חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2504 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2789 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
נער הפלא מודל 2008 וקצת לאחור- steve winwood
סטיב וינווד אשר הדהים את עולם המוסיקה (טוב,לפחות אותי) כאשר הוציא החל מאמצע שנות ה-60, בהיותו בגיל 17, עם ההרכב "The Spencer Davis Group"(בו היה חבר החל מגיל 15!),שירים נהדרים ודי ייחודיים לתקופה, שהצליחו מאד בצ'ארטים הבריטיים והאמריקאים, בקולו המיוחד (לי זה נשמע אז כקול של זמר שחור) ובמקצב נהדר ששילב אלמנטים של נשמה, רוק ובלוז, הוציא לאחרונה(2008) אלבום חדש בשם- Nine Lives . מהמעט ששמעתי , הוא כמובן לא המציא שם את עצמו מחדש (ולא צריך היה מבחינתי ) ,אך מדובר באלבום טוב, עם גרוב , נגינה ושירה כמו שצריך.
סקירת רקע תמציתית. וינווד הושפע בילדותו מאד בין היתר מהבלוזיסטים השחורים . הוא מנגן באלבומיו במגוון רחב מאד של כלים, שר ומלחין, אך הכלי שהוא הכי מזוהה אתו הוא הקלידים, זה החל בהאמונד עם הצליל המיוחד ובהמשך גם עם כל מיני. הוא משלב בחומריו סגנונות כגון- רוק, "נשמה לבנה", רוק-בלוז,פסיכדליה,פרוג וג'אז. בתקופת ספנסר דייויס גרופ הוא הוציא יחד אתם להיטים כגון -Keep On Running, "Gimme Some Lovin' ו- "I'm a Man" , "When I Come Home", אשר חלק מהם אף נכתבו על ידו (ובשיתוף ). אני אוהב מאד את השימוש שלהם בכלי הנגינה, הדיסטורשנים המיוחדים בגיטרה וכמובן את השירה של וינווד. ב67, וינווד זז משם והקים את Traffic. הרכב שהיו לו מעברי סגנונות בתקופות השונות. החל מרוק פסיכדלי , בתחילת הדרך, עם האלבום הנהדר Mr. Fantasy. בהמשך לג'אז/ארט רוק באלבום בשם- Traffic.(עם הקלאסיקה שכוסתה המון, Feeling Alright ) (אגב, חברי טרפיק היו מחוברים מאד עם הנדריקס , שיתפו אתו פעולה בסשנים ,ווינווד אף ניגן בהקלטת אחד משיריו.) ב 69 טראפיק התפרקו (לכשנה) וסטיב הקים יחד עם אריק קלפטון, ג'ינגר בייקר (2/3 קרים ),וריק גרץ', את הרכב הסופר גרופ החד פעמי, Blind Faith, שהוציא אלבום אחד בלבד, אבל איזה אלבום! האלבום יצא בשתי גרסות עטיפה, הבריטית "השערורייתית" (אכן כך כינו את זה אז) עם צילום של נערה צעירה, עירומה, האוחזת בידה איזו ספינת חלל, דבר שלווה בכל מיני שמועות. והגרסה האמריקאית ,"החינוכית" יותר (טוב, הבריטים אז- יש שיגידו, לא רק אז- היו נועזים יותר, גם במוסיקה) עם צילום הלהקה. לצערי אני זכיתי בגרסה החינוכית (האמת שלא לצערי,אני אוהב יותר את הצילום שם ). ב-70 , כל אחד משני מנהיגי ההרכב, קלפטון ווינווד, פנה לדרכו (קשה להחזיק זמן רב יחד שני brains/ balls מוסיקליים בסדר גודל הזה) וינווד הרכיב מחדש את טרפיק והוציא אתה בשנה זו את האלבום שנטה בין היתר לכיוון הפרוגי- John Barleycorn Must Die. ב-71 את - The Low Spark of High Heeled Boys , כיווני רוק וג'אז רוק. 73- Shoot Out at the Fantasy Factory .74- When the Eagle Flies . וב-94 ,באיחוד מחודש שלהם, את Far From Home . שלשת האחרונים היו לכיוון רוקי יותר. היו להם גם