ושוב המתח עולה

ומשהו באויר משתנה.

יודעים שזה יגיע

ומחכים........

וזה בא,

הרמקולים מודיעים,

בקצב איטי אך ברור

ואנחנו יודעים את התסריט הארור.

ככל שמתקרבת שעת החשיכה

 אתה נצמד לביתך

ולבני משפחתך.

החושך מאיים בבלתי נודע,

ואתה צמא-לכל פירור של מידע.

כל מבזק חדשות,

משתיק את כולם,

רוצים פשוט לדעת מה קורה שם.

הצבא תופס פיקוד,

אוכף הוראות.

בערוץ המקומי, מתחלפות ההודעות.

הילדים נרדמים ,אתה לא יכול לישון,

מחכה מאוד דרוך, החושים בהיכון.

השעות חולפות וברקע חשכה,

והתופת הנוראית -מן הסתם ממשיכה.

אי שם ביחד, הצבא והממשלה,

מנתחים את המצב

ומחליטים על פעולה.

לא תמיד את התגובה, מצליחים לחזות

והאוייב כבר לא מפתיע בפעם הזאת.

ואנו במקלטים,חסרי אונים,

שומעים רק חדשות

וקוראים עיתונים.

וכשרוצים לצאת ,לקנות מצרכים,

הכל סגור ולאישור מחכים.

העיר מרוקנת-כמו עיר רפאים,

רק משטרה וצבא ברחוב נעים.

מחכים ליום בו תבוא הבשורה,

הכל נגמר, חוזרים לשגרה...

אני תושבת נהריה ויודעת וחשה את אחינו שבדרום,  אנחנו דרוכים לכל אפשרות ומתפללים לשלום החיילים שישובו הביתה שלמים ובריאים ושהשם ישמור על עמינו בארץ ובתפוצות...אמן!!!