כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    אספתי כבר מיליון

    31 תגובות   יום שני, 16/7/07, 20:51

    יש לי מיליון כרטיסים בארנק, ובעצם, לכל אישה יש מיליון כרטיסים בארנק, ואני לא מדברת רק על כרטיסי אשראי או תעודת זהות או רשיון נהיגה שבאמת צריך אותם, אלא ה-מ-ו-ן כרטיסים ודברים שאף אחד לא צריך בכלל, ובטח לא צריך לסחוב אותו צמוד עליו באופן קבוע. ולמרות שאני יודעת את זה ואפילו מודעת לזה, הארנק שלי בכל זאת מלא.

     

    נראה שלנשים פשוט יש אוסף של כרטיסים, אחרת אין לזה הסבר סביר. והסיבה העיקרית שהן יכולות להרשות את זה לעצמן והגברים לא, היא שנשים לא מסתובבות את הארנק בכיס. הן סוחבות אותו בתיק בדרך כלל, או מקסימום מחזיקות ביד אם זה לזמן קצר. לגברים יש בדרך כלל מין ארנקון כזה די דק שהם מכניסים לכיס המכנסיים תמיד, אז הם לא יכולים למלא אותו עד כדי סף פיצוץ כי הוא פשוט לא ייכנס לשם (ואם הם כן עושים את זה אז הם נראים ממש מגוחך עם מכנסיים כשכיס אחד בולט מהם החוצה כמו דירת 3 חדרים שהם סוחבים עליהם (כן, כן רואים את זה שלא תחשבו שלא, העובדה שזה בכיס לא מצליחה להסוות את זה)). גברים לפעמים מוותרים אפילו על תעודת זהות כי זה לא נכנס לארנק שלהם, וגם על כסף קטן הם מוותרים, כי כל מה שלא נכנס נשאר בחוץ.

     

    לנו לעומת זאת יש מקום בארנק לה-כ-ל. הארנק שלנו זה כמו התיק של מרי פופינס, מה שתרצו אפשר לשלוף משם - לפחות איזה כרטיס מועדון שרק יעלה על דעתכם (ועל התיק שלנו עוד לא דיברתי בכלל).

    ונניח שללכת צמוד עם כרטיס מגה זה עוד נחשב הגיוני, כי באמת יכול להיות שאני אעצור רגע בסופר ואקנה משהו (ומה זה משנה שהכרטיס לא נותן כמעט כלום, ורק אפשר לשלוף אותו בחיוך כשהבחורה שואלת "כרטיס מגה יש?"). וברור שאני חייבת גם סופרכארד צמוד - כי מה יקרה אם אני אכנס לרשת שופרסל? מה אז - לא יהיה לי כרטיס מועדון?

     

    אבל מעניין למה תמיד אנחנו מחליטות להיות חברות בכל המועדונים האלה ועוד יותר למה לסחוב את הכרטיסים לכל מקום, כאילו עשוי לקרות מקרה חירום ונצטרף דחוף דחוף את הכרטיס ולא נשרוד בלעדיו. האם יכול להיות שאני אזדקק למשהו באופן כל כך דחוף מאייס שאני לא אוכל לקחת את הכרטיס באופן מיוחד? והרי אני יודעת שסטטיסטית אני מבקרת באייס אולי רק פעם בשנה, ואם כבר אני בדרך כלל בכלל קונה בהום-סנטר.

    או אולי אקלע פתאום לתל-אביב במפתיע ואהיה חייבת את כרטיס ההנחה של מאק באופן דחוף? ולמה לי לסחוב את הכרטיס שמעניק לי הנחה אצל ירין שחף? יכול להיות שאיכשהו במקרה אני אמצא את עצמי בלי להתכוון ישר בפתחו של בית הספר ולא אוכל לשלוט בעצמי וארכוש לי סט מברשות או שפתון? (ורק תזכרו שאני גרה בעתלית ועובדת בחיפה, ככה שזה לא ממש הגיוני מבחינה הסתברותית).

     

    והרי גם כרטיסים שלכאורה צריך, באמת צריך רק לכאורה. כי את כרטיס קופת-חולים שלי אני יכולה להשאיר בבית, אבל אני מעדיפה להיות מוכנה לכל מקרה שלא יקרה עם הכרטיס בשלוף. וגם את הכרטיס של ביטוח-השיניים, כי מי יודע, ותמיד עדיף להיות מכוסים.

     

    וגרוע מכך, אנחנו לפעמים סוחבות כרטיסים פגי תוקף בלי להתכוון - כרטיסים של המשביר לצרכן, המשביר מחסני אופנה, כרטיס סטודנט משנה שעברה, את כרטיס המבצע של סלקום, את הכרטיס של בית קפה אחד שמחתימים עליו בכל פעם ששותים קפה כי הקפה העשירי על חשבון הבית (ולמרות שכבר שנתיים לא ביקרתי שם בכלל ובטח זה נגמר מזמן).

     

    נראה לי שהסיבה לכל הבלאגן די פשוטה - כי הרי בעצם כל כרטיס בפני עצמו הוא קטן ובקושי תופס מקום, אז אין שום בעייה לשמור אותו בארנק, וככה נכנסים לארנק כרטיס אחרי כרטיס. אבל יחד הם הופכים לערימה מאוד מרשימה של פלסטיק. המקום שהם תופסים יחד הוא פשוט עצום. הארנק מלא להתפקע, לפעמים אי אפשר לסגור אותו בכלל. וחוץ מזה, ככה לא צריך לחשוב מה לקחת ומה לא, הכל תמיד נמצא וכשצריך אז מוצאים בקלות (טוב נו, לא ממש בקלות, כי לוקח בערך  עשר דקות להוציא את הכל מהארנק כדי למצוא את הכרטיס הנכון. די קשה למצוא אחד בתוך כל הכרטיסים האחרים מחייך).

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/7/07 08:35:

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-18 07:49:05

      אין לי ארנק

      נבוך

      לא , בעצם

      מגניב

      בטח לוותר על הארנק זה די קל אחרי שמוותרים על כרטיס האשראי. כל הכבוד ארז, אני לא הייתי מחזיקה מעמד אפילו כמה ימים. כבר התמכרתי לשניהם.

      ובעצם הכי טוב צוחק

        18/7/07 07:49:

      אין לי ארנק

      נבוך

      לא , בעצם

      מגניב

        17/7/07 23:58:

       

      צטט: יובי27 2007-07-17 08:13:19

      קודם כל אחלה פוסט בהחלט מעניין ונוגע לכל בחורה  בארץ או בעולם.

      חוץ מזה אני די חדש פה ואני חייב לומר לך שאני ממש מתפעל מכמות התגובות שאת גוררת ...

      כל הכבוד:)

      תודה יובי, ככה חיות הבחורות, רק עם כרטיסים.

      יש פוסטים עם יותר תגובות ויש כאלה עם פחות, אבל  אני תמיד נהנית מכל תגובה.

      ותהנה פה. זה אחלה מקום.

      צטט: מלכת השלג 2007-07-17 13:56:32

      תעשי כמוני: מזה שנים אני מסתובבת עם ארנק שחור קטן, של גברים...מדי פעם מישהו מרים גבה וזהו.

       רעיון מעולה! גם קל לקנות ארנק של גברים (כי הם כולם נראים כמעט אותו דבר) וגם אין בו מקום לכלום. אני אבדוק את האופציה.

      והאמת שעברתי לתיק די קטן ומאז אני סוחבת הרבה פחות בתיק, אז יש סיכוי שזה יעבוד גם עם הארנק. (ותמיד אני מצליחה להפתיע את עצמי שלמרות גודלו של התיק אני מצליחה בעת הצורך לדחוף שם עוד חצי בית).

      צטט: עמיר 2007-07-17 15:18:36

       

      מה קורה כאן? רק אני חושב על הפרק המופתי בסיינפלד עם הארנק הענק של ג'ורג' קוסטנזה?

       

       

      אמאל'ה! איזה ארנק. מה יש לו שם?

      (ולא ראיתי את הפרק, אז לא חשבתי על זה)

      צטט: ארז פרץ 2007-07-17 20:38:14

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-17 08:49:00

       

      צטט: ארז פרץ 2007-07-16 20:56:12

      עזבי כרטיס מגה, תצטרפי לYOU, נותן הרבה יותר הנחות והטבות, וגם ממיר כל 1000 נקודות בכרטיס המגה ב12 שקלים קורץ

      מצד שני זה עוד כרטיס אשראי להשתמש בו, ועוד כרטיס אשראי זה תמיד בעייה כי איכשהו זה גורר גם יותר הוצאות בצידו. אז אני אצטרך לעמוד באומץ מול כל ההטבות וההנחות ולא לעשות כזה. שיגעו אותנו עם כל המועדונים השונים.

       זה היה בצחוק, כמובן.

      אני מוכר את הכרטיס הזה בסופר "מגה" בבאר שבע (העבודה החדשה או משהו כזה).

      צריך לבחון כל כרטיס לעומק. 

      בגלל זה אתה יודע את כל ההטבות. נו, אתה עוד אולי היית מצליח לשכנע אותי, כי עליך אני סומכת.

      צטט: יואב עינהר 2007-07-17 23:17:58

      בימי שישי אני עשיתי לי מנהג.

