יום שעבר במהירות וקלות מפתיעה.

מעולם לא זרם לי יום עבודה ככה.

שוב מזכיר את הסיפור על החתיכה החסרה שהתגלגלה וכו'.

 גם החבר'ה הכי ענימים שיצא לי לעבוד איתם בעבודות מסוג זה. מקדם וואחשיות נמוך עד לא קיים.

ומסתבר שאפפם לא מעייף לשמוע דברים כמו: "תדע לך שבכלל לא רואים עליך את הקורטוב מתלאות חייך שסיפרת כרגע" או "אתה ממש מסקרן", ובכלל נהנים להקשיב לי עושה דברים עם מילים.

ואפילו יצא לי ללכת עם מישהי חמודה מהעבודה לקניום כדי לשרוף זמן עד האוטובוס שלה הבייתה. כמובן שאני יזמתי, איזו שאלה.

ועשינו דברים משוגעים כמו להסתובב פעמיים רצוף על המיני סחרחרה לזאטוטים. כי היה לי רק מטבע של עשר שקל.

וגם הוצאתי את ה-200 שקל שעשיתי בלוטו שבאורח מופלא שווים בדיוק לסכום שהוצאתי.

ולאכול ארוחת צהריים שעלתה כמו שעה וחצי עבודה באמצע. הארוחה דווקא זולה ומשתלמת, השכר נמוך.

עוד משבצת זהובה וגם די נחמדה וכיפית האמתי בדרך לדברים המגאלומניים המופרכים שאני כל הזמן מלהג עליהם.