אז שוב אני כאן,
תחת אותה כותרת ,
חוזרת לרשום בך,יומני היקר,הפקרתי אותך תקופה אבל הינה אני שוב חוזרת לעדכן,
כן תמיד כשרע לי אני איכשהו חוזרת,
חזרתי אחורה או שפשוט לא המשכתי אף פעם קדימה
כנראה שמה שחבר טוב פעם אמר לי היה הרבה יותר מסתם תיאוריה.
אנשים יוצרים כשרