מלחמה פרצה בדרום. מבצע צבאי שסופו עדיין לא נראה באופק. אבל הבורסה בתל אביב - עולה.

למה בעצם?

לפניכם שלושה הסברים. שניים מהם תוכלו לקרוא בעיתונות הכלכלית, את השלישי כנראה שלא.

 אתם מוזמנים לבחור.

 הטיעון הלוקלי:

המלחמה הייתה ידועה. בקרב המשקיעים הופנמה ההבנה שישראל תצא, ככל הנראה, למבצע צבאי ולמעשה יש בכך יתרונות רבים למשק הישראלי. מי שמשקיע בישראל מודע לכך שאחת לכמה שנים פורץ סיבוב אלים ולכן אין אלא "חדשות רעות". אילולא הלחימה היו הזינוקים חדים יותר.

הטיעון הגלובלי:

עם כל הכבוד למשק הישראלי, הדיווחים שמגיעים מחו"ל הרבה יותר חשובים. אסיה התייצבה, אירופה עלתה ובארה"ב רואים את האור. נכון - המשבר כבר כאן, אבל עוצמתו וגודלו הופנמו. ואפילו יש הבנה של המשקיעים על תמחור חסר של המדדים.

הטיעון המקיווליסטי:

לכו בעקבות הכסף. את הבונוסים מחשבים לפי שנים קלנדריות. ולכן עדיפה שנה אחת גרועה במיוחד ואחת מעולה - משנתיים פושרות. זוכרים את 2008??? לא סתם החלה הנפילה בבורסה של תל אביב ב 1.1.2008 למרות שהמשבר היה כאן כבר בנובמבר.

טוב למי? לכולם, כל מי שידו בקלחת. 

למנכל"י חברות שיעדיפו לשפץ דוחו"ת בשנים טובות - ולהשחיר בשנים רעות (כמובן - הנהלות חברה "מייפות" ו"משפצות". אנשים רגילים מזייפים).

לברוקרים שמנהלים את התיק שלכם - הם יקבלו עמלות שמנות במיוחד עבור "ביצועים חריגים".

 ואפילו לעובדי הבורסה שקיבלו בונוסים עצומים על 2007 ה"מוצלחת". לי זכורה "שביתה" פלאית אחת בנובמבר 2007 (או אולי דצמבר) שהחלה כעיצומים. בהמשך נעלבו העובדים והחליטו להשבית את המסחר כליל. כך - לא היה מסחר ביום חמישי של ירידות וחיכינו עד יום ראשון.

כך יכולה עדת חתולים שמנים וגדולים או רזים וקטנים (אל תדאגו - לא רזים כמוכם) לקחת בונוסים עצומים עבור ניהול גאוני ב2007, להשחיר את 2008 (ובדרך לשלוח יד לקופה הציבורית כי אנחנו על סף אסון) ולהמשיך ולחייך ב 2009.