קולות רבים נשמעים מידי פעם על המושג יש אלוהים אין אלוהים וכו'..ואני אומרת רק דבר אחד .. כל אדם חייב לחיות באמונה מסויימת כפי שלנוצרים יש את ישו לסינים להודים יש את בודהה ולערבים יש את מוחמד ..ולנו יש את אלוהים שלנו..כך יש להבין את המושג ולקבל אותו.. נכון לחיות באמונה זה קשה ואולי אף בלתי אפשרי ולו רק לאור העובדה שלאלוהים שלנו אין דמות ואין צורה הוא מושג רוחני..
התפיסה הגשמית לא מסוגלת לקבל את הרוחנית ולהבין את המושגים הנפוצים היום כגון מתקשרים פותחי קלפים קוראים בעלים נענע קפה וסחוג..האדם חייב לראות על מנת להבין את המושגים האלו ולכן הויכוח הוא בדיוק כמו מה קדם למה הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה..שנים אנשים יתווכחו בנושא הזה אך האם ימצאו את הפתרון? מסופקני ..
לכן טוב יהיה אם יניחו לאדם לחיות באמונתו ויזכרו שיש דין ויש דיין והוא לא למטה אלא למעלה..כל אחד בסוף ימיו כשיעלה בסולם אל מלאכי עליון ויפגש עם בוראו ויוצרו ישאל אותו איפה היית? והאם אתה קיים ולמה אינך מתגלה..
עד אז נמשיך אנחנו להתעסק באהבת לרעך כמוך ובעיקר באמונה הקטנה שיש מישהו למעלה שהעניק לנו חיים מלבד האמהות שלנו ומעניק לנו את הכוח לעבור את ייסורי הגהנום שקיימים על פני האדמה.. נתמקד בנתינה ממקום של לתת מבלי לבקש תמורה ונתמקד בעזרה לזולת רק בגלל שאנחנו אוהבים את הבריות ובל נתמקד בהבל הבלים שאי אפשר להוכיח ...
מדעית לא ניתן לראות ולחזות בבורא עולם אך רוחנית כל אחד ואחת מאיתנו זכה או זכתה לראות את כוחו ואת ניסיו בין אם הוא מודע ובין אם הוא לא מודע .. כל אחד והניסים הפרטיים שלו ..וכל אחד יודע לבטח על מה אני מדברת ואין צורך בדוגמאות ..
ולכן נזכור שמתנת החיים לא ניתנת לכל אחד והאמינו לי שכל אחד ואחת מהמשפחות ששכלו אתמול את יקיריהם היו רוצים להתחלף עימכם ולו לעוד שעה אחת ארוכה ולימים רבים ולקבל חזרה את יקירהם כיוון שערך החיים הוא הדבר החשוב ביותר ולא ההתעסקות אם יש אלוהים או אין אלוהים ..בואו ונהיה ראויים לאהבת ה' ולו רק בגלל אהבת חינם ואסיים בסיפור קצר.. תגיד לי רבי איך זה שאתה כזה צדיק על אף שרואה אתה שאלוהים שלך לא עוזר ולא נותן ולא שולח לנו איזה משאלת לב קטנה..איך אתה יכול להמשיך להאמין באיזה יישות בלתי נתפסת.. הנה לנו יש את ישו את מוחמד את הבודהה ...והאמן לי אנחנו בטוחים שאנחנו מקבלים מהם הרבה יותר מהאלוהים שלך.. ענה להם החכם: האם האלוהים הטוב והמיטיב מאמין בנו? האם נתנו לו את כל הסיבות שנאמין בכוחו..בטוב ליבו..ובדרך שלו? שתקו בני האדם ולא הוסיפו דבר וחצי דבר..
למען שנהיה ראויים לקבל את עזרתו זקוקים אנו להיות ראויים בפניו...זקוקים אנו ללכת בדרכו להיות חדורים באמונה חזקה שיש כוח עליון ששומר עליינו... למה אני מבלבלת לכם את המוח דווקא היום עם השטויות האלו? מסיבה פשוטה אחת.
בשבועות האחרונים נדמה שהפכנו ללא מאמינים ...הפכנו להיות ככל הגויים .. הפכנו להיות עם ללא שורשים וללא מורשת.. ולפני שנהיה אפיקורסים גמורים ולפני שנבוא ונלין ונכעס..הגיע הזמן והגיעה השעה להתחיל לחשוב אחרת..העולם בוער..מי שלא רואה את זה פשוט עיוור לסכנה..העולם נמצא במצוקה אדירה...ומי שלא יבין את זה היום יבין את זה מחר..בכל יום אנו מתבשרים על תאונות דרכים על אסונות טבע..על מצוקות בהם נמצא האדם וכרגע אנחנו נמצאים במלחמה ...
אלוהים מביט בנו ועיניו דומעות ..הוא יודע שהעולם הפנה גבו אליו והוא מחפש את הדרך לעזור אך השטן מרקד אל מול עיניו ולוחש על אוזנו אין הם ראויים ..אין בני האדם שפוסעים על אדמתך הקדושה ראויים לחיים ...אין הם הולכים בדרכך...והארץ זנתה והפכנו לסדום ועמורה..הישר בעיניו יעשה.. צדיקים פוסעים בעולמנו ומנסים להעניק לנו תשובות לפעמים נדמה בעינינו שתשובתם ריקה מכל תוכן ואף סתמית ואנו נותנים לרשעים לעלוז ולהוביל אותנו בחליל אל הגהנום ...
ימים של תשובה עברנו אך אין זה אומר שבזה תם העניין ..הגיע הזמן לימים של תשובה חדשים ..בסופו של דבר אנו מקריבים קורבן את ילדנו ...בכל יום הילדים שלנו מוקרבים על מזבח השאננות שלנו..על מזבח היהירות שלנו..ועל מזבח השקרים שאנו מפיצים.. איזה עתיד אנו רוצים להנחיל לילדנו? ואיך אנו בכל פעם מעיזים להגיד שהאלוהים לא מעניק לנו מחסדו..האם אנו מעניקים לו מחסדנו? האם אנו באים אל בתי הכנסת בשבת? האם אנו באים להתפלל לישועתו..
לא פעם ולא פעמיים תעברו ליד בתי הכנסת בעירכם ותמצאו אותם ריקים..לא פעם תעברו ליד בתי התמחוי ותיראו אותם הם מלאים אדם ...אנשים איבדו את רכושם ..את פרנסתם..את ביתם ...ומקבצים נדבות בכל דרך ובאים לאכול בשקט בשעות מוזרות מבלי שאיש יראה אותם בגלל הבושה.. איך הצלחנו בכל כך מעט זמן לאבד את האמונה שלנו ואת השליחות שלנו ובעיקר את הערכים עליהם גדלנו..
בכל דור ודור אנחנו משוועים לעזרה והצלה..והוא מצילנו מכל צרה אך כדי שהוא יציל זקוקים אנו להיות ראויים בפניו.. גם במלחמות הקשות ביותר עם ישראל זכה להצלה...גם במלחמות הכואבות ביותר היה לנו תחושה שיש יד שמגנה עלינו ..אז איך הפכנו להיות כאלו כפויי טובה כשקורים אסונות לעם ישראל.. האמונה לא צריכה להיות חיצונית אלא פנימית..אין הוא זקוק שתלבשו על גופכם שק עפר ..אין הוא זקוק לתחפושות בצורה של בגדים גלותיים ..הוא זקוק למעט אמונה בו לא יותר.. שגם ברגעים הקשים ביותר אנחנו נזכור אותו ..
גם במצריים הרחוקה היתה שואה ועבודת פרך אך הזכרון של האדם לא מאפשר לו לזכור את זה ולדעת ...גם בימי האנוסים בספרד היתה שואה על ידי קטרינה יימח שמה.. ואלוהים הציל אותנו מציפורנייה...גם בשואה אלוהים הציל אנשים ואת זה אסור לנו לשכוח.. והוא יצילנו מידם אם רק נאמין בו ונתחיל להעניק לעצמנו בחזרה את האמונה שאבדה לנו.. נחזיר את האמון בו אלינו ובכך נציל את ילדנו שמועלים לקורבן בכל יום..
ולכן נאחל החלמה מהירה לפצועים השתתפות עמוקה בצער המשפחות ששכלו את יקירהם ומי ייתן ותנוחמו משמיים וצבא של מלאכים יגן עליכם מעל ..ושמרו עלינו ואימרו מילה טובה בכס מלכותו של היושב במרומים..
גל |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן כך חייב אדם להאחז בכל כוחו באמונה שיש מישהו למעלה שמסדר ת'עינינים..
לולא רצה היושב במרומים את ישו ואת בודהה לא היו קיימים אלו בעולמנו לכל אחד יש תפקיד מטרה ייעוד ..
על השולחן יש אוכל למכביר ולכן האדם בוחר לעצמו את התפריט ואת האוכל שהוא רוצה לאכול..
הבחירה והזכות ניתנים לאדם בכל יום ..בכל יום הוא יכול לעשות תיקון לסגור מעגל ולהמשיך הלאה ..הכל בידיים שלו..
ולכן גם התוצאות בידיים שלו..
העיקר שאת כותבת והעיקר שאת פה והעיקר שאת בריאה ושלמה ...
תהיי חזקה כולנו איתך ועם הדרום ..
באהבה גל
איש באמונתו יחייה
חייב אדם להאחז בכל אמונה ותקווה
כוכב יקירה