קטע שני-השלמה לפוסט הקודם

4 תגובות   יום שבת, 3/1/09, 00:50

24/9/1992

קוים להסדר הסכסוך עם הערבים / מאיר אריאל

ישראל תיסוג לגבולות הסכמי שביתת הנשק משנת 49', להלן: "הקו הירוק" ותמסור השטחים למדינות הטוענות להם, בתנאים הבאים:
א.הכרה בה.
ב.פיצוי על אי הכרה בה.
ג.זמניותו הבלתי מוגבלת של הגבול.
ד.ספר לימוד משותף לתולדות הסכסוך.

א.הכרה בה: הכרה במדינת ישראל, כמדינתם של בני ישראל, מוצהרת בפי מנהיגים, מאושרת בבתי נבחרים ובמשאלי עם, מגולמת בשגרירויות, גבולות פתוחים לאנשים וסחורות, שיתופי פעולה בעניינים אזוריים וכו'.
ב.פיצוי על אי הכרה בה: הישובים הישראלים ותושביהם שיוותרו מחוץ לתחומי הקו הירוק, יוכרו כישובים ישראלים, יקבלו אזרחות במדינות מבלי שיאבדו את אזרחותם הישראלית ומבלי שיחול נתק כלשהו ביחסיהם עם מדינת ישראל – למעט מיסי מדינה והשתתפות בבחירות. לא ירצו תושבי הישובים לקבל אזרחות המדינות, יוכלו לחזור לתחומי הקו הירוק בתנאים של מפוני ימית (למשל) ואילו הישובים יישארו להתיישבות של ישראלים לתקופה של מאה שנים.
ג.זמניותו הבלתי מוגבלת של הגבול: ואף כי הקו הירוק – כולל ירושלים – ישמש גבול בין לאומי לכל דבר, בתנאים שהוזכרו לעיל, יתקיים עליו משא ומתן מתמשך אחת לזמן מוסכם והוא ישונה או יאושרר בהסכמת הצדדים. ירושלים תהיה עיר אחת שגובה מיסים ונותנת שירותים מ ולכול חלקיה ומקבלת תקציבים מהמדינות האוחזות בה – ואך מיסי מדינה ישלמו תושביה כפי אזרחותם, זה למדינת ישראל וזה למדינת הגדה המערבית, בלי הבדל לאום ודת, וכך גם בבחירות.
ד.ספר לימוד משותף לתולדות היחסים: ייכתב ספר לימוד לתולדות הסכסוך בערבית ובעברית, ע"י צוותים ערבים-ישראלים, שיסכימו על כל מילה ומשפט בעברית ובערבית ואשר ישמש כספר לימוד רשמי בבתי ספר ערבים וישראלים.

הערות:
1.התהליך עם הפלסטינים מחייב קודם הכרה של ישראל בזכותם להגדרה עצמית, אחר כך יגדירו עצמם ורק אחר כך יחל המשא ומתן.
2.ההצעה נותנת לכל הצדדים לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. סוריה תקבל את כל הגולן – אך הגולן יישאר בידי ישראלים. מעבר מנדלבאום יחזור ויחצה את ירושלים – אך ירושלים תישאר שלמה. אולי אבי פרחן יתקשה להיבחר לפרלמנט של מדינת חבל עזה אך חצר אדר תקבל תקציבים ממשרד הפנים של החבל.
3.אין ההצעה מתיימרת למחוק שנים של שנאות ומשטמות מחד ושאיפות וחלומות מאידך. זוהי רק מסגרת לרצון טוב. ירצו – טוב. לא ירצו – אף הצעה לא תעמוד.
4.יש בהצעה איזון עדין בין רוב ומיעוט, רוב כמיעוט ומיעוט כרוב, כשלכל צד יש תקווה לשיפור עמדה במסגרת מ ו ס כ מ ת, באשר הגבול איננו לנצח נצחים אלא רק לתקופה ידועה מראש.
5.ישראל לא תיסוג, אלא בהתקבל כל התנאים שהוזכרו לעיל.

שנה טובה לכל.


אנא הגיבו לכל קטע בנפרד
דרג את התוכן: