דרך שבעת הגשרים - סיכום הרצאת המבוא

מאת: רונן מולדובן

מאמר זה מוגן בזכויות יוצרים, אין להעתיק אותו, לשכפל אותו או לשלוח אותו בכל דרך שהיא פיזית או אלקטרונית אלא ברשות המחבר, רונן מולדובן

עוד על דרך שבעת הגשרים באתר "בית גשרים" – http://www.beit-gsharim.com

בסיכום זה, אני סוקר את דרך שבעת הגשרים באופן דומה למה שקורא בהרצאת המבוא. אולם הסיכום איננו כולל את סיפורי האישי או דוגמאות אחרות שבהם אני עושה שימוש בהרצאה עצמה.

בתור התחלה אני רוצה להבהיר משהו שאני לא מרחיב עליו בהרצאה:

מהם החלומות המתגשמים?

כשהתחלתי להגדיר את דרך שבעת הגשרים, רציתי להבחין בין החלומות שאנחנו חולמים בלילה, בין פנטזיות לבין חלומות שאנחנו רוצים להגשים, אם כי אנחנו חושבים שאין ביכולתנו להגשימם (ולכן הם חלומות ולא מטרות).

בהתחלה קראתי לחלומות האלה "חלומות ברי הגשמה", אבל בשלב מסויים בבניית דרך שבעת הגשרים, כשקראתי על הנושא, הבנתי פתאום משהו: “ברגע שהחלומות ברי ההגשמה מגיחים למחשבה שלנו אז התהליך של הגשמת חלומות מתחיל”. לכן החלטתי לקרוא לחלומות הנ"ל: "חלומות מתגשמים". יכול להיות שלעולם לא נממש את החלום בפועל, יכול להיות שלא נצליח לעבור את אחד משבעת הגשרים. עדיין חלום מתגשם יהיה תמיד קיים שם ברקע, מחכה להזדמנות לצוץ בחזרה ולהתחיל להתממש.

חלומות מתגשמים לא מוגבלים רק לאדם, חלום מתגשם יכול להיות משותף לקבוצה של אנשים: ארגון, מדינה או עם (לדוגמא: חלום השיבה לארץ ישראל).

למה נחוצה דרך שבעת הגשרים?

דרך שבעת הגשרים הינה מודל. אני לא מנסה לומר שמצאתי את "האמת", אלא מודל שיכול לעזור לנו לקדם את חלומותינו.

דרך שבעת הגשרים היא מודל מודעות, כלומר היא מאפשרת לנו להיות מודעים למה שעובר עלינו כשאנחנו באים להגשים חלום.

הגשמת חלום הוא לא דבר של מה בכך. זה תהליך שיכול לגרום להרבה תסכולים וסבל.

המודעות לתהליך מאפשרת לנו, בראש וראשונה להוריד את רמת התסכול והסבל.הרמה הבאה של המודעות מאפשרת לנו לפתור את הקשיים בצורה הרבה יותר יעילה וממועילה. ככל שרמת המודעות גדילה כך התהליכים מתקצרים, התסכולים הופכים לאתגרים מעניינים והסבל הופך להנאה מהדרך.

השאלה העקרית ששאלתי בפיתוח דרך שבעת הגשרים היא: “מה?”. מה קורה כשאנחנו מגיעים להגשים חלום. הסדנאות שאני בונה בשיתוף מנחים ומאמנים מדברים על ה"כיצד?”, כיצד לעבור כל אחד מהגשרים בצורה הטובה ביותר.

עכשיו, אחרי שהבהרתי חלק מהנושאים שעלו בהרצאה הנה תקציר של שבעת הגשרים:

הגשר הראשון: גשר החוויה

כפי שאמרתי, כולנו מלאים בחלומות מתגשמים, אולם מה גורם לחלום מתגשם להפוך לחלום שמתגשם בפועל?

הטענה של דרך שבעת הגשרים היא שרק חוויה מאוד חזקה מאפשרת את זה, חוויה שמאפשרת לנו, לרגע, לחוות את אין הודאות המוחלטת של החיים.

שימו לב שאני מדבר על "אין ודאות מוחלטת" ולא על "חוסר ודאות" או “אי ודאות”. “אי ודאות" או "חוסר ודאות" הוא מצב שבו "אין לנו בטחון לגבי דבר מה" (הגדרה ממילון רב-מילים). אנחנו חווים חוסר ודאות כל הזמן בחיים שלנו, לדוגמא, כאשר אנחנו צריכים להחליט או לבחור, אבל באופן כללי אנחנו חווים את החיים עצמם כודאיים.

זה לא סתם כך, זהו מנגנון השרדותי הכרחי. פשוט לא ניתן לחיות במצב של אין ודאות מוחלטת. תארו לעצמכם שלא הייתם ודאיים אפילו לגבי מי שאתם הינכם! לא הייתם ודאיים לגבי החוזקות שלכם, לא הייתם ודאיים לגבי החולשות שלכם ולא הייתם ודאיים לגבי אף אחת מהתכונות שלכם.

