צטט: לאקלי 2009-01-07 06:39:14

נפלא לקרוא על המודעות שלך. על ההכרה את עצמך, על הצניעות ובעיקר על המקום הטוב שבו אתה נמצא.

 

תודה רבה.

האמת שאחד היתרונות של כל הדרך הארוכה שעשיתי הוא ההכרה העצמית. לכל אלו שאומרים שלא טוב לחפור יותר מדי, כנראה שזה לא לחלוטין נכון. בזכות החפירה האינסופית הגעתי לאן שהגעתי.

הצלחתי להתגבר על אינסוף בעיות. יש אמנם עוד בעיות להתגבר עליהן אבל אם הצלחתי להתגבר על מצב של בדידות אינסופית שכמעט אף אישה לא רוצה להיות בחברתי ולהגיע למצב בו אני לא בודד ויש אפילו אישה שאוהבת אותי (או לפחות אומרת זאת) זה אומר שעשיתי הרבה, הרבה מאד.

המקום הטוב הוא בזכות העבודה הקשה שעשיתי ואני עדיין עושה. לא מוותר לעצמי בכלום. הפסיכולוגית שלי אומרת שהשאיפות שלי הן לא אנושיות. אבל אני מאמין שאצליח.

לגבי הצניעות שלי, זה פועל יוצא של היחס המגעיל שקיבלתי בבית. הרי כל חיי כל מה שעשיתי לא היה מספיק, תמיד הייתי צריך לשאוף ליותר.

הקשיחות הזו בה התנהגו אלי בבית היא מצד אחד המקור לצניעות שלי אבל מצד שני גם המקור למרבית התסביכים שלי.

 

נפלא לקרוא על המודעות שלך. על ההכרה את עצמך, על הצניעות ובעיקר על המקום הטוב שבו אתה נמצא.

כשאני אומרת חשיבה אגוצנטרית, זה לא בהכרח לגמרי שיפוטי אלא פשוט תאור מצב. הכוונה היא שמרוב חרדות ונסיונות מרים, אתה כה עסוק בעצמך, בוחן, מנתח ומפרש את הדברים מתוך הפחדים שלך וכו', וברור שהשתקעות כזו לא מאפשרת לאף אדם להיות מושקע באמת בצד השני האהוב. זה לא הגיוני שאם אתה כל כך עסוק בשאלה כל כך בסיסית-איך זה יתכן שנשים יאהבו אותי, שהיא תאהב אותי וכו', כלומר, עיסוק נרציסטי מאד בסיסי בעצמך ובהשתקפותך בעיני נשים או בעיני חברתך הנוכחית, אז אתה פחות פנוי באמת אליה. אתה מרגיש וטוען בהתאם לתחושתך שאתה משקיע ומעניק נתינה אינסופית אך האם אתה סבור שזה אפשרי לאור העובדה שאתה עסוק במידה אובססיבית בעצמך ובאפשרות שתהיה נאהב? 

קיימת אנרגיה נתונה והיא מושקעת בסדר עדיפויות. כך מתבצעת גם חלוקת קשב. אם אני ממוקדת כרגע בדבר מסויים, אז זה לא מפנה מספיק מקום לדבר אחר. אתן דוגמא קיצונית: אם המוח והמערכת הפיזיולוגית מצויים במצב חרום של "ברח או הילחם" אזי שאין מצב לדיון פילוסופי מעמיק בתורת אפלטון. ובדוגמא קיצונית פחות: אם אתה מושקע בעל כורחך במחשבות ופחדים של קושי להאמין שניתן לאהוב אותך, שנשים יאהבו אותך, שהיא תרצה בך, שכשהיא עונה לטלפון זה מתוך רצון הדדי ולא כדי לבשר לך שאינה רוצה בך, ושאר מחשבות שליליות, אז מן הסתם אתה פחות פנוי לדברים אחרים, למשל: לעשות כיף, לזרום, לחוש אותה (כי אתה חש אותה דרך הסרט הרע שמניע אותך=היא בטח לא רוצה בי ואו-טו-טו אני אוכיח את זה שוב לעצמי, שהלא כך היה משך חמש עשרה שנה). חוץ מזה, קח גוף ונפש. אם אתה טוען בעצמך שיש לך בעיה בלהתנשק ובמין אוראלי, אז זה ביטוי גופני למשהו רגשי. אז אולי גם רגשית אתה עצור?   

אני שמחה מאוד לשמעו שאתה מאושר

סוף סוף

נכון, עוד הדרך ארוכה

אבל לפחות אתה רגוע יותר, שלוו יותר, נאהב

ז'אנדארק, תודה על התגובות.

