פעם ראשונה בחיים. מרתון. מחר. אתמול רצתי 5 ק"מ לניסוי כלים עם כאב קטן ונסבל שלא התפתח לשום מקום, ואם זה יהיה המצב הגרוע ביותר- אפשר לסיים מרתון בכבוד...

כבר שני לילות שנתי נודדת, הספקתי כבר לרוץ את כל המסלול בדמיון מודרך (בדמיון הריצה עברה בקלילות...), המתח וההתרגשות מציפים אותי.

אחר הצהריים אסע לטבריה, אתמקם במלון ואחבור לשאר רצים הלחוצים, כל אחד מסיבותיו הוא.

בנסיבות העניין אין לי כבר שאיפות ביחס לתוצאה, רק לסיים את המרתון בריצה ובחיוך ולא בזחילה ובבכי.