מלבים את האש- בלופ בימים האחרונים, מתחילת הכניסה הקרקעית לעזה הפכו הערוצים המסחריים לאמפליפייר של המלחמה. בלי שהתבקשו לכך ובאופן ספונטני ופטריוטי הפך ערוץ 2 למהדורת חדשות אחת ארוכה גם ערוץ 10 ביטל את שידור כל התוכניות והפך למהדורת חדשות אחת גדולה. זה נכון שאנחנו במצב מלחמה, למרות שמלחמה הוכרזה בחדשות, בשטח מדובר על מבצע "עופרת יצוקה" ולא מלחמה, אבל מלחמה זה יותר סקסי ממבצע, מבצע יש בסופר, מלחמה זה משהוא שפותח מהדורה. התקשורת הישראלית ובעיקר הערוצים המסחריים שמציגים את עצמם, בימי שלום, כערוץ בידורי, הפכו לסניף של דובר צה"ל ומשדרים תמונות המציגות את פעילות צה"ל כהומאנית מדויקת וטכנולוגית (גם הומאנית וגם טכנולוגית) ובשאר הזמן מנפיקים צלמי החדשות תמונות מלחמה. יש את עמדת מגיש החדשות שעומד בגבו לעזה כאשר מאחור בתים מתפוצצים, שרפות, וירי מהאוויר ומהקרקע. ביום טוב ניתן לראות יציאה של גראד בשידור חי ולדווח "כרגע גראד נורה לכיוון ישראל, מענין איפה הוא ינחת". ישנה העמדה בבית החולים, הכניסה לחדר המיון, עומד הכתב ומדבר בתקווה שאולי יקרה למישהו משהו ולפריים יפרוץ אמבולנס אחד או עשרה. שהפריים יתמלא באנשים על אלונקות בצעקות כאב. ישנה העמדה ברחוב הראשי, בדרך כלל זו כתבת שהוקפצה לתפקיד כי כבר נגמרו הכתבים. הכתבת עומדת ברחוב בשדרות, אשדוד, אשקלון ומספרת בהתרגשות "שפה לא קורה כלום" לא, לא, זה חשוב מאוד שפה לא קורה כלום, להבדיל מעזה בה יש מלחמה ומבית החולים "פה לא קורה כלום". בהמשך הערב נחזור לכתבת הזו שהצליחה להגריל מרואיין שמספר בהתרגשות שהוא לא מפחד, הוא ישתה את הבירה שלו במדרחוב כאילו לא קורה פה כלום. וכמובן שבאולפן ישנם פרשנים. בזמן מלחמה כולם פרשנים אלופים במיל' פוליטיים בהווה ובעבר, אומנים ואפילו דני רופ נתן פרשנות צבאית שקשורה למזג האוויר (טוב הוא היה חזאי בחיל האוויר) וכל זה כדי להחזיק אוויר, כדי למלא את הזמן הבלתי נגמר של מהדורת החדשות והמהדורה המקדימה והמדורה שעוקבת. כל זה בשביל לעדכן אותנו בזמן אמת כדי שהשמיים יבערו בעזה בשידור חי שהפריים יתמלא באמבולנסים וצעקות של פצועים, כדי שייפול כבר משהוא במדרחוב. כדי למלא את כל הדיבורים האלו בתמונות (אף אחד לא רוצה אנשים מדברים, צריך ויז'ואל) משדרים לנו בלופ את התמונות הבודדות שהצלם הצליח לקלוט, אנחנו יכולים לצפות באותו בנין מופצץ בג'בליה עשרות פעמים בערב, אותו תותח לא מפסיק לירות בלופ בזמן שאיזה אלוף במיל' מדבר עצמו לדעת ואמבולנסים לא מפסיקים להגיע לחדר המיון. את התמונות האלו אנחנו רואים בלופ מבלי שיצוין שאלו תמונות שצולמו לפני מספר שעות, שהן לא רלוונטית לדברי המתלהם התורן, הן פילרים. צופה הדיוט יכול להתרשם מלחימה בלתי פוסקת ומאין ספור פצועים כאשר למעשה המצב בשטח אחר לגמרי. עורך