כנראה שלב בחיי שאני צריכה לעבור