ההתמקדות (Focusing) היא שיטה ליצירת חיבור בין הגוף לנפש, אותו חיבור שכל כך הרבה שיטות טיפול אלטרנטיביות מחפשות. למרות שזו "שיטה של שיחה" ואין בה עבודה במגע, תשומת הלב של המתמקד לגופו היא גבוהה ומהווה חלק חשוב בטיפול ובתהליך מונחה נכון יופיע שינוי פיזי ניכר. כיצד נוצרה המתודה? יוג'ין ג'נדלין (Eugene Gendlin), פסיכולוג ופילוסוף יהודי אמריקאי, חקר בשנות החמישים והששים מה הופך טיפול פסיכולוגי לטיפול מוצלח. מדוע יש מטופלים שחייהם משתנים כתוצאה מטיפול אצל פסיכולוג, ואחרים, שמשקיעים את אותו מאמץ, זמן, כסף וחשיפה - לא משתנים. ג'נדלין ועמיתיו הקליטו אלפי שעות של טיפולים אצל פסיכולוגים שונים. לאחר שהם קשיבו להקלטות, הם גילו ממצא מפתיע – טיפול פסיכולוגי טוב לא קורה בזכות הפסיכולוג (כישוריו האישיים או המקצועיים), לא בזכות הקשר שנרקם בין המטפל למטופל ולא בזכות טכניקת הטיפול, אלא בזכות יכולת מסויימת שקיימת אצל המטופל. ג'נדלין זיהה שיש מטופלים שעונים בבהירות ובביטחון לשאלותיו של המטפל, ויש כאלה שנתקעים, שמהססים, שפתאום מגמגמים, שעונים דברים לא רלוונטיים כמו "זה מרגיש כמו מחנק בגרון" כשנשאלו על דבר מה אחר. ג'נדלין היטיב להבחין כי דווקא האנשים שבאופן טבעי שמים לב למה הגוף מרגיש כלפי השאלות של הפסיכולוג – הם שיוצאים נשכרים מהטיפול. וזו בעצם ההתמקדות. קל כנוצה? נמר כלוא? המטופל (להלן: המתמקד) בוחר לבדוק (להלן: להתמקד) על כל שאלה שהוא רוצה, שקשורה לחייו. אפשר להתמקד על נושאים כבדים ומשמעותיים כמו אירועים מהעבר, החלטות חשובות שצריכות להילקח, או על נושא פעוט ושולי כמו לאיזה סרט ללכת. בתהליך מתן תשומת הלב העמוקה לגוף, חשוב מאוד לתאר במדויק את הפלט-סנס. הדיוק, החיפוש אחר התחושה החבויה בגוף, ויצירת קשר של שאלות וקבלת תשובות מהפלט-סנס, הוא התהליך ההתמקדותי שדרכו מבינים מה עולמנו הפנימי מרגיש כלפי כל נושא ונושא.
קבלה רדיקלית בהתמקדות אין שיפוט, אין ביקורת ואין שום עמדה של המטפל כלפי מה שהמטופל מביא. תפקיד המטפל הוא לעזור למטופל להבין את רגשותיו שלו וזהו. הגישה של אחת המורות הבכירות בשיטה, אן וייזר קורנל, מדברת על "קבלה רדיקלית של הכל". כך ההתמקדות בעצם מאפשרת לחלקים פנימיים שבנו לבוא לידי ביטוי. |