      ללכת בלי ארנק

      100 ש"ח בכיס וזהו.

       

      בלי איזי-סטייל-שופינג-מועדון-קופון-משתלם-צעיר-פנסיונר-כארד

       

      נסי את זה פעם. 

      וואלה אחלה רעיון. ימי שישי הם הימים הכי קשים לכיס, תמיד תמיד קונים המון דברים ובעיקר בהחלטה של רגע.

        17/7/07 23:52:
      ולא כותבים פרחה? או פרח'ה?
        17/7/07 23:51:

      צטט: olikerd 2007-07-17 08:10:07

      חשיבותו ההיסטורית של "שיר הפריכה" בארון השירים הלאומי!!!מה הופך שיר לחשוב  ומי קובע את מקומו בהיסטורייה התרבותית ? שאלה  כבדת משקל זאת הופכת קצת מצחיקה בהקשר של "שיר הפריכה" דיון בנושא חשיבותו של "שיר הפריכה" מעורר סוג של לעג וגיחוך . השיר שהוא בעצם שיר היציאה מהארון של הפריכה שנכתב לסרט "שלאגר:  בידיי  אסי דיין מעורר את כל רגשות הבוז , לעג, והערבוב בין המגוחך לנשגב .בדיון בשיר יש אלמנט של שטוטיניקיות שנובעת ממקומו של השיר בתרבות שלנו ובעיקר שלל ההיבטים הסוציו אקונומים , חברתיים , תרבותיים שהוא מעורר . המילים של השיר הן מאד ציניות ואירוניות ומערבות לעג , הומור ופיוטיות  של הפוך  על הפוך .אז זה הולך ככה :אין לי ראש למילים ארוכות ,ואתה מין מלה ארוכה שכזאת , צאו ידידי ודש לחייך בתקווה שתבין את הפריכה  השמש של פראג´ קורעת את הים ,ואני ממריאה אל תוך  הכפכפים, לאן שיקחו האורות אני שם עם הלכה הליפסטיק ושאר דאווין. בא לי לצחוק , בא לי שטויות , בא לי לרקוד ולא בא לי עליך , בא לי בימים , בא לי בלילות , בא לי לצעוק אני "פריכה ". פנים שלא עושות חשבון , וג´ינס בסטייל שכתוב בעיתון , סלסול נצחי בשערות , ופוסטרים במקום קירות . רוצה לאהוב כמו בסרטים,נסיך שיבוא בעברית וצבעים , המטוס מחכה ועוד חלום שלי ממריא  לו ובוכה . פעם שיהיה לי זמן להיות גדולה , פעם תגמר החגיגה. כי בסוף כל פריכה מסתתר שכון קטן , בעל לדוגמא עם אלף,כיווני עשן ..............  השיר שנכתב אחרי 67  היה  קומי –אירוני אבל דווקא משום כך הפך להמנון ומשום כל המשמעיות האירוניות שמתלוות לדמות הפריכה הפך לנכס צאן ברזל בזמר הישראלי .מה שהוסיף לשיר הוא כמובן הלחן הסוחף של צביקה פיק ודמותה של עופרה חזה שהיתה  צעירה מאד שהקליטה אותו   ומיתוס חייה מוסיף לשיר עוד עניין . . לכל אחד מאתנו יש שירים שמרכיבים את פסקול חייו. השיר שאמא שרה שהיה קטן , שיר האהבה הראשונה שלו שיר המלחמה , חתונה וכל תחנה אישים מחייו

       אבל אלו שירים פרטיים  שמסמנים את הזמן האישי שלו .

      אם אני מנסה להרכיב פסקול שירים לאומי כללי  היסטורי אני בוחר לעמת את השיר עם שיר אחד בלבד . וזה "ירושליים של זהב" שנכתב באותן שנים והרבה פעמים הוצע להיות המחליף להמנון הלאומי של "התקווה ".

      ההקבלה בין השירים אומנם  יכולה להשמע מקוממת בגלל המכובדות  של ירושלייםלעומת הגיחוך של הפריכה.. 

      ןאף על פי כן יש בינהם סימטרייה וההדגשה של שתי בעיות היסוד הקיומיות של ההיסטורייה שלנו . ירושליים -שיר שמנציח את האתוס הלאומי של ירושליים , והאספקטים הבטחוניים , קדושים,ומקומה של העיר  בהוויה הישראלית עד כדיי איום לקרוע את המזרח התיכון, לעומת אתוס ,הפריכה-שהוא סמן של הבעייה החברתית – סוציולוגית  מס 1 שלנו. בעיית הפער העדתי , הקיטוב החברתי  והיחס לעדות המזרח  שמאיים לקרוע את החברה הישראלית עד היום .

