אני רוצה להתחבר לעצב שלך עכשיו.

עצב טהור. כאב שעם השנים הפך להיות מתוק משהו. מכוחו של הרגל אולי. כמנגנון התמודדות אולי.

אני לא רוצה שמחה עכשיו. אני לא יודע אם אני אי פעם רוצה בה. מרוב שהיא חייה מיתית פה אצלנו.

יציר אגדות.

להכאיב ולכאוב. בלי לעזוב. לא מנשה מה יתגלה.

חבל טבור בל ינותק.

עולם פרטי ללא מסיכות. בניגוד למה שהעולם שלהם דורש.

ועם מסיכות. מסיכות שאנו נבחר בהן. במקום בו נהיה מה שנרצה להיות.

עם כל כך הרבה רעל ומוגלה שבלעדיהם מרגיש שיהיה חלל אדיר. אולם אירועים לא מוזמן.

אולם אולי אולם לשמחות שכולם מדברים עליהן.

קשה לדמיין עולם בלי רעל וכאב. סוריאליזם סובייקטיבי.

וגשם בנאלי בחוץ. וגשם חומצי בפנים.

סתם, כי צריך סוף לסיפור אין-אהבה.