
העיוני שלו על מנת להגיע לוודאות. תהליך מסעו מתחיל בהנחת היסוד שעל מנת להגיע לוודאת בראש וראשונה יש להטיל ספק. הטלת הספק היא סוג של יצר המשיל את גלימת הוודאות מכל מה שנראה ומורגש. בתוך תהליך זה הוא עורר ספק אף לגבי עצם עובדת קיומו. ומכאן השאלה הגדולה מהי הוודאות שאני בכלל קיים? כך שאל את עצמו ומכח הרהוריו ומחשבותיו הגיע למסקנה אני חושב משמע אני קיים! ופירוש דבריו:כי גם כאשר האדם מטיל ספק בעצם קיומוהרי שעצם המחשבה שהוא לא קיים, היא בעצמה קיימת. ומכאן המסקנה המתבקשת אני חושב משמע אני קיים.אך טענה הפוכה מזו העלה שפינוזה, לטעמו תחילת המסע אינה מתוך הספק אלא מתוך המציאות הקיימת. היסוד לגישתו נעוצה בתפיסה לפיה שאם לא היה שבריר של קיום ואם כן מעצם היכולת לחשוב הרי שקדם לכך קיום מסויים. מטעם של שאלות כאלו שלא ניתן לחרוץ בהם משדפט חותך והם דומות לאותה שאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת. |
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי רוקם.
חושבת ותוהה..
הקיום קודם למחשבה..
כשם שהתרנגולת קדמה לביצה.
אני האמת חושבת שאני חושבת גם כשאני לא קיימת.
ומאידך אני גם חושבת שאני תמיד קיימת.
ואני אסביר: לדעתי הנשמה ניצחית ולכן מחשבתה מתקיימת תמיד
ומכיוון שכך אני קיימת תמיד.
ובמילים אחרות נוכחות התחושה
היא הביטוי לקיום ולמחשבה
ושני דברים נארגים ברקמה אחידה
תודה לך
נקודת המסע התחילה בהטלת הספק. כי מטרתו היתה להגיע לוודאות המוחלטת
ומתוך המסע הזה הוא גם דן בעניין האלהים
כי לדעתו הגרעין המחשבתי של הדברים
הושתל בלב האדם ע"י האלהים
בכל או]ן תודה לך
וברוכה הבאה
לשון אחרת
לא המדרש עיקר אלא המעשה
תודה לך
לפי התורה הבעיה באה על פתונה באופן מלא\
כי הכל נברא מהאין והכל נבראו לקומתם ולצביונם
ואם כן בוודאיח שהתרנגולת קדמה לביצה
תודה לך על התרגול
כעיקרון יש קשר הדוק בין לשון ומחשבה
הרי בטרם האדם מוציא דבר בשפתיו
הדבר חולף במחשבה. הכתוב בבראשית
ויהי האדם לנפש חיה , מתורגם ע"י אונקלוס
כמצתיין את תכונת הדיבור
" לרוח ממללא"
בכל אופן תודה לך על הדברים
שפינוזה הטביע חותם
רב משמעות בעולם ההגות
והמחשבה
טוב שהצלחת להכריע מי קדם למי
והעיקר שהמחשבה והקיום מתחברים
ללא תהיות
תודה לך וערב נפלא לך
אני חשה משמע אני קיימת.........
ככה לפחות חושבת... גם משמע אני קיימת (:
שלום רוקם,
אלומה שלחה אותי לקרא את הפוסט שלך. הנני כאן.
דקרט אם אני לא טועה, התחיל בכלל את המסע שלו בחיפוש הוכחות לקיומו של אלוהים. ותחילת מסעו היא בעצם המשפט הזה אני חושב משמע אני קיים. זאת נקודת הפתיחה שלו ועליה הוא מתבסס בהוכחת קיומו של אלוהים.
אם הייתי פוגשת את דקרט היום הייתי שואלת אותו איך הוא יודע שהוא חושב בכלל? אולי מישהו אחר חושב שזה הוא חושב?
אבל נניח לזה...
אלה שאלות פילוסופיות שלא מן המניין.
נעמה
שומר רוח לא יזרע,
ורואה בעבים לא יקצור.
קהלת יא.
הקיום קודם למחשבה בכוונה וברצון. מאד ארוגנטי מצידנו לחשוב אחרת.
ואכן התורה מלמדת אותנו גם שהתרנגולת קדמה לביצה.
תרגול במחשבה... :-)
מעניין!
אני כתבתי בזמנו עבודת M.A שאומרת -
I speak, I am
והעבודה מדברת בזכות המילה....כי עם כל הכבוד לדקארט, אם אותו "אני" שחושב, חושב שהוא קיים כי הוא חושב, הרי שקיומו יהיה בעל משמעות רק אם יגלם את מחשבותיו במילים ויברא מציאות בהבל פיו....
שמחה שחזרת לכתוב!
*
אלומה
אני בוחרת בשפינוזה.
תחילת המסע אינה מתוך הספק,
אלא מתוך המציאות הקיימת. אם לא היה שבריר של קיום
אזי גם המחשבה המעוררת את הספק לא היתה קיימת.
מעצם היכולת לחשוב הרי שקדם לכך קיום מסויים.
תודה.
אני חושבת שאני קיימת
או בגלל שאני קיימת אני חושבת...
ולדעתי התרנגולת קדמה לביצה