פרשת ויחי עוסקת בצוואת יעקב לבניו

בקבוצת לימוד של אלול עלו נקודות מעניינות ביחס של הורה לילדיו והיחס של אחים זה לזה.

מתוך הפרשה עלו שני מקבילות: ברכת יעקב לבני יוסף וברכת יעקב לכל בניו.

כאשר יעקב מברך את מנשה ואפריים בני יוסף הוא יוצר בשיכול ידיו העדפה לבן הצעיר - אפריים, יוסף מנסה לתקן זאת אך נענה שהעדפה זו נעשית מתוך ידיעה וכוונה ולא בטעות.

עולה השאלה מדוע יעקב לאחר כל החיכוכים בין בניו ובינו לבין אחיו עשיו יוצר שוב העדפה בין אחים?

שאלה הפוכה מתבקשת על יוסף שהוא כבן צעיר (אם כי ראשון לאמו) מנסה לתקן את יעקב ולהחזיר את העדפה לבכור בניו בניגוד לחלומות נעוריו על גדלות אישית (שהתממשה לבסוף)?

יעקב נראה שלמרות תלאותיו רואה לנפש נכדיו ומבחין שאפריים, הבן הצעיר, בעל פוטנציאל גדול יותר ואולי ראה בו גדלות רוח יותר ממנשה אחיו ולכן הוא מתייחס אליו לפי אישיותו ולאו דווקא ייחוס כבן הצעיר.

יוסף לעומת זאת מנסה לתקן או שמא עבר תהליך התבגרות שעובר על כל הורה ומבין את ההשלכות של העדפה על ילדיו.

במקבילה השנייה יעקב מברך את כל בניו לפי הסדר בברכות אלו הוא מתייחס "מתחשבן" לכל אחד מהם באופן אישי כאשר עולה בברור את יחסו השונה ליהודה ויוסף, הן מאורך הברכות והן מבחינת תוכנן.

ספר בראשית כספר המשפחה המתאר תהליכים ומצבים לעתים קיצוניים בחיי משפחות החל באדם הראשון וכלה ביעקב ובניו

מציג לנו משפחות ריאליות ולא מושלמות כנראה מתוך ראיה שלאדם יש מה ללמוד ולהפנים מחיי משפחות אלו שלאחר הכל מייצגות את שורשי המסורת והתרבות שלנו.