לשיר ולבכות - הכל בעירבוביה אחת.
התלבטנו, עם דמעה בעין, ואוזן כרוייה לאמצעי התקשורת, בין שיחה מחברים בדרום ובאמצע "צבע אדום" ו"שמעת את הבום"? לבין הקול הפנימי של הישרדות, כוח, עוצמה ומחשבה אופטימית לעתיד לבוא, האם לקיים את מועדון הזמר שנקבע לאתמול, או לדחות אותו. הלב אמר לבטל. הראש החליט לקיים. הלב מרגיש קריעה. ילדים נלחמים. פצועים. בתי חולים. דם. אש, הרס ...מלחמה. חברים ובני משפחה בקו האש. חברים ועמיתים במקלטים. הדמעות עומדות בגרון. עוד ילדים בני 18-20 אשר במותם הפכו לגיבורי היום. מתבוננת בתמונות החיילים שנהרגו, במבע הפנים אשר ישאר כמות שהוא לעולמי עד, מסתכלת להם בעיניים ושואלת את עצמי - עכשיו לשיר ? מי בכלל מסוגל לשיר עכשיו?!!... הפה לא מצליח להיפתח ובת קול בקושי בוקעת ממנו...
והם כאילו מביטים בי בחזרה בסימן שאלה, בסימן קריאה...
והתמונות ממלחמת לבנון השניה מציפות אותי, ומכל המלחמות הקודמות בשנים עברו. שום דבר לא השתנה.. ככה שיחקתי בפינג פונג ביני לבין עצמי ובין חברי להפקה, ב-24 השעות האחרונות שלפני.
פתטי? לגיטימי ? אסתטי? נחוץ? מיותר? סערת רגשות אחת גדולה.
הטלפונים המעודדים הלא מעטים שקיבלתי, ודווקא מהגיזרה הדרומית, וגם המחשבות על כך ש"חייבים להמשיך" - קבעו שכן. לשיר. עם דמעות בעינים. אבל לא לוותר...
בשנה שנתיים האחרונות, אולי יותר, המילה "הזוי" הפכה לשם תואר, כמעט מילה נרדפת לכל כך הרבה דימויים. כבר איבדה משהו מערכה הראשוני. אבל, אתמול, היו לי רגעים שהרגשתי שאני בסרט. הזוי.לגמרי. באמצעי התקשורת מודיעים על חמישה חיילים הרוגים, ועל קורבנות צעירים בבית ספר בעזה, ובמועדון תל-אביבי מנגנים ושרים...באוזן אחת הקשבתי, בעין אחת צפיתי באורחים שלי שמחים וליבי שמח עבורם, אך ליבי שלי נחמץ...
תודה חמה לכל אלה שבאו אתמול, והוכיחו שחייבים להמשיך, הלכה למעשה. שרו. דמעו. חיבקו המון, תמכו - ובעיקר במי שילדיהם חיילים, והתפללו.
תודה לרשת גימל וקול הנגב שהודיעו על האירוע ועל ההזמנה הפתוחה לבוא ולשנות אווירה.
גם ליואל כהן, מנהל מחלקת הרווחה של בנק הפועלים ששיגר את ההזמנה שלנו לכל עובדי מחוז הדרום. לאילן שס המנהל המוסיקלי של מועדון הזמר, ולהרכב שלו - חיים רומנו, עידן גרין ועוזי רוזנבלט, וגם לקובי גיא - אמן הקלרינט המרגש, שלומית תמיר בן-ארי זמרת נפלאה שהביאה משירי "החלונות הגבוהים" ( ממופע שהעלתה בשנה שעברה יחד עם צמד זמרים וגם ג'וזי כץ - כאורחת כבוד) ומאיר סוויסה שתמיד עושה טוב על הנשמה...
אמש, הבאתי את הבית האחרון מהשיר הבא. לא יכולתי יותר מזה... כי הדמעות כמעט והיו חזקות ממני...
כמו תינוק מילים: רינת גבאי
לצילומים מהאירוע http://picasaweb.google.com/avishen/702009?authkey=zDUrFoMuhRk# צלם: אבישי אנגלנדר
**********************************************************************
ובעניין אחר - חברי לקפה - משה גרסטנר מארגן קבוצת מטפלים הוליסטיים וכ"כ מנחי קבוצות הפעלה לילדים והורים לדרום, שתתחיל לפעול החל ממחר - יום שישי - 9 בינואר.
אנו מרחיבים את הפעילות ומגייסים גם צעצועים, משחקים וכל מיני דברים טובים ...
כל היענות תתקבל בשמחה .
052-2443642 - סמדר
"לחיי חיים טובים יותר... http://cafe.themarker.com/view.php?t=819125
הפעילות בשיתוף עמותת לב אחד - כוח סיוע אזרחי במצבי חירום
http://www.ivolunteer.org.il/Index.asp?ArticleID=2963&CategoryID=122 |