כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של חוה

    צדק לא פוטוגני

    0 תגובות   יום ראשון, 4/1/09, 02:11

    לפני מספר שנים, אני זוכרת שקראתי טור של יאיר לפיד בעיתון, ובו הוא ציין שהיהודים נמצאים בישראל משום שאין לנו מקום אחר, ושהצדק במקום הזה אינו צדק אבסולוטי אלא צדק של יהודים. צדק שאינו תמיד פוטוגני, אבל הוא ציין שהוא מסרב להתנצל עליו, ושהצדק של ישראל נשען על כוח משום שאין משהו אחר שהוא ישען עליו. אני זוכרת שלפיד ציין בציניות, "על מה רציתם שהוא ישען, על אמנת ז'נבה?"

    בוא בעת, אני זוכרת שכל הפואנטה של הטור היתה לנסות להסביר מדוע הפלסטינים לעולם לא יוכלו לחשוב כמונו. מדוע אי אפשר לצפות זאת מהם, וכי עלינו בכל זאת להכיר בקיומם של מיליוני אזרחי סוג ב' שחיים ביננו.

    עכשיו המציאות כל כך שונה, מהבחינה שהם חיים בטריטוריה משלהם. מאז שקראתי את המאמר ההוא, עברו כל כך הרבה ימים, והפלסטינים לא שנסו מתניהם כדי לקדם את מדינתם או את האינטרסים שלהם. הם עסוקים בלשנוא אותנו, לחנך נגדנו, לתכנן איך להרגנו. אפילו הסטודנטים והמשכילים שכביכול הולכים ללמוד ולהחכים - רק חוזרים אלינו עם פצצות נפץ.

    הדיכוטומיה המייגעת הזו, שבין לרחם על מיליוני בני אדם, לבין לשאוף לחיות במדינה יהודית, מתוקנת ובטוחה לתושביה, כנראה שלא תסתיים בזמן הקרוב.

    פעם הייתי אשת שמאל מבחינת נושאי חוץ וביטחון. רציתי להאמין שאם אנחנו והם נרצה שלום מספיק חזק, יש סיכוי שזה יקרה. עכשיו אני גורסת שזה יצריך נס משמיים.

    הפוליטיקה של העניין, איננה פשוטה, אבל בסופו של יום אינני חושבת שיש לאף אחד אשליות שעוד נותרו משנות התשעים. זהו הדור שעבר את אירועי אוקטובר 2000 ואת ספטמבר 2001. הפוליטיקה לא תוכל למחות את האירועים הנמשכים גם היום מעל דפי ההיסטוריה.

    גם אני מסרבת להתנצל על הצדק ה"לא פוטוגני" שלנו. אנשים כאן שואלים אותי כל הזמן מה אני חושבת על מה שקורה בארץ. אני משתדלת להיות דיפלומטית ומשיבה כי ישראל חייבת להגן על תושביה כאופציה ראשונה. כאופציה שניה, אנחנו מעדיפים שלום עם שכנינו אבל מרביתינו כבר לא מוכנים לשלם על ה"שלום" הזה במחיר של עוד שטחים או הבטחות שווא. שמעתי מספיק סלוגנים ומשפטי מחץ של קמפיינים פוליטיים. מעדיפה כמו כולם שישראל לא תהיה במלחמה, אבל כשזה קורה, אין לי אשליות שזה הכרחי. האם לא כואב לי שאנחנו פוגעים באנשים חפים מפשע כרגע? כן, זה כואב, מאד אפילו. ערך החיים כערך עליון לא מוגבל לנושאי תעודת זהות כחולה או דרכון ישראלי. מעידך, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להניח את חרבנו, לא בעתיד הנראה לעין על כל פנים. מוטב להרחיב את הדיון לכיוון של "גישושים דיפלומטיים" אם כן, הרבה מעבר לכך קשה לדמיין, ולי דווקא יש דימיון בריא מאד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      havie
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין