אני לא חוגגת. בעצם אף פעם לא חגגתי. השנה על אחת כמה וכמה לא ....
אני מרגישה שהתחילה שנה חדשה רק כאשר אני צריכה לחתום על המחאה או לכתוב מכתב, או לשלוח איזה תזכיר או משהו אחר. אף פעם לא התחברתי לשנה האזרחית החדשה.
אבל....השנה....
איזה הבדל...איזה שוני....איזה מזל...
שאנחנו, בני העם היהודי, במקום לצאת לרחובות , לצעוק, לרקוד, לחפש עם מי לחגוג, יש לנו את ראש השנה שלנו, א' בתשרי, בו אני מתכנסים בני משפחה מסביב לשולחן אוכלים את התפוח בדבש, גרגרי הרימון, מברכים זה את זה משוחחים זה עם זה,בשקט באינטמיות נכנסים פנימה ולא יוצאים החוצה כי האושר והביחד נמצאים בתוכנו ולא בחוץ.
אינני דתיה. אינני חרדית, ואינני מבקרת דתות אחרות. אבל, אני מאושרת שיש לי את ראש השנה שלי. |