חייב לשתף אתכם בשיר מדהים שנחשפתי אליו רק לאחרונה, על-ידי חבר טוב:

עקבות בחול

לילה אחד חלם אדם חלום.

הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוהיו.

מולו, בשמיים, הבזיקו תמונות מתוך חייו.

בכל תמונה שהבזיקה בשמיים- הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול.

זוג אחד שלו, והשני של אלוהיו.

כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות שבחול.

הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של עקבות לאורך הדרך. הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נישנה הדבר.

פנה האדם לאלוהיו ושאל:

"אלוהים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחרייך- תלך איתי כל הדרך.

אך הבחנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש רק עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר של חיי, צעדתי לבדי.

אינני מבין מדוע בזמנים שנזקקתי לך ביותר, עזבת אותי."

ענה לו אלוהים:

"בני היקר, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזבך.

באותן תקופות שבהן רב היה סבלך,

כשאתה רואה רק זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותיך, אלא עקבותיי שלי,

כשנשאתי אותך על כפיי."

נכתב על-ידי קנט בראון, 1984.