כמה אלבומי הופעות. on the road , מ 73 ,טוב. ב 76 השתתף וינווד בהרכב המיוחד של סטומו יאמאשטה היפני, מעין סופרגרופ של מוטרפים למיניהם , שכלל את סטומו, וינווד, אל די מיולה, מיכאל שריב וקלאוס שולץ(שחבר שלי לשעבר נהג בשעתו לקחת "פאוזה מהמציאות " תוך כדי שמיעת אלבומיו ). וינווד השתתף שם בשירה,קלידים וכתיבת חלק מהטקסטים (המוסיקה כולה נכתבה על ידי יאמאשטה). האלבום של ההרכב- "go" -התפצל ל-3. אלבום האולפן הראשון, הופעה חיה בפאריז(אלבום כפול מומלץ, עם קופסת הז'יטאן על העטיפה) ואלבום המשך. רוב האלבומים שהוזכרו לעיל נמצאים לשמחתי בספריה הביתית שלי. היו לוינווד עוד מספר שיתופי פעולה , לפני ואחרי זה (חלקם אף מעניינים), אך בערך מ-77(להוציא דברים בודדים מאוחרים יותר עם טרפיק) הוא פנה בעיקר לקריירת סולו. בתקופת הסולו היו לו לטעמי דברים מעטים טובים ואחרים פחות, אישית אהבתי אותו יותר בתקופות ההרכבים. השתתף גם לאחרונה בפסטיבל לגיטרה "קרוסרודס" שעורך קלפטון. האלבום החדש מחזיר, לפחות לטעמי, משהו מהדברים הטובים שלו ואולי אף עם ניחוח מסוים של עדכניות. גרוב, קולות, נגינה(שילוב יפה של גיטרות, קלידים וכלי הקשה, פה ושם גם קצת מקצבי הקשה אפריקאניים) אני לא צריך ממנו יותר מזה. האלבום אגב זכה להצלחה.
הקליפ הראשון בפוסט הוא מהאלבום החדש , השיר dirty city, בו משתתף אגב גם קלפטון.(יש בטיוב גם את הקליפ הרשמי אך נחסם שם האמבד,למי שמעוניין,http://www.youtube.com/watch?v=zufrQDm3pLY&feature=related). והשני מתוך הופעה של בליינד פיית, בו "למרבה הפלא", גם משתתף קלפטון.(נראה לי הייד פארק , כמה שהייתי רוצה להיות בהופעה הזאת )למי שהיה לו ספק על מוצאו הבריטי של וינווד הרי שדבריו בפתיחת השיר השני מסגירים זאת . (תמיד צחקנו על כך שכאשר הבריטים שרים-לרבות הביטלס, סטונס וניים איט- זה נשמע כאנגלית "סטנדרטית" וכשהם מדברים זה כאילו ועשו איזה דאב בריטי). מקבץ קטן .(יש שני קישורים שלמרות מה שניסיתי מובילים לדף הבית של יו טיוב, מי שמעוניין, יקליד את השם לחיפוש)
http://www.youtube.com/watch?v=H6LVI1gDswg&feature=related---Keep on Running ספנסר דייויס.שמעו איזה קול הילד החמוד הזה, עם החולצה המשובצת , מוציא. http://www.youtube.com/watch?v=N5iFrYTRyy4&feature=related---Gimme Some Lovin' ספנסר דייויס http://www.youtube.com/watch?v=i8hdapCsajw&feature=related-- Traffic - Paper Sun http://www.youtube.com/watch?v=1W2MO916b-U – Feeling Alright , כאן ניתן ליהנות מסקירת מבחר אלבומיהם http://www.youtube.com/watch?v=-q4LvXZNOuI-- Traffic - John Barleycorn http://www.youtube.com/watch?v=tfdHNWJ1Xhk&feature=related- Blind Faith - Sea of Joy. http://www.youtube.com/watch?v=ZVlbgqmxXNY-- The Low Spark Of High-Heeled Boys http://www.youtube.com/watch?v=lx6S6zW0fE0 Traffic – Rainmaker http://www.youtube.com/watch?v=_5lJkuPtWDQ - Traffic - Shoot Out at the Fantasy Factory http://www.youtube.com/watch?v=L4ClNq-gh-o - Here Comes A Man טרפיק 94.
מתקופות הסולו, הקצת פופיות לטעמי( אולי קצת השפעות מסוימות של ה-80 ) , אך בכל זאת. http://www.youtube.com/watch?v=XS513FRfbwE - While You See A Chance http://www.youtube.com/watch?v=anCg5EiB2AM&feature=related - Valerie http://www.youtube.com/watch?v=gdTHa8m1EFo&feature=related - Higher Love |
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שולחת בפרטי
וואלה!
לא שמעתי על כך.
אני אוהב מאוד את סטיבי ווינווד.
הביצוע האקוסטי שלו שהבאת, נהדר . והעץ באח אכן וכאילו משתתף בשיר.
יפה הקטע עם הכינור של הזוכה, קצת מזכיר מוסיקה אירית, אבל מה לך ולאירלנד...
מענייו היה לשמוע את הביצוע של החבר שלך, אולי הייתי מעדיף דוקא אותו? ...
:
פשפשתי בארכיונים שלך כדי להביא עדכון קטן (ואולי רק אני לא ידעתי?)
אלף: הפניה לאתר של סטיבי, כאן.
שנית: מסתבר שהתחיל לערוך תחרויות קאברים ביוטיוב. התחרות הראשונה היתה של השיר האלמותי Can't Find My Way Home, בפתיחת התחרות שחרר וורסיה נוספת מקסימה שלו, מוקלטת בביתו, כאן, שים לב לעיתוי המושלם של התנפצות העץ באח הבוער.
הזוכה במקום הראשון (התוצאות פורסמו ממש לא מזמן) היא ברנה פיצג'רלד, שהביצוע שלה רק הולך ומשתבח על פני מס' הדקות שלו. הנה הקאבר הזוכה:
כל זה נודע לי לפני יומיים כשחבר טוב מזה אלפיים שנה, מוזיקאי, גער בי שאני לא עוקבת אחריו ביוטיוב. אכולת רגשות פדיחה מצאתי בסוף את הקאבר שלו בתחרות (שלא זכה).
יהיו עוד תחרויות סטיבי...
טוב, "בגללך" גם אני שומע את זה עכשיו, לאחר תקופה די ארוכה שלא.
אצלי זה קצת יותר מאמץ, יש לי את האלבום בוייניל כפול.
ולגבי המשפט שציטטת, אני ראיתי את הדגש על ה-
when.
אכן יופי.
stomu yamashta כמובן.
ועכשיו אני גם שומעת את 12
man of leo
איזה כיפפ
רק עכשיו ראיתי את הפוסט...:)
אחד הביצועים האהובים עלי של סטיבי (חוץ מתקופת בליינד פיית')
הוא שיר מתוך Go Live in Paris -
Stomu yamashasta's go
-
Crossing the Line - טראק 11 - עם אינטרו פסתנר בטראק 10
When you're caught the other side
take a look and maybe start
to take up your life again
crossing the line
יש לי את המוזיקה אבל לא מצאתי קישור -:)
אכן האלבום של פול וולר 22 חלומות,נפלא,כייף שנמשך למעלה משעה .
קול של מישהו ששר איננו המרכיב היחיד במה שעושה אותו מוצלח,לפחות באוזניי,
חלק מזה זו במלודיה,הכלים,והמילים ובלי ספק הביצוע.
גם את איאן אנדרסון והמוזיקה שלו אני אוהבת והקול שלו מעצבן משהו.
מודה לך שחילצת את סטיב וינווד מעלבונו, ביחס לדברים שנאמרו על קולו והשאר.
אבל כפי שכבר כתבתי, הנגיעה של קולות בנו היא באמת עניין אינדיבידולי ומורכב .
כמי שיש בארכיביה קולות נוספים מהסוג, לא הופתעתי.
פול וולר הוא ללא ספק דוגמה טובה בהקשר הזה, גם אוהב מאד את קולו המיוחד.
