בתוך כל סבך ההתרחשויות. החדשות הרעות, השידורים בלי סוף הלחימה ברצועת הגיהינום בעוד מערכה בלתי נגמרת על השלום.
פתאום עכשיו- זה כמעט לא נעים להיות מאושר: מה לעזאזל אני עושה עם כל הדיווחים האלה. זאת תחושה, כל כך לא נעימה, פתטית לחלוטין... כאילו זה לא בסדר שטוב לי דווקא בימים אלה ? !
חוץ מלהתפלל לשלומם של חיילינו לשקט בישובים שסובלים מהפגזות ושהמלחמה הזאת תשיג את מטרותיה. אני מרגיש כמעט לא נעים להיות מאוהב ונאהב.
כאילו פס קול הסרט של חיי לא מתאים לעלילה. בחלקת האלוהים הקטנה שלי החיים הרי נמשכים עם : אהובתי וילדיה, בנותיי התאומות, אימי, משפחתי, חברי מנסה להמשיך חיים כרגיל. אחרת מה ?
כן דווקא עכשיו, בשם השפיות אני ממשיך להעצים את אהבתי, מהדק את הקשר בשבת נפלאה עם הילדים. שומר על חלקת האלוהים שלנו, שבנינו ביחד להנציח את החיים, את האהבה, את הטוב שבעולם.
הטרור הנבזי והרשעות המוסלמית הפונדמנטליסטית ביקשו להרוס לנו את החיים, את התקווה, את החירות. במלחמה הקטנה שלי, בדלת אמותיי, אני נלחם להישאר שפוי בוחר בחיים, באהבה, בנתינה, בחיבוק, בעשייה ובשגרת החיים.
סליחה שאני מבקש להישאר שפוי ומאושר. הרי ככלות הכול בסופה של המערכה על איכות החיים שלנו במדינה איך שהוא, המערכה הפרטית שלי בעיצומה. ואין אני מתכוון להרפות, או לתת לחמאס ולטרור להרוס אותה.
מחזק את כל מי שחלק מן המערכה של מדינתנו !
למרות שזה לא כל כך מקובל.... בוחר לחזק גם את כל מי שנמצא עכשיו בעיצומה של המערכה על השפיות בעורף. חבקו את הילדים, את האהובים שלכם, את החיים. כי לא ניתן לאף אחד לקלקל לנו את רוחינו האיתנה.
תרשו לי לסיים בתפילה מעמקי ליבי לכל מי שמקדש את החיים בחזית ובעורף.
העושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו ...אמרו אמן !
שלכם, שחR |