המהדורה הבלתי נגמרת לא רוצה שנדע שהוא משתמש באותן שניות מעטות של אקשן בלופ ושאותן הוא מורח על המסך כל הערב. זה הכלי שלו, צה"ל הרבה יותר חזק אם בכל חמש דקות הוא פוגע בול באותו בניין בדיוק, את זעקות הפצועים ניתן למחזר שוב ושוב כדי להעצים את ההזדהות שלנו בבית עם סבלם של תושבי הדרום, שהם כמובן לא אנחנו, הם בדרום, מסעודה משדרות קיבלה שידרוג, היא לא הצופה היחידה בדודו טופז, היא חוטפת קסמים עכשיו. הערוצים המסחריים שמתיימרים לשדר לנו בידור ביום יום, שהפקות מקור וסרטים דוקומנטריים מפריעים להם לשדר את הריאלטי שלהם, החליטו באופן ספונטני ופטריוטי להתגייס למילואים בתור דובר צה"ל ומשרד החוץ ביחד.הטלוויזיה שכל מהותה הוא למכור מוצרים לצופים ולשעשע אותו, לפי הגדרתה, שוב לא עושה את המוטל עליה. נכון שאנחנו נלחמים בעזה ונכון שצריך לסקר את המתרחש בעשרות נקודות שידור וכמובן שבימים כאלו מהדורת החדשות (וזאת שלפניה וזו שאחריה) מקבלות אחוזי רייטינג מדהימים ונכון שהילדים שלנו נהרגים, אבל כל זה לא מצדיק את ביטול כל לוח השידורים. למלחמה בחמאס יש שתי חזיתות, אחת צבאית, בה צה"ל מטפל, והשנייה פסיכולוגית שבה משום מה ערוץ 2 וערוץ 10 מטפלים (בהתנדבות ובפטריוטיות). במלחמה הזו אנחנו מפסידים. ברגע שכל לוח השידורים בכל הערוצים, כולל הרדיו כמובן, מבוטלים ובמקומם אנחנו משדרים מלחמה (מכריזים מלחמה) אנחנו משדרים פאניקה.מבחינה פסיכולוגית החמאס מנצח, בתור ארגון טרור הוא לא רוצה לכבוש את ישראל הוא רוצה להפחיד אותנו, להרוס לנו את השגרה, את החיים, להיכנס לכל אחד הביתה. בעזרת הערוצים המסחריים שעוזרים לו בהתנדבות ובפטריוטית הוא מצליח. הרקדנים "בלא נפסיק לרקוד" שהייתה פעם "מלחמת העולמות" הפסיקו לרקוד, חבורת המסכנים באיי הפנינה ישרדו עוד קצת בלעדנו, אהרוני הפסיק לבשל. הערוצים הבידוריים הפכו לערוצי הפאניקה וההתלהמות ומשמשים כאמפליפייר של החמאס. הם מייצרים בצורה מניפולטיבית מלחמה הרבה יותר גדולה ודרמתית ממה שהיא בפועל, הם משביתים את חיי היום יום של כל החברה הישראלית (שרוצה לנמנם מול הטלוויזיה) ובכך עוזרים לחמאס להגיע לכל אחד מאיתנו. אין ספק שאנו עוברים תקופה קשה, תושבי הדרום מופצצים על בסיס יומי, צה"ל נלחם בתוך הרצועה ואנחנו מאבדים חיילים. אבל זה לא התפקיד של ערוץ 2 וערוץ 10 לשטוף את מוחנו בתרועות מלחמה. שיסקרו את המצב, שישדרו מהשטח מהדורות מורחבות ודי. לא צריך למשוך את השידור מעל הזמן האמיתי שלו. לא צריך לשדר בלופ את אותם קטעים כי אין משהוא אחר למלא בו את הזמן. אם אתם (הערוצים) כל כך רוצים לעזור, תמשיכו לשדר בידור. אני צריך את אהרוני כדי לדעת שהחמאס לא ניצח, אני רוצה לברוח לאיי הפנינה ולצרות המבוימות של תושביו לפחות לשעה קלה כדי לשרוד את הריאלטי של החיים בישראל.
|