כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום בחייו של Head Hunter

    חיי היום יום מנקודת המבט היחודית של Head Hunter מקצועי

    \"I'm the Bear, The Bounty Bear. I find them here. I find them there. I find them, anywhere. I'm searching... I'm searching... give me a minute... I've got him! This is your guy.\"
    Wim Wenders
    Until the End of the World

    0

    התקווה של עזה

    27 תגובות   יום שלישי, 6/1/09, 13:58

    "את הכיעור מודדים לפי היופי את הטוב על פי הרע את הקל על פי הקושי..." 

    לפעמים אני לוקח ליד את ספר הטאו שכתב לאו צה.

    אני חושב על חוכמת המתרגם, ניסים אמון שהצליח לגעת בתרגומו הרגיש בלבי.

    משפטים  כאלה עושים שכל רב.

    "...זו דרכו של החכם הוא מרוקן את תשוקותיהם וממלא את לבם..."

    "שמים וארץ אינם רחמנים בשבילם הכל אותו הדבר..."  

    כל זה נראה לי נכון באשר לימים אלה, בהם ההסברה הישראלית זקוקה למינוף ואני לא מתכוון רק להסברה בעולם הגדול, אלא בעתיד הקרוב גם בקרב התושבים הפלשתינאים של עזה.

    יש משהו נעים בתקווה, אדם ללא תקווה הופך לאדם נטול חיים.

    אני סבור שגם תקווה צריך לנהל בחוכמה.

    אסטרטגיה של הסברה טעונת תקווה יכולה לגרום לשינוי.

    כי

    תקווה יכולה להכיל  רק דברים טובים מעצם טבעה. 

    אני מתכוון להצגת העתיד של עזה ותושביה.

    צריך להראות להם ולעולם מה צפוי להם.

    איך מתוך ההרס והחורבן של היום אפשר להקים, לבנות, להצמיח ולהפריח.  

    צריך להראות להם ולעולם, בתי ספר עם תלמידים שיושבים ולומדים בכיתות, אוניברסיטאות, גנים ציבוריים, חוף ים וטיילת שוקקים, בתי מלון, שדות ופרדסים, כבישים ומסילות ועוד ועוד.

    צריך להראות שכל זה ייתכן בתמונות עם כתוביות הסבר פשוטות. ולכתוב בגדול ובאותיות צבעוניות – כל זה יכול להיות שלכם.

    ככה בפשטות.

    לא להגיד, תראו מה אתם מפסידים או תראו על מה אתם מוותרים.

    לא לכתוב שבגלל הטרור אין לכם את כל זה.

    תקווה היא דבר מאוד נקי וחף מאין - לא -בגלל.

    תקווה היא משהו שאפשר להיאחז בו גם כשהייאוש גדול מדי.

    אני בעד תקווה.

    אני בעד להראות אותה בצבעים ובכל הדרכים האפשריות.

    אני מאמין שעזה החדשה יכולה להיות שכנה טובה אם נדע לנטרל את חלומות גן העדן של השאהידים ותעשיית הטרור. כי בעזה יש אנשים, משפחות וילדים.

    בדיוק כמוכם, בדיוק כמוני וכולם רוצים לחיות.  

    תודה שקראתם 

    משה

     

    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/09 22:12:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        10/9/09 08:54:
      משה היקר! חבל שאינך ממשיך לכתוב... הסגנון שלך לטעמי. שנה טובה * אסתר
        6/8/09 06:16:

      הפוסט הזה קפץ לי שוב.
      במידה מסוימת כך הם מסתכלים עלינו - כל זה יכול להיות שלנו (שלהם).
        4/8/09 21:02:
      פוסט* רווי חזון. כבוד.

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2009-01-07 23:32:51


      אני חושבת שגישה כזו היא נהדרת. מסכימה לגבי תקווה כמרכיב חשוב בהתנהלות אישית ולאומית.  פעם כששאלתי את אימא שלי, למה לא ברחה מאושוויץ, היא אמרה לי שכל מי שניסה לברוח נורה על הגדר ואילו היא האמינה שהיא תשתחרר ולכן העדיפה לסבול. השחרור היה התקווה שלה.

      אני לא יודעת איך מכוונים לתקווה שאתה מציע כאשר חלק ניכר של העזתים חולמים על שיבה לביתם בחיפה, יפו, עין הוד, רמלה... וכו'?  