הוא נהדר. אתה צודק באלבומו האחרון הוא לא המציא עצמו מחדש אבל נשאר נהדר.
והקול שלו- לדעתי זה חלק גדול מהעניין
אחד האהובים עליי. הוא ופול וולר שימחו אותי השנה עם האלבומים שלהם- הם היו העוגן שלי בשנה מוזיקלית כל כך מסעירה וסוערת
לא רעים, רק זקוקים בדחיפות לדאבינג באנגלית.
לא יודע למה, אבל השפה הזאת מזכירה לי תמיד את האירוויזיון.
כן, ראינו כבר שלא על הכל אנחנו מתחברים.
באמת מוסיקאי גדול.
חלק גדול של יצירותיו מורכבות ודורשות כנראה אהבה ויכולת להכיל מגוון סגנונות המשולבים יחד.
טוב, לפחות מעריך.
לא כל כך מבין את ההבחנה בין ג'ון בארליקון לאחרים.
תודה :)))
תודה.... שאתה מזכיר לי את אהבותי הישנות והטובות (:
עונג היה כאן.
Clear1 יקר, אורית וכולם - הסכיתו ללהקה השבדית המוזרה הנפלאה הזו DUNGEN הם קוליים בצורה מקפיאת דם,
יש להם מערכות תופים עוצרי נשימה ממש, מסעירים ואני בדרך כלל לא הולכת שבי אחרי הלמות תופים...
איני מבינה ולו מילה מהטקסטים אך מה זה חשוב כשהמוזיקה מסמרת שיער??? כמו במקרה סיגר רוס למשל, המילים
הן כה משניות כשמדובר בשירים לועזיים-עזים.. הלואי וידעתי איך לצרף... אך אין בעיה להורידם מתכנות שיתוף כמו
אי מיול.. נסו ותהנו..
חחחח נכון, פירנסתי את היבואן של 9LIVES שנים,הייתי קונה אותם בארגזים של 24 ,
זה לא רק אוכל,זה גם 9 נשמות....כן יש להם את זה לחתולים.
DUNGEN את אומרת? הולכת להתרשם:-)
כמוני כאחרים סבורה שיש לו קול מעצבן מתאמץ ובמקרה הטוב - נשמע כמו פול וולר (כשהוא - פול וולר - מתאמץ)..
עם זאת זוכרת אותי כילדונת ממש פצפונת איך רצתי השתובבתי וקפצתי בהתלהבות עם השיר: Keep on running של "ספנסר דייויס גרופ" שאגב עשה אותו שירות בסרט המופלא 'החברים של אלכס' וכחתולאית אני מתפעלת מבחירת שם האלבום שהוא גם שם של מעדן החתולים 9 LIVES..
עם זאת, כתמיד, אני מליאת התפעלות על הפרוייקט היקף הידע וההשקעה....
ממש אני כעת מתפעלת ברקע מלהקה חדשה (טוב יחסית, מ 2004) בשם DUNGEN ממליצה להתפעל מהם -
מיוחדים שונים ומוזרים בהתאמה...
פוסט מצויין ומושקע על מוזיקאי גדול,
תודה על התזכורת לגבי הפרוייקט של יאמאשטה, עם כל השמות גדולים.
מכמה דגימות ששמעתי מהחדש של וינווד, נשמע אלבום נחמד.
לא לגמרי כוס התה שלי אבל אני מעריך אותו, את פועלו ואת כשרונו
יש בו משהו קצת מעצבן ולעומת זאת גם טוב
אני הכי אוהב את ג'ון בארליקורן ואת אין דה קאנטין, התקופה הזו של טראפיק
ושירי הפופ שלו כמו ולרי והייר לאב הם שירי פופ נהדרים כלשעצמם
אצטרף לטרנד המגיבים לעצמם ואציין שתי תובנות שבאו לי לאחר כתיבת הפוסט.
זאת דעתי ,יתכן ויהיו חושבי אחרת.
האחת, אני חושב שטראפיק ודברים אחרים שלו יזכו להערכה רבה יותר אצל אוהבי אינסטרומנטליה,
אוהבי ג'אז, פיוז'ון, קצת פרוג ופסיכדליה.