לודאות הזאת, יש יתרונות רבים אבל יש חסרון אחד גדול: הודאות מגבילה מאוד את האפשרויות שלנו, על מנת להפוך חלום לחלום שמתגשם במציאות אנחנו צריכים לחוות חוויה שבה כל האפשרויות פתוחות לפנינו!

אנשים שעוברים משבר מאוד קשה בחיים שלהם חווים את החוויה של “אין ודאות”, אבל אני מאמין שניתן לחוות את החוויה הזאת בדרכים אחרות ויש דוגמאות ידועות לכך, שאני לא ארחיב עליהן כאן.

הגשר השני: גשר הרוח

המחסום הבא בדרכנו להגשים את חלומנו נובע מכך שבד"כ החלום מופיע כתמונה ממשית. אני קורא לזה "הפנטזיה שעוטפת את החלום", זוהי פנטזיה משום שהחלום לעולם לא מתממש בדיוק בדרך שבה פנטזנו שהוא יתגשם, לפעמים הוא מתגשם בצורה אחרת לחלוטין. זהו המקור לסבל ולהרגשת החמצה שאנשים מרגישים אחרי שהם מימשו את חלומם. לעתים אנחנו מרגישים שלא מימשנו את חלומנו למרות שלמעשה כן מימשנו אותו, רק בצורה אחרת.

עלינו למצוא את ה"חלום הטהור", החלום ללא כל הפנטזיות מסביב. על מנת לעשות את זה עלינו לשאול "למה אנחנו רוצים לממש את החלום?” או "מה רוח הדברים בחלום שלנו".

אני לא ארחיב עוד על הגשר הזה אלא בתזכורת שיש הרבה תשובות ל"למה?” וכולן נכונות. החלום הטהור נמצא בתשובה שמעצימה אותנו ביותר, כלומר בסיבה שמעוררת בנו התפעמות ויוצרת מוטיבציה להגשים את החלום.

הגשר השלישי: גשר היצירה

שלב "היצירה" הוא השלב שבו אנחנו יוצרים איזשהי תכנית להגשמת החלום. ה"יצירה" קוראת כשאנחנו מאמינים בחלום שלנו ובמיוחד ב"רוח" של החלום (כפי שגילינו בגשר השני).

הדבר הכי חשוב להבנה בגשר הזה הוא שניתן להטיל ספק בכל דבר שנעשה. אמונה לא קשורה בהוכחה, אמונה קשורה בהרגשה פנימית חזקה בנכונות דרכנו.

הגשרים הרביעי והחמישי: גשר הגשמיות וגשר הפעולה

שני גשרים אלו עוסקים במימוש הגשמי/חומרי של החלום. אני לא ארחיב את הדיבור על גשרים אילו משום שאין בהן ייחוד לעומת מודלים אחרים של הגשמת מטרות: הגשרים הללו עוסקים מצד אחד במחויבות שלנו להגשמת החלום מצד שני באחריות שאנחנו לוקחים על הגשמת החלום בפועל.

הגשר השישי: גשר האחווה

בסופו של דבר מי שעומד בין הפעולות שאנו עושים להגשמת החלון לבין תוצאות בפועל אילו האנשים. אין אף חלום שלכם שלא יידרוש שותפות של אנשים, אם זה האנשים הקרובים אלינו או אנשים שאנחנו עדיין לא מכירים (ולעתים לעולם לא נכיר). על מנת לממש את חלומנו אנחנו צריכים לנצל הזדמנויות שאנשים מציעים לנו ולרתום או לגייס את האנשים לשותפות בהגשמת חלומנו.

הבסיס לרתימה/גיוס הוא ההבנה שבעצם כולנו די דומים: כולנו רוצים משמעות לחיים שלנו וכולנו רוצים להגשים את החלומות שלנו, לכן כולנו אוהבים לעזור לאחרים להגשים את חלומותיהם (משום שזה אומר שגם אנחנו נוכל להגשים חלום).

זוהי תמצית האחווה האנושית.

הגשר השביעי: גשר האהבה

למעשה את הגשר הזה אנחנו עוברים בכל שלב ושלב בהגשמת חלומנו. אהבה, בעיני, כוללת שני גורמים: קבלה והשלמה.

קבלה חייבת לכלול קבלה של מה שיש וגם קבלה של מה שאין (לעתים חוסר הקבלה נמצא במה שאין).

השלמה היא ההבנה שהמצב שבו אנחנו נמצאים הוא המצב הכי טוב שיכולנו להגיע אליו.

כשאני מגשים חלום תוך כדי שימוש בדרך שבעת הגשרים אז ההשלמה היא טבעית: זה ברור לי שמה שהתגשם לא חייב להיות בדיוק לפי הפנטזיה שלי לגבי התגשמות החלום (גשר הרוח), אני יודע שהאמנתי בחלום, הייתי מחוייב אליו ולקחתי אחריות על מנת להגשימו (גשר היצירה, גשר הגשמיות וגשר הפעולה), לא יכולתי לעשות דברים יותר טוב ואנשים שהיו סביבי עשו כמיטב יכולתם (גשר האחווה) ולכן זהו המקום הכי טוב שיכולתי להגיע אליו בתנאים הנוכחיים.