      וכאשר האיסלאם מכוון להשמיד את כל מי שאינו מוסלמי בכוח החרב?

       

       

      את מעלה את הבעיה של הפליטים. זו יכולה להיפתר בפיצוי. גם על אובדן של חיים משלמים, למרות שזה נשמע נורא. אין דרך אחרת לדעתי לסיים את התהליך. תשלום עבור אדמה ונכסיםשנגזלו והטמעה של תקווה ואיכות חיים- יכולים להוות פתרון.

      צטט: g88gle 2009-01-06 23:22:50

      החזון הוא אמיתי וכורח מציאות - בעיקר שלנו. יש לתת לעם הפלשתיני את הגרעין להגדרה עצמית שמנותק מהעבר ומנותק מהאיסלאם הקיצוני ומהטרור שמהווה את המהות היחידה, לכאורה כיום, לקיום הפלשתינאי.

      החוכמה תהיה לדעת איך לנתק את מורשת הפליטים מתודעת הקיום העכשווי שלהם.

      ה"מרחק" נעוץ בתודעה הישראלית, ולדעתי - השיווק חייב להתחיל כאן בישראל ולחלחל לעולם ומשם לפלשתינאים.

      בקרב התודעה הישראלית, הווה אומר גם תושבי ישראל הערבים. וזה לדעתי מקור כוח רציני.

      רחוק? זמן? הצלחנו בשישה ימים ב- 67 לשבור את האוכלוסייה בגדה ובעזה למשך יותר מ- 20 שנה ולמצב אותם כשטחים כבושים כנועים. בעשור אחד הצלחנו להפוך את החמאס לשליט בעזה. דווקא שם אני לא רואה בעייה.

      החמ"ס הוא ארגון טרור. טרור צריך לנגף ולנטרל לחלוטין.

      אי אפשר להתייחס לתקווה כאל חלום. צריך ללבנות אותה כתוכנית לביצוע.

       

      הבעייה האמיתית, בעיני,  היא להושיב נבחר ציבור מהמלאי הקיים עם אג'נדה כזו. (או, למרבה הצער - אג'נדה שפוייה כלשהיא).

       

      צריכה להיות התגייסות כלל עולמית. ישראל לבדה לא תוכל לעמוד בכך. צריכה להיות מעורבות של מדינות ערב וכל המזרח התיכון.

      הרי איראן מאיימת על כולם.

       

       

      צטט: אורי כרמל 2009-01-06 17:22:25

      אצטרף למולי בנטמן ואציין גם כן שהחזון נהדר אך הדרך אליו, משני הצדדים, עוד ארוכה. זה בהחלט לא אומר שלא שווה לצעוד בה, ולהוביל בה בבטחה ואמונה בצדקת הדרך

      *

      אורי

       

       

      הקונפיגורציה של מולי יכולה רק להוסיף להצעה שלי.

       

      צטט: אביאן 2009-01-06 17:08:39

      אני מסכים עם מה שאתה אומר. אבל תיקון קטן, במקום כל זה יכול להיות שלכם (שזה מה שהם רוצים היום) צריך להיות "גם לכם יכול להיות כזה..."

       

      חיוך

       

      אפשר כך ואפשר כך.

      קבוצת מיקוד תוכל לתת תשובה מה ישפיע טוב יותר. בתנאי שיש גם כוונה לעשות באמת. להשקיע, להבטיח, לקיים.

      צטט: y2work 2009-01-06 17:01:27

      כל כך מסכים.

       

      לילד עזתי אין עתיד. אין תקווה. אין שאיפות.

      הכל מתחיל בחינוך ותשתיות. וככל שהעזתים ירצו יותר והעולם ינסה לעזור להם להתפתח תרבותית וכלכלית כך הזליגה לתחומי הפשע וטרור תיקטן. רק הלוואי שיהיה ניתן להתגבר על המכשול הדתי בדרך להשכלה ויצירת התנאים לספק לילדי עזה את התיקווה לעתיד טוב יותר משל הורייהם.

       

      היתה לי פעם שיחה עם פועל עזתי שישב בכלא על עבירות ביטחון. שוחחנו הרבה בלילות אחרי הספירות. הוא הגיע מעולם עצוב. לא הרבה קילומטרים מת"א.

       

      זה בדיוק מה שניסיתי לומר כאן.

       

      תודה.

      צטט: מיכל-: 2009-01-06 15:53:15


      תודה, מעניין מאוד.