השנייה, בה אני פחות בטוח, יש איזה דיסונאנס בין קולו למראה שלו, יש מקרים שלשמוע אותו מבלי לראות עושה משהו אחר.
תודה. מחמאה ממך.
קצת הפרזת, נכון שעברתי אתו כמה "קרוסרואדס" ויש לי אלבומים רבים, מהתקופה הטובה, אבל המידע הוא חלקי בלבד.
גם אני הייתי wish למופע שהזכרת.
זאת לא חולשה,
יתכן וזה מקטין את חורי המסננת שלך,
אך המאושרים (או המאושר) שיצליחו לעבור דרכה, יזכו.
גל, הרשמת אותי עכשיו !
לא ידעתי שרואים לי...
(וזו כמובן חולשתי הבולטת :)
כבר רמזת, בחיבורים שונים שלך, שאת זקוקה, במגוון תחומים, למינון מדוייק...
שמתי לב לנטיה השמרנית שלך , ההולכת ומחריפה.
מרגע שהצהרת שג'אז, פרוג ונדמה לי גם פסיכדליה, זה לא אתה,
התוצאה הלוגית ברורה.
אגב, כפי שגם כתבתי, פחות אהבתי את מה שעשה, במשך תקופה די ארוכה, בערך החל מה-80.
חיבור עם קולות הוא תמיד דבר אינדבידואלי.
שמח שיש לך 5 חומשי תורה. גם לי יש אותו בכפול ובוייניל.
את קרוסרואדס (2 מהם ) את מוזמנת לראות בדי וי די , בביתי.(תביאי את המתכון של הצ'ולנט),
משקאות עלי.
פוסט מושקע. סחתיין
את וינווד מעדיפה בגרסא המוקדמת שלו, הגרובית (עם הגוון השחור).
השקטים שלו משעממים אותי.
והמאוחרים מדי דאנסיים בשבילי.
ממש ערך אציקלופדי ! רואים שאתה אוהב אותו. אני הכרתי אותו דווקא דרך השירים היותר מאוחרים שלו (arc of a diver) ולכן זו הייתה התחלה ברגל שמאל, ויחסינו לא התאוששו הרבה מאז.
העטיפה של blind faith מקוממת בעיני - לשם שינוי אני מסכים עם הצד השמרני (לשם שינוי - אבל זה קורה לי יותר ויותר... אני נהיה בוש קטן. אני גם שוכח מילים שפעם ידעתי). אבל המוזיקה בו בהחלט נהדרת (למעט סולו התופים הלא נגמר). כמו שכתבה אורית "מי לה מכיר את GO". והתשובה: "אני אני אני". אפילו לא ידעתי על קיומו עד לפני 5 דקות.
בקיצור - parallel line נוסף אצלי. הקשבתי לחלק ממה שצירפת - והמרחק בין הקוים לא השתנה.
איזה סיקור מצוין ,נפלא ומקיף הבאת לכאן.
סטיב ווינווד,למרות שיש משהו קצת מעצבן לי בקול שלו,אבל יחד עם זאת משתלב נפלא במלודיות ונגינה בכל ההרכבים בהם
השתתף ומשתתף.מי לא מכיר את gim me some lovin
מי לא מכיר את טרפיק,ומי לא מכיר את אלבומי go שבשבילי זה כמו אחד מחומשי תורה (יש לי את ההופעה החיה עם קופסת הג'יטאן בויניל).
אגב רק לאחרונה גיליתי את מה שחיפשתי שנים קטע בשם הירושימה של סטומו ימאשטה שבאף חנות תקליטים לא ידעו על מה אני מדברת (בארץ ובחו"ל).בזכות האינטרנט מצאתי !
בדיוק לפני שבוע,ראיתי באיזה ערוץ גרמני אצל הורי (אמא שלי גילתה לי וישבה לראות איתי)
את פסטיבל קרוסרואדס עם קלפטון וסטיבי ווינווד ועוד גדולים אחרים.
האלבום האחרון שלו באמת אחלה אבל כבר לא ממש מרגש.יש לו פינה חמה אצלי,וככה יהיה גם בעתיד.
Crossing the Line