יש לו מיטה משלו לכלב שלי ולשם הוא הולך כשאני אומרת "בוא, הולכים לישון", כן, הוא יודע ומבין. הוא קטן כמו טרייר, יפה כמו גולדן וחכם כמו לברדור. הוא לא מתייחס כשלא בא לו, הוא לא נותן נשיקות כשמבקשים ממנו אלא רק שמתחשק לו, הוא לא יעלה הביתה אם לא יובטח לו פרס והוא סומך על המילה שלי כי הוא יודע שלא אעבוד עליו אף פעם.
לפני עשר שנים השארתי אותו בארץ לחודשיים ונסעתי ללמוד בארה"ב. כשאבא שלי שלח לי אותו לניו יורק במטוס, ישבתי כל הלילה בסלון ועישנתי בשרשרת, לא הצלחתי להירדם, סיפור הטיסה של אופי (זה השם) לניו יורק הוא משהו לפעם אחרת, אבל כששואלים אותי למה הייתי חייבת להביא אותו אז לניו יורק אמרתי "לפני שהוא הגיע היה לי house, אחרי שהוא הגיע היה לי home" וזה בעצם ההבדל הגדול.
לכל מי שלא חי עם כלב אני יכולה להגיד שיש דברים שלא תלמד אף פעם בחיים עד שלא יהיה לך כלב. לא לומדים את זה ממשפחה, הורים, חברים או ילדים. יש דברים שלומדים על החיים רק מכלבים.
אתמול בלילה הוא התיישב מול המיטה שלי ובכה. זה לא היה ממש בכי זה היה יותר "אני צריך חיבוק", הוא ביקש אישור לעלות למיטה ולקבל חיבוק ממני. אמרתי לו "בוא" והוא עלה למיטה נצמד לבטן שלי ונרדם כשאני מחבקת אותו.
אין לי מושג למה פתאום באמצע הלילה הוא היה צריך חיבוק, יחס, חום או איך שלא נקרא לזה. אבל הוא הביא אותי בשלוש בבוקר לחשוב - למה אנחנו, בני האדם, לא יכולים להיות גם פשוטים כל כך ופשוט להגיד "אני צריך חיבוק"....למה לא בעצם?
|
dudi300
בתגובה על שני ושרון ברומא
Comfortably Numb
בתגובה על איבדתי את הקול...
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה (:
איזה כלב חמוד אהבתי ממש מתוק
אהבתי.
הכלב שלך לא התבייש לבקש חיבוק בגלל שהוא גדל בסביבה חמה ואוהבת ולא קיבל תגובות עויינות בפעמים קודמות כאשר הוא גילה רגשות חיבה. הוא כנראה לא נתקל בהרבה התנהגויות עויינות.
גם אדם שיגדל בתנאים כאלו יתנהג כך.
אחרי שתגדל כלב זכר שהגיע לבגרות (3-4), שלא הורידו לא את הביצים אני בטוח שתחשוב אחרת.
עוד קטע שחבל שאין אצל אנשים כמו שיש אצל כלבים,
זה כשנפגשים שני כלבים זרים, ברחוב למשל - הם ישר יתחילו להתרחרח,
להתרוצץ ולשחק אחד עם השני כאילו הם חברי ילדות.
כששני בנ אדם זרים נפגשים ברחוב - הסיפור קצת שונה.
חבל שזה לא ככה אצלנו - פשוט להיתקל במישהי נחמדה ברחוב
ולהתחיל להתרחרח ולהשתובב, בלי יותר מדי עכבות.
[כמובן שאני לא מתכוון literally לריחרוחים והשתובבויות.. אבל כוונתי ברורה]
טנק'ס (:
אין לי תשובה למה ששאלת.
כוכב ירקרק, לעומת זאת - יש.
מעביר אותו אליך [ואל אופי].
סביר מאוד שהתהייה הזאת עולה אצלך בעיקר בגלל המרחב התעסוקתי שבחרת בו - שמתבסס על ניתוח כל השטיקים והמשחקים והמסיכות שהקונבנציות החברתיות התמוהות פה השרישו. לגבי עצמי, אני די בטוח שאהיה מאוד נחרץ כשאראה אותך ואגיד לך בפשטות "אני צריך חיבוק". עד אז מסתפק בכיכוב.
זה היה נוגע, אהבה כזו שבלי תנאים
קשה לנו לבקש חיבוק,
אבל גיליתי שאם מציעים, מעט מסרבים...