      ננסה ליישם...

       

       


      מצטרפת לתקווה?

      צטט: צביקס 2009-01-06 15:37:59

      הלואי

       

      *

       

       

      אתך

       

      תודה

      צטט: רונן מאיר 2009-01-06 15:11:37

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-06 14:18:34

      החזון הוא ראוי

      הדרך אליו עוד ארוכה עוד.

      כי הוא דורש לא רק מהפלסטינאים להאמין בתקווה במקום בנקמה

      אלא גם דורש מאיתנו להתבונן במציאות האזורית במשקפיים אחרות.

      איכות החיים העתידית של הפלסטינאים היא אלמנט חשוב

      אך הכלכלה איננה פני הכול. שלום כלכלי איננו אפשרי ללא מציאת מתווה לקיום לאומי גאה של שני העמים זה לצד זה

       

       

      לעזאזל, איפה שמתי את המשקפיים האחרות?

       

      גם לי קורה שהם מונחים על הראש ואני ממשיך לחפש אותם

       

      תודה רונן.

      צטט: ליאת z 2009-01-06 14:43:44

      הוא בעיקר טעון הפחתת הפטרונות שלנו כלפי הפלשתינאים

       

       


      אני לא חושב שאנחנו פטרונים. אל תשכחי שהם משמרים את היותם פליטים כבר דור שלישי. קשה לפנות לפליט כזה, זה לא פשוט. שימור המורשת של פליטים לנצח היא בעייתית. זו לא פטרונות.


      אני חושבת שגישה כזו היא נהדרת. מסכימה לגבי תקווה כמרכיב חשוב בהתנהלות אישית ולאומית.  פעם כששאלתי את אימא שלי, למה לא ברחה מאושוויץ, היא אמרה לי שכל מי שניסה לברוח נורה על הגדר ואילו היא האמינה שהיא תשתחרר ולכן העדיפה לסבול. השחרור היה התקווה שלה.

      אני לא יודעת איך מכוונים לתקווה שאתה מציע כאשר חלק ניכר של העזתים חולמים על שיבה לביתם בחיפה, יפו, עין הוד, רמלה... וכו'?  

      וכאשר האיסלאם מכוון להשמיד את כל מי שאינו מוסלמי בכוח החרב?

       

        6/1/09 23:24:

      צטט: g88gle 2009-01-06 23:22:50

      החזון הוא אמיתי וכורח מציאות - בעיקר שלנו. יש לתת לעם הפלשתיני את הגרעין להגדרה עצמית שמנותק מהעבר ומנותק מהאיסלאם הקיצוני ומהטרור שמהווה את המהות היחידה, לכאורה כיום, לקיום הפלשתינאי.

       

      ה"מרחק" נעוץ בתודעה הישראלית, ולדעתי - השיווק חייב להתחיל כאן בישראל ולחלחל לעולם ומשם לפלשתינאים.

       

      רחוק? זמן? הצלחנו בשישה ימים ב- 67 לשבור את האוכלוסייה בגדה ובעזה למשך יותר מ- 20 שנה ולמצב אותם כשטחים כבושים כנועים. בעשור אחד הצלחנו להפוך את החמאס לשליט בעזה. דווקא שם אני לא רואה בעייה.

       

      הבעייה האמיתית, בעיני,  היא להושיב נבחר ציבור מהמלאי הקיים עם אג'נדה כזו. (או, למרבה הצער - אג'נדה שפוייה כלשהיא).

       והכוונה בנבחר ציבור - לנבחר ציבור ישראלי

       

        6/1/09 23:22:

      החזון הוא אמיתי וכורח מציאות - בעיקר שלנו. יש לתת לעם הפלשתיני את הגרעין להגדרה עצמית שמנותק מהעבר ומנותק מהאיסלאם הקיצוני ומהטרור שמהווה את המהות היחידה, לכאורה כיום, לקיום הפלשתינאי.

       

      ה"מרחק" נעוץ בתודעה הישראלית, ולדעתי - השיווק חייב להתחיל כאן בישראל ולחלחל לעולם ומשם לפלשתינאים.

       

      רחוק? זמן? הצלחנו בשישה ימים ב- 67 לשבור את האוכלוסייה בגדה ובעזה למשך יותר מ- 20 שנה ולמצב אותם כשטחים כבושים כנועים. בעשור אחד הצלחנו להפוך את החמאס לשליט בעזה. דווקא שם אני לא רואה בעייה.