אין ספק שלה יש קצב אחר, זו הסיבה שאני אומר שאני כרגע רוצה יותר והיא פחות.

מדוע את אומרת שהחשיבה שלי אגוצנטרית? נזכיר לך את הפוסט הקודם שלי של איפה אני בקשר.

אני תמיד חושב רק על הצד השני, אני ממש לא חשוב. רק היא חשובה. כל זה נובע ללא ספק מהתסביכים שלי.

 

לא אמרתי שאין בי צדדים חיוביים. יש בי כאלו. אבל בנושא קשרים אני לא יוצלח גמור, כך לפחות נראה מהעבר עד עכשיו.

 

לגבי המאמץ לפני כל פגישה, ברור שזו החוויה שלי, כך זה היה נראה בדרך כלל. אם היא שמחה שאני יזמתי, אני מעולם לא ראיתי אפילו רמז לזה, לכן אני חושב שכל הזמן אני זה שמתאמץ.

עכשיו זה קצת אחרת, נראה שהיא רוצה כמעט כמוני. יש לה את הקצב שלה ולכן כמו תמיד יש פער אדיר בין כמות הפגישות שאני רוצה לכמות שהיא רוצה, אבל אני מצליח לעמוד בזה. אחרי הכל אין לי ברירה.

אם זה היה תלוי בי היינו נפגשים כל יום.

 

וחוץ מזה, אם חווית כל פגישה בעבר כמשהו שצריך כמעט להתחנן אליו, ולהשקיע בשבילו מאמץ רב, נדמה לי שזה משקף את החוויה הפנימית שלך. בגלל שאתה מלא בפחדים וחוסר בטחון, אתה פוחד שהיא תדחה אותך וכל ההתעסקות סביב יצירת ויזימת קשר איתה נחווית מבחינתך כמאמץ. אולי הבחורה שמחה שהתקשרת ויזמת ורק אתה הרגשת שאתה נאלץ לעשות מאמץ עילאי ויוצא דופן.  

אתה פוסק בהחלטיות שאתה כך והיא כך, שהיא רוצה פחות. מניין לך? אולי גם לה יש חרדות? אולי יש לה קצב אחר? אולי גם היא לא מספרת לך הכל כמו שאתה לא חושף בפניה הכל? וזה בסדר, כי גם לך יש תסביכים-עבר של מחשבות אובדניות, דיכאון, חרדת נטישה קשה, חשיבה אובססיבית, תסביך מיניות, וזה עדיין לא אומר שאין בך איכויות וצדדים טובים ובריאים. נראה לי שהחשיבה שלך מאד אגוצנטרית, נוטה לשחור ולבן ומכניסה כל דבר לתבניות מאד קשיחות: אוהבת או עוזבת, לא עונה לטלפון=לא אוהבת אותי, וכו'. אתה טוען שאתה מעניק בלי סוף אך יש לך בעיה להתנשק ולתת מין אוראלי, חשבת על זה שבכל זאת ההענקה שלך היא לא אינסופית כמו שנדמה לך? בנשיקה יש משהו של נתינה, התמסרות ושל ביחד,  ונראה שאתה מאד נשמר. אז יכול להיות שהצד השני חווה אותך לא כמישהו של נתינה והענקה אינסופית?

צטט: איריס ב. 2009-01-05 09:11:08

מאחלת לך הצלחה רבה, שימשך בטוב.

 

תודה איריס.

בכל מקרה הקשר הזה כבר לימד אותי הרבה, הרבה מאד.

הלקח הכי חשוב מזה הוא שכן, אני אדם שיכול להיות נאהב.

אולי זה נשמע משונה אבל אני הייתי בטוח למעלה מכל ספק שיתכן ונשים אוהבות גברים אבל גם אם הן אוהבות גברים אותי לעולם לא תיהיה אשה שתאהב.

הייתי בטוח שנגזר עלי לאהוב נשים ולא לקבל אהבה.

כל קשר, מבחינתי היה מאבק, כל פגישה עם בת הזוג הייתה מאבק, על כל פגישה צריך להתחנן (טוב לא ממש להתחנן, אבל לעשות מאמץ). עכשיו היא רוצה לראות אותי כמעט כמו שאני רוצה לראות אותה.

עדיין היא רוצה פחות ממה שאני רוצה, אבל יש עוד תקווה לשינוי.

 

מאחלת לך הצלחה רבה, שימשך בטוב.