אהבתי! כתבת מאוד יפה! *

ובין כל ה"אבלים"  ו"האולי"

אולי תמים אחד משלי...

ואולי....

הן אפשר,

שהשלום יבוא כבר מחר ???? 

למרות שקראתי את שכתבת, אם מדמיונך אם בריגשותיך... לא הבנתי.  לא התקשרו אצלי המילים.

אמשיך לקרוא את הפוסטים שלך בתקוה שיום אחד ארד לעומק מחשבתך.

רעיה

עצוב, אבל גם אני חושבת ככה.

כתיבה משובחת, כרגיל.

*

אם אני מבינה נכון ובמילים פשוטות - אתה טוען שיתכן שכל המלחמה הזאת היא ספין.

אני לא, קשה לחיות ולקבוע דיעה ע"פ "תחושות בטן" ו - "אינטואיציות", כבודם במקומם...

אני יכולה לראות קונספירציות (הולך כמו, ניראה כמו, מדבר כמו....), אבל לדעתי מסוכן

לבסס דיעות על סמך תחושה ו"יכול להיות"  בלבד.

יום טוב.

תקווה חשובה ביותר

ללא ספק

יום אחד אולי עוד יצליח לנו כאן...

העם נכלא,

בחומת הבערות.

פשוט ככה...

תודה שלוימל'ה - עוד אשוב לככב

ובינתיים - אוף, כמה שהלב כואב

לא מובן לי למה בדיוק התכוונת.

ליאור.

יהיה אשר יהיה

הן אפשר

שתהיה לנו ראש ממשלה אשה

ציפי ליבני

זה באמת מעניין, מעין תגובה לשיר הקודם שכתבת שהיה מלא התקווה לשלטון נשי, אוהב מסור ולא כוחני.

קשה לדעת אם היום קיימים כיום במדינתנו דברים כאלה, קשה להבין את הכוונות האמיתיות מאחורי המלחמה הזאת רק נקווה שתסתיים בקרוב.

בשורות טובות, מירב.

אין לי כוכב...

אבל אתה לא זקוק לכך...

הן אתה ה- כוכב.

להבין את שאתה כותב...

ומה הכוונה מאחורי כתיבתך...

קשה לי...

המוח שלי נעול... חתום... ממאן להפתח.

אם תוכל לכתוב כמה שורות ישרות

עם הסבר לרשימותייך

זה יהיה נפלא.

תודה.

בינתיים מוזמן...

בין טיל בדרום... לקטיושה בצפון

בין פגז במרכז... בין טיל ימי במערב...

בין מחבל מזדמן במזרח...

תקליק על הלינק במקלדת ואתה כאן...

http://cafe.themarker.com/view.php?t=822307

צבאות דמרקר

חטיבת  המקלדת

שמקלידה "מה בראש שלה".