       אז כן לא "עטור מצחך " או שאר שירים מתוחכמים

       מה שישאר  בזכרון הקולקטיבי הוא "שיר הפריכה "

        

       
       מפת העץ:
      חשיבותו של "שיר הפריכה" בארון השירים הלאומי  /  רסקולניקוב  [17/07/2007 08:03:21]  «- אתה כאן (*****)  /  מיקול  [17/07/2007 00:19:54] 

      והעיקר שנהנית.

        17/7/07 23:44:

       

      צטט: ענת רגב 2007-07-16 23:43:48

      חה חה,

      למה לנסוע עד לתל אביב בשביל מאק כשיש סניף חדש בגאנד קניון?

       

      אחרי מעבר קליל על הארנק שלי, יש לי שם כרטיס סטודנט בינלאומי מזויף שעשיתי בתאילנד ב-4 דולר ולחלוטין בארץ אי אפשר להשתמש בו לכלום. העיקר הזכרונות...

      האמת שאפילו לגרנד אני לא מגיעה, ושמעתי רק במקרה לפני כמה ימים שנפתח אז את צודקת (וכל הכבוד לתשומת הלב לפרטים!). אנחנו והכרטיסים זה פשוט סיפור אהבה כנראה.

      צטט: ניר הולצמן 2007-07-17 00:24:01

      הארנק שלי צובר כרטיסים ואחת לכמה זמן הוא עובר

      ריקון משמעותי. הבעיה היא כשאני לוקח יוזמה

      ומחליט שאני לא צריך עכשיו את הכרטיס ההוא

      סביר להניח שאני אצטרך אותו..

      ככה שאני אף פעם לא זוכר לקחת את תעודת

      ביטוח הדם כשאני תורם (ואני רוצה להשלים רצף!) 

      ככה זה תמיד, אם מוציאים משהו מהארנק דווקא באותו היום צריך אותו. בגלל זה סוחבים הכל (והרבה יותר מזה גם).

      צטט: פיני1 2007-07-17 01:08:49

      צוחקאת צריכה לקחת את הכרטיס עם הזכרון, שמזכיר לך איפה שמת את שאר הכטיסים.

      אני זוכרת איפה הם, אבל יש כל כך הרבה מהם שזה מפחיד. והכרטיס עם הזכרון דווקא לא נמצא אצלי בארנק :-)

        17/7/07 23:41:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-07-16 23:02:24

      המראה המצחיק ביותר

      בעולם,

      והוא

      מציאותי לגמרי,

      נקרא

       

      אישה חופרת בתוך !

       

       

      לא משנה איפה,

      וגם לא

      מתי.

      "אוף! יכול להיות שזה

        בתיק השני?"

      שואלות את עצמן,

      וגם אותי

      לפעמים.

       

      עכשיו, ליזונת הבלתי

      נלאית,

      (תגידי: יש איזה נושא

       בעולם שלא יהיה לך

       מה לומר

       ולכתוב

       עליו?),

      עכשיו הבנתי

      את סיבת

      החפירות:

      כרטיסים,

      וכרטיסיות!

      בתיק הסיבות דווקא אחרות, אולי פעם אקדיש לזה פוסט אחר (בהמשך לפוסט הנהדר שלך על תיקים של נשים). אבל בארנק, שהוא קטן יחסית ומסודר יחסית, גם קשה למצוא.

        17/7/07 23:17:

      בימי שישי אני עשיתי לי מנהג.

      ללכת בלי ארנק

      100 ש"ח בכיס וזהו.

       

      בלי איזי-סטייל-שופינג-מועדון-קופון-משתלם-צעיר-פנסיונר-כארד

       

      נסי את זה פעם. 

        17/7/07 23:00:

       

      צטט: yasmineg 2007-07-16 21:11:21

      אני השבוע קניתי ארנק חדש והתפטרתי באותה הזדמנות ממיליון כרטיסים. זאת הרגשה ממש טובה.

      אני גם רוצה!

      (אבל שונאת לקנות ארנקים, תיקים, משקפיים וכל הפיצ'פקס הזה)

      צטט: לימור ה 2007-07-16 21:14:00

      את כ"כ צודקת שאני מרכינה ראש מבושה. על אף שכרטיסי הנחה של מאק וירין שחף אין לי (אבל זה בתכנון, מתישהו) יש לי את כל שאר הכרטיסים האחרים שקיימים ביקום. אני לא זוכרת מתי נשאלתי בקופה אם יש לי כרטיס מועדון ועניתי שאין לי, וזה כבר אומר הרבה.

      כל פעם אני אומרת לעצמי- די, מספיק- מחר את מסדרת את הארנק! אבל משום מה, מחר מבושש להגיע...

      לא פירטתי את כל כרטיסי ההנחה של האיפור מפאת חסכון במקום - אבל יש לי מאק, ירין שחף, בועז שטיין, מייק-אפ-פור-אבר (בסופרפארם), תעודת מאפרת. כמו שאת מבינה לא חסרים לי כרטיסי הנחה לרכישת איפור, ובאמת שאין לי עוד מה לקנות, כי הכל הכל יש לי בכמויות מטורפות.

      גם לי תמיד יש כרטיס מועדון, חוץ מאשר בהום-סנטר. ואז אני גאה בעצמי שלא נכנעתי.

       

      גם אני תמיד יודעת שצריך להעיף חלק מהכרטיסים מהארנק, אבל יש לי דברים יותר חשובים לעשות.

      צטט: ליאור רועי 2007-07-16 21:30:10

      פשוט התחלתי לבצע התחמקויות וירטואוזיות כל פעם שאני קולטת באופק עמדת הרשמה למועדון לקוחות כזה או אחר..

      במקור זה הרי נועד לייצר נאמנות אצל הלקוח, אבל כיוון שהתחרות עדיין קיימת, החסכון בסופו של דבר הוא מינורי. אני מעדיפה לשלם כמה שקלים יותר ולא לפוצץ את הארנק שלי בכל מיני זבלה. יש לי כמה כרטיסי מועדון למיניהם, אבל ספורים ורק של מקומות שאני מרבה לבקר בהם. השאר מיותר.

      את צודקת לגמרי. אבל לפעמים מציעים לך בקופה, ככה על הדרך עם התשלום, ולפעמים זה באמת מבצע שווה (כאלו היו המשביר לצרכן והמשביר מחסני אופנה). אם יש עמדה של כרטיסים גם אני כנראה אצליח להתחמק (למרות שאת הלייף סטייל שלי עשיתי באחת העמדות האלה, אבל אותו אני מאוד אוהבת).

      צטט: אורון חדי 2007-07-16 21:55:20

       

      אה, יש לזה הסבר פשוט מאוד;

       

      נשים, להבדיל מגברים, נוהגות לקנות לעצמן ו/או לחברותיהן ארנקים גדולים. אנחנו הגברים מסתפקים בארנקים קומפקטיים.

       

      אז מה תעשה אשה עם ארנק גדול?

       

      אם כל מה שתתחבי בתוכו יהיה רק כרטיס אשראי מסכן אחד, הארנק ייראה ריק, גלמוד ומסכן. אז מה אתן עושות? מעמיסות. את כל כרטיסי המועדון האפשריים, כולל זה של מפעל הפיס שאף פעם לא זכית בו, כולל כרטיסי הביקור של הקוסמטיקאית ושל העו"ד שטיפל בך לפני 10 שנים, כולל חשבוניות זיכוי ברשתות ביגוד וגם כרטיסים מיותרים לרכבת. שיהיה.

      באמת שיהיה, אם יש מקום דוחפים, ואם אין מקום אז דוחפים יותר חזק. והארנק כבר נראה אחרת לגמרי ממה שהוא היה כשקנינו אותו, כי באמת לא זכרתי שהוא כזה קטן ולא מספיק לכלום.

      אבל באמת הכל בגלל שאתם סוחבים את זה בכיס לדעתי.

      צטט: תכול עיניים 2007-07-16 21:57:23

      לי יש תעודת מד"א, אד"י ועוד תעודה קטנה וכחולה שפותחת המון דלתות וזהו!!

      וכבובן כרטיס אשראי...... לא צריך יותר מזה לדעתי

      לא צריך הרבה יותר מזה, ובכל זאת יש הרבה יותר. אולי פעם מתישהו נוציא מהארנק את כל המיותרים.

      צטט: liran denesh 2007-07-16 22:42:28

      ואני כבר שני מיליון. והם תמיד מתפזרים לי בתיק ובארנק ונופלים, אך אני דבקה בהם.

      אחותי את - שני מיליון ודבקה בהם. אבל אצלי הם לא מתפזרים.

        17/7/07 20:38:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-17 08:49:00

       

      צטט: ארז פרץ 2007-07-16 20:56:12

      עזבי כרטיס מגה, תצטרפי לYOU, נותן הרבה יותר הנחות והטבות, וגם ממיר כל 1000 נקודות בכרטיס המגה ב12 שקלים קורץ

      מצד שני זה עוד כרטיס אשראי להשתמש בו, ועוד כרטיס אשראי זה תמיד בעייה כי איכשהו זה גורר גם יותר הוצאות בצידו. אז אני אצטרך לעמוד באומץ מול כל ההטבות וההנחות ולא לעשות כזה. שיגעו אותנו עם כל המועדונים השונים.

       זה היה בצחוק, כמובן.

      אני מוכר את הכרטיס הזה בסופר "מגה" בבאר שבע (העבודה החדשה או משהו כזה).

      צריך לבחון כל כרטיס לעומק. 

        17/7/07 15:18:

       

      מה קורה כאן? רק אני חושב על הפרק המופתי בסיינפלד עם הארנק הענק של ג'ורג' קוסטנזה?

       

       

        17/7/07 13:56:
      תעשי כמוני: מזה שנים אני מסתובבת עם ארנק שחור קטן, של גברים...מדי פעם מישהו מרים גבה וזהו.
        17/7/07 08:49:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-07-16 20:56:12

      עזבי כרטיס מגה, תצטרפי לYOU, נותן הרבה יותר הנחות והטבות, וגם ממיר כל 1000 נקודות בכרטיס המגה ב12 שקלים קורץ

      מצד שני זה עוד כרטיס אשראי להשתמש בו, ועוד כרטיס אשראי זה תמיד בעייה כי איכשהו זה גורר גם יותר הוצאות בצידו. אז אני אצטרך לעמוד באומץ מול כל ההטבות וההנחות ולא לעשות כזה. שיגעו אותנו עם כל המועדונים השונים.

      צטט: אורית גפני 2007-07-16 21:00:50

      אכן בעיה...

      אחרי שעברתי פריצת דיסק.... למדתי שהעיקר זה הבריאות... ואת רוב הכרטיסים אני משאירה בבית. וגם למדתי שאפשר גם להסתדר ברוב המקרים עם מספר תעודת זהות במקום הכרטיס...

      ו...תחשבי על זה...קורץ

      העיקר הבריאות באמת.

      ברוב המקומות האלה תעודת זהות לא מספיקה או שזה תהליך מעצבן (ניסית במגה לפי ת.ז? זה לוקח המון זמן ודורש מהם כרטיס מנהל וכל מיני. דווקא בשופרשל זה פשוט). אין כמו להיות עם הכרטיס המתאים. חבל שלא עושים כרטיס אחד משותף להכל, כי באמת בדרך כלל מה שמקודד בו זה רק מס' הזהות.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-16 21:03:00

      מה עם הכרטיס חבר בקפה

      לא הצלחתי להכניס אותו לארנק :-)

      מאוד אוהבת את הכרטיסים בקפה.

      צטט: גולדנברג 2007-07-16 21:03:07

       

      מה הם מספרים עלינו הפלסטיקים הקטנים -

      פוסט ישן אבל רלוונטי ת מ י ד -

       http://www.notes.co.il/chelli/22538.asp

       כמות עצומה של פלסטיקים יש לנו, וקשה לנו להיפרד מהם. בהחלט רלוונטי תמיד פוסט כזה.

      צטט: ללי* 2007-07-16 21:07:04

      ואל תשכחי את הכרטיסים עם התמונות , במיוחד אלה עם היפות שעד שסוף סוף יצאה תמונה כל כך יפה (שמזכירה לנו כמה היינו צעירים ויפים) לא חבל לזרוק קורץ

      צודקת במאה אחוזים. כרטיסים עם תמונות יפות גם לא זורקים (בעצם זורקות).

      צטט: cg91 2007-07-16 21:09:18

      שורה תחתונה פשוט קשה לנו להפרד
      באמת קשה לנו להיפרד. אנחנו אנשים צוברים.
        17/7/07 08:13:

      קודם כל אחלה פוסט בהחלט מעניין ונוגע לכל בחורה  בארץ או בעולם.

      חוץ מזה אני די חדש פה ואני חייב לומר לך שאני ממש מתפעל מכמות התגובות שאת גוררת ...

      כל הכבוד:)

       