       

      הבעייה האמיתית, בעיני,  היא להושיב נבחר ציבור מהמלאי הקיים עם אג'נדה כזו. (או, למרבה הצער - אג'נדה שפוייה כלשהיא).

        6/1/09 17:22:

      אצטרף למולי בנטמן ואציין גם כן שהחזון נהדר אך הדרך אליו, משני הצדדים, עוד ארוכה. זה בהחלט לא אומר שלא שווה לצעוד בה, ולהוביל בה בבטחה ואמונה בצדקת הדרך

      *

      אורי

        6/1/09 17:08:

      אני מסכים עם מה שאתה אומר. אבל תיקון קטן, במקום כל זה יכול להיות שלכם (שזה מה שהם רוצים היום) צריך להיות "גם לכם יכול להיות כזה..."

       

      חיוך

        6/1/09 17:01:

      כל כך מסכים.

       

      לילד עזתי אין עתיד. אין תקווה. אין שאיפות.

      הכל מתחיל בחינוך ותשתיות. וככל שהעזתים ירצו יותר והעולם ינסה לעזור להם להתפתח תרבותית וכלכלית כך הזליגה לתחומי הפשע וטרור תיקטן. רק הלוואי שיהיה ניתן להתגבר על המכשול הדתי בדרך להשכלה ויצירת התנאים לספק לילדי עזה את התיקווה לעתיד טוב יותר משל הורייהם.

       

      היתה לי פעם שיחה עם פועל עזתי שישב בכלא על עבירות ביטחון. שוחחנו הרבה בלילות אחרי הספירות. הוא הגיע מעולם עצוב. לא הרבה קילומטרים מת"א.

        6/1/09 15:53:


      תודה, מעניין מאוד.

      ננסה ליישם...

        6/1/09 15:37:

      הלואי

       

      *

        6/1/09 15:11:

      צטט: מולי בנטמן 2009-01-06 14:18:34

      החזון הוא ראוי

      הדרך אליו עוד ארוכה עוד.

      כי הוא דורש לא רק מהפלסטינאים להאמין בתקווה במקום בנקמה

      אלא גם דורש מאיתנו להתבונן במציאות האזורית במשקפיים אחרות.

      איכות החיים העתידית של הפלסטינאים היא אלמנט חשוב

      אך הכלכלה איננה פני הכול. שלום כלכלי איננו אפשרי ללא מציאת מתווה לקיום לאומי גאה של שני העמים זה לצד זה

       

       

      לעזאזל, איפה שמתי את המשקפיים האחרות?

        6/1/09 14:43:
      הוא בעיקר טעון הפחתת הפטרונות שלנו כלפי הפלשתינאים
        6/1/09 14:40:


      מולי,

      אפשר תמיד להגיד מה חסר, אפשר גם לומר שאם יהיה להם טוב הם לא יהססו להשתמש ביכולות כדי לכבוש אותנו, אפשר להציע הרבה דברים, אני כמובן לא בעד גישה שלילית, אני מנסה להציע משהו אחר.

      לדעתי לא נוסתה עדיין הדרך שאני מציע. כי להראות את הסבל שלנו לעומת שלהם, זה להראות נמלה ופיל ולשאול מה ההבדלים ביניהם. כ

      י ההסברה שלנו עוסקת במה היה קורה אילו הגיעו טווחי הקסמים לתל אביב, הסברה וירטואלית לכאורה. הסברה שאינה עומדת בקנה מידה אחד עם הרגשות שאנחנו חווים כשאנחנו רואים ערמות של גופות של נשים וילדים.

       

      אני מציע לך לפרט מהי גאווה לאומית ואני מזמין אותך לצרף את חזון הגאווה הלאומית לפוסט שלי.

       

        6/1/09 14:18:

      החזון הוא ראוי

      הדרך אליו עוד ארוכה עוד.

      כי הוא דורש לא רק מהפלסטינאים להאמין בתקווה במקום בנקמה

      אלא גם דורש מאיתנו להתבונן במציאות האזורית במשקפיים אחרות.

      איכות החיים העתידית של הפלסטינאים היא אלמנט חשוב

      אך הכלכלה איננה פני הכול. שלום כלכלי איננו אפשרי ללא מציאת מתווה לקיום לאומי גאה של שני העמים זה לצד זה

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      moshe sidon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין