מלחמת עזה היא ללא ספק מלחמה משעממת מבחינה תקשורתית. נוצר מצב אבסורדי שלמרות לריבוי הערוצים ושפע המידע באינטרנט אנחנו הצופים קוראים הניזונים מאמצעי התקשורת לא יודעים מה באמת קורה בשטח. במלחמות בעבר היו כתבים  מתלווים לכוחות הלוחמים. גם לצבא היו יחידות יעודיות שתיעדו את הלחימה בשטח. בוש האב היה הראשון להנהיג מלחמה סטרילית במלחמת המפרץ הראשונה. זוכרים את הגנרל שווצקוף מראה לנו כמה יפה הטילים שלו פגעו במטרות. זה בדיוק מה שצה"ל עושה עכשיו. מעביר לנו חומר מסוננן וזה כל מה שיש לכתבים, אין להם מקורות אמיתיים (וגם נראה שלא באמת איכפת להם) מה נעשה בעזה.

הברבררת הטלוויזיונית נהייתה בלתי נסבלת. למה מיקי חיימוביץ' צריכה לעמוד על גבול עזה ולדווח את אותו מידע שהיתה יכולה להביא מהאולפן. חוץ מזה באותו זמן היא הייתה יכולה לאכול איתי סופל'ה חם בבית מתחת לשמיכה.

אם היה עיתונאי אמיתי בארץ או בעולם הוא היה מגדל ביצים נכנס לעזה ומדווח על הנעשה.

הבעיה היא שלאף אחד לא אכפת מהעזתים ואף אחד לא מוכן לסכן את עורו למענם.

הפוסט הזה ועוד רבים וטובים מופיעים בבלוג העצמאי שלי בביט תקשורת יחסי ציבור בלתי רגילים