        17/7/07 08:10:
      חשיבותו ההיסטורית של "שיר הפריכה" בארון השירים הלאומי!!!מה הופך שיר לחשוב  ומי קובע את מקומו בהיסטורייה התרבותית ? שאלה  כבדת משקל זאת הופכת קצת מצחיקה בהקשר של "שיר הפריכה" דיון בנושא חשיבותו של "שיר הפריכה" מעורר סוג של לעג וגיחוך . השיר שהוא בעצם שיר היציאה מהארון של הפריכה שנכתב לסרט "שלאגר:  בידיי  אסי דיין מעורר את כל רגשות הבוז , לעג, והערבוב בין המגוחך לנשגב .בדיון בשיר יש אלמנט של שטוטיניקיות שנובעת ממקומו של השיר בתרבות שלנו ובעיקר שלל ההיבטים הסוציו אקונומים , חברתיים , תרבותיים שהוא מעורר . המילים של השיר הן מאד ציניות ואירוניות ומערבות לעג , הומור ופיוטיות  של הפוך  על הפוך .אז זה הולך ככה :אין לי ראש למילים ארוכות ,ואתה מין מלה ארוכה שכזאת , צאו ידידי ודש לחייך בתקווה שתבין את הפריכה  השמש של פראג´ קורעת את הים ,ואני ממריאה אל תוך  הכפכפים, לאן שיקחו האורות אני שם עם הלכה הליפסטיק ושאר דאווין. בא לי לצחוק , בא לי שטויות , בא לי לרקוד ולא בא לי עליך , בא לי בימים , בא לי בלילות , בא לי לצעוק אני "פריכה ". פנים שלא עושות חשבון , וג´ינס בסטייל שכתוב בעיתון , סלסול נצחי בשערות , ופוסטרים במקום קירות . רוצה לאהוב כמו בסרטים,נסיך שיבוא בעברית וצבעים , come on baby המטוס מחכה ועוד חלום שלי ממריא  לו ובוכה . פעם שיהיה לי זמן להיות גדולה , פעם תגמר החגיגה. כי בסוף כל פריכה מסתתר שכון קטן , בעל לדוגמא עם אלף,כיווני עשן ..............  השיר שנכתב אחרי 67  היה  קומי –אירוני אבל דווקא משום כך הפך להמנון ומשום כל המשמעיות האירוניות שמתלוות לדמות הפריכה הפך לנכס צאן ברזל בזמר הישראלי .מה שהוסיף לשיר הוא כמובן הלחן הסוחף של צביקה פיק ודמותה של עופרה חזה שהיתה  צעירה מאד שהקליטה אותו   ומיתוס חייה מוסיף לשיר עוד עניין . . לכל אחד מאתנו יש שירים שמרכיבים את פסקול חייו. השיר שאמא שרה שהיה קטן , שיר האהבה הראשונה שלו שיר המלחמה , חתונה וכל תחנה אישים מחייו
       אבל אלו שירים פרטיים  שמסמנים את הזמן האישי שלו .
      אם אני מנסה להרכיב פסקול שירים לאומי כללי  היסטורי אני בוחר לעמת את השיר עם שיר אחד בלבד . וזה "ירושליים של זהב" שנכתב באותן שנים והרבה פעמים הוצע להיות המחליף להמנון הלאומי של "התקווה ".
      ההקבלה בין השירים אומנם  יכולה להשמע מקוממת בגלל המכובדות  של ירושלייםלעומת הגיחוך של הפריכה.. 
      ןאף על פי כן יש בינהם סימטרייה וההדגשה של שתי בעיות היסוד הקיומיות של ההיסטורייה שלנו . ירושליים -שיר שמנציח את האתוס הלאומי של ירושליים , והאספקטים הבטחוניים , קדושים,ומקומה של העיר  בהוויה הישראלית עד כדיי איום לקרוע את המזרח התיכון, לעומת אתוס ,הפריכה-שהוא סמן של הבעייה החברתית – סוציולוגית  מס 1 שלנו. בעיית הפער העדתי , הקיטוב החברתי  והיחס לעדות המזרח  שמאיים לקרוע את החברה הישראלית עד היום .
       אז כן לא "עטור מצחך " או שאר שירים מתוחכמים
       מה שישאר  בזכרון הקולקטיבי הוא "שיר הפריכה "
        
       
       מפת העץ: חשיבותו של "שיר הפריכה" בארון השירים הלאומי  /  רסקולניקוב  [17/07/2007 08:03:21]  «- אתה כאן (*****)  /  מיקול  [17/07/2007 00:19:54] 
        17/7/07 01:08:
      צוחקאת צריכה לקחת את הכרטיס עם הזכרון, שמזכיר לך איפה שמת את שאר הכטיסים.
        17/7/07 00:24:

      הארנק שלי צובר כרטיסים ואחת לכמה זמן הוא עובר

      ריקון משמעותי. הבעיה היא כשאני לוקח יוזמה

      ומחליט שאני לא צריך עכשיו את הכרטיס ההוא

      סביר להניח שאני אצטרך אותו..

      ככה שאני אף פעם לא זוכר לקחת את תעודת

      ביטוח הדם כשאני תורם (ואני רוצה להשלים רצף!) 

        16/7/07 23:43:

      חה חה,

      למה לנסוע עד לתל אביב בשביל מאק כשיש סניף חדש בגאנד קניון?

       

      אחרי מעבר קליל על הארנק שלי, יש לי שם כרטיס סטודנט בינלאומי מזויף שעשיתי בתאילנד ב-4 דולר ולחלוטין בארץ אי אפשר להשתמש בו לכלום. העיקר הזכרונות...

        16/7/07 23:02:

      המראה המצחיק ביותר

      בעולם,

      והוא

      מציאותי לגמרי,

      נקרא

       

      אישה חופרת בתוך !

       

      לא משנה איפה,

      וגם לא

      מתי.

      "אוף! יכול להיות שזה

        בתיק השני?"

      שואלות את עצמן,

      וגם אותי

      לפעמים.

       

      עכשיו, ליזונת הבלתי

      נלאית,

      (תגידי: יש איזה נושא

       בעולם שלא יהיה לך

       מה לומר

       ולכתוב

       עליו?),

      עכשיו הבנתי

      את סיבת

      החפירות:

      כרטיסים,

      וכרטיסיות!

        16/7/07 22:42:
      ואני כבר שני מיליון. והם תמיד מתפזרים לי בתיק ובארנק ונופלים, אך אני דבקה בהם.
        16/7/07 21:57:

      לי יש תעודת מד"א, אד"י ועוד תעודה קטנה וכחולה שפותחת המון דלתות וזהו!!

      וכבובן כרטיס אשראי...... לא צריך יותר מזה לדעתי

        16/7/07 21:55:

       

      אה, יש לזה הסבר פשוט מאוד;

       

      נשים, להבדיל מגברים, נוהגות לקנות לעצמן ו/או לחברותיהן ארנקים גדולים. אנחנו הגברים מסתפקים בארנקים קומפקטיים.

       

      אז מה תעשה אשה עם ארנק גדול?

       

      אם כל מה שתתחבי בתוכו יהיה רק כרטיס אשראי מסכן אחד, הארנק ייראה ריק, גלמוד ומסכן. אז מה אתן עושות? מעמיסות. את כל כרטיסי המועדון האפשריים, כולל זה של מפעל הפיס שאף פעם לא זכית בו, כולל כרטיסי הביקור של הקוסמטיקאית ושל העו"ד שטיפל בך לפני 10 שנים, כולל חשבוניות זיכוי ברשתות ביגוד וגם כרטיסים מיותרים לרכבת. שיהיה.

        16/7/07 21:30:

      פשוט התחלתי לבצע התחמקויות וירטואוזיות כל פעם שאני קולטת באופק עמדת הרשמה למועדון לקוחות כזה או אחר..

      במקור זה הרי נועד לייצר נאמנות אצל הלקוח, אבל כיוון שהתחרות עדיין קיימת, החסכון בסופו של דבר הוא מינורי. אני מעדיפה לשלם כמה שקלים יותר ולא לפוצץ את הארנק שלי בכל מיני זבלה. יש לי כמה כרטיסי מועדון למיניהם, אבל ספורים ורק של מקומות שאני מרבה לבקר בהם. השאר מיותר.

       

        16/7/07 21:14:

      את כ"כ צודקת שאני מרכינה ראש מבושה. על אף שכרטיסי הנחה של מאק וירין שחף אין לי (אבל זה בתכנון, מתישהו) יש לי את כל שאר הכרטיסים האחרים שקיימים ביקום. אני לא זוכרת מתי נשאלתי בקופה אם יש לי כרטיס מועדון ועניתי שאין לי, וזה כבר אומר הרבה.

      כל פעם אני אומרת לעצמי- די, מספיק- מחר את מסדרת את הארנק! אבל משום מה, מחר מבושש להגיע...

       

       

        16/7/07 21:11:
      אני השבוע קניתי ארנק חדש והתפטרתי באותה הזדמנות ממיליון כרטיסים. זאת הרגשה ממש טובה.
        16/7/07 21:09:
      שורה תחתונה פשוט קשה לנו להפרד
        16/7/07 21:07:
      ואל תשכחי את הכרטיסים עם התמונות , במיוחד אלה עם היפות שעד שסוף סוף יצאה תמונה כל כך יפה (שמזכירה לנו כמה היינו צעירים ויפים) לא חבל לזרוק קורץ
        16/7/07 21:03:

       

      מה הם מספרים עלינו הפלסטיקים הקטנים -

      פוסט ישן אבל רלוונטי ת מ י ד -

       http://www.notes.co.il/chelli/22538.asp

       

      מה עם הכרטיס חבר בקפה
        16/7/07 21:00:

      אכן בעיה...

      אחרי שעברתי פריצת דיסק.... למדתי שהעיקר זה הבריאות... ואת רוב הכרטיסים אני משאירה בבית. וגם למדתי שאפשר גם להסתדר ברוב המקרים עם מספר תעודת זהות במקום הכרטיס...

      ו...תחשבי על זה...קורץ

        16/7/07 20:56:
      עזבי כרטיס מגה, תצטרפי לYOU, נותן הרבה יותר הנחות והטבות, וגם ממיר כל 1000 נקודות בכרטיס המגה ב12 שקלים קורץ

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין