כותרות TheMarker >
    ';

    הערות לסדר היום

    ארכיון

    על עבודה אנרגטית לקידום השלום

    2 תגובות   יום שני, 5/1/09, 12:39

    1. אף אחד לא אוהב מלחמה. אף אחת לא שמחה, לא על הסבל שלנו ולא על הסבל שלהם. ובכל זאת יש בנו (=בני האדם) משהו שגורם לנו לצאת למלחמה אחרי מלחמה אחרי מלחמה.


    2. אולי צריך למקם את הגורם למלחמה לא דווקא ב"מצב" המדיני-בטחוני אלא במלחמה על-אש-נמוכה-יותר שמתנהלת יום יום ושעה שעה בתוך כל אחד ואחת מאיתנו, ובינינו לבין עצמנו. מלחמה יומיומית שכשהיא יוצאת משליטה היא מתבטאת במלחמה האכזרית יותר, זו עם הטילים, הפצצות והטנקים.


    3. הצעה: אולי המלחמה מתרחשת כשיש באוויר יותר מדי אנרגיות "מלחמתיות" שלא באות לידי ביטוי, שלא מוצאות דרך לבוא לידי ביטוי, אלא במלחמה?

    "אנרגיות מלחמתיות" הן לא בהכרח דבר רע. הן מבקשות תזוזה, עוצמה, רצון לשינוי, ביטוי של כוח, השפעה. האנרגיות האדומות הללו הן משלימות לאנרגיות הכחולות יותר של השלום השמרני (הכלה, קבלה של הקיים). גם אלו וגם אלו צריכות לקבל את הביטוי שלהן. אולי כשהאנרגיות המלחמתיות לא מצליחות לבוא לידי ביטוי ביחסים היומיומיים שבינינו לבין עצמנו (וזולתנו) הן נאלצות להתפרץ בצורת מלחמה?


    4. שרי אריסון אומרת שהשלום מתחיל בתוכי. אני חושב שהיא צודקת. אבל כשהיא לוקחת את הסיסמא הזו רק לכיוון של טיפוח שלווה והרמוניה פנימיים היא מחטיאה את המטרה. כי כשאני מפתח בתוכי רק את האיכויות של ה"שלום", ומזניח את האיכויות המשלימות של ה"מלחמה", התוצאות עלולות להיות הרסניות.


    5. בגנדיאנית אומרים שאי אפשר לכבות אש בעזרת עוד אש. נדמה לי שבהקשר שלנו הם טועים. קצת כמו שבשמורות טבע מסוימות בארה"ב הבינו שטוב ליערות להישרף קצת מדי פעם, אחרת כשיש שריפה גדולה חבל לנו על הזמן. באותו אופן נראה לי שמי שרוצה לעשות עם עצמו ועם סביבתו עבודה אנרגטית שמטרתה להפסיק את המלחמה, צריך לחפש בחייו דווקא את המקומות שבהם הוא לא נלחם מספיק. עם עצמך, בן-הזוג, עם הבוס, עם הילדים, ההורים, המרצה, התלמידים, הקולגות, הפוליטיקאים, בעלי ההון, וכו' וכו'. איפה את פוחדת מעימות ומוותרת לכן על מה שחשוב לך? איפה את דבקה בקיים המעופש-אך-יציב-למחצה מתוך חשש להעיר שדים רדומים מרבצם? מהמקומות הללו בנפש מצטבר אבק השריפה שמתלקח כעת לנגד עינינו בעזה.


    6. וכמובן, שכשיוצאים למלחמה, כל מלחמה, בעיקר המלחמות הקטנות והפרטיות של החיים, הכי חשוב לזכור שמטרת המלחמה היא תמיד להביא את השלום. שבמלחמה יש לך יריב אבל לא אויב. שאתה תוכל באמת לנצח רק אם היריב שלך ינצח גם הוא. שגם אם כעת אתם נאלצים להיאבק ביניכם, בסופו של דבר יש לכם מטרה משותפת. חשוב לזכור שכשאת נלחמת בה, את בעצם נלחמת גם לטובתה. וחשוב לוודא עם עצמך שבאמת, בתחושה שלך, המלחמה היא לא נגדה אלא בעדה.


    7. רק מלחמה תעצור את המלחמה. עשו מלחמה וגם אהבה.

    (לע"נ דוד אלברטו ז"ל)
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/1/09 12:04:

      תודה תנא.

      אני אכן ניסיתי להשאיר לרגע בצד את הגורמים הגיאו-פוליטיים למלחמה (שכמובן קיימים בזכות עצמם), ולחפש את הסיבות לכך שהגורמים הללו מביאים א/נשים עד לכדי הפצצת רעיהם.

        14/1/09 12:08:

      כן, כן זה נכון אבל מלחמות פורצות בגלל תחושת נישול, קיפוח, עוני, נקמה, חוסר במשאבי מחיה ורצון לקחת מאחר, הגנה עצמית מפני תוקפנות...תחושה שאין דרך אחרת "להילחם" על מה שאתה צריך, זה בגדול. בקטן ובאישי הפוסט שלך מאוד חשוב כי כדי להיות אמיתית ועם רגש לקיומי אני חיבת לדעת לעמוד על שלי כשצריך, לותר כשצריך ולדעת להבדיל בכל סיטואציה בין האפשרויות האלה.

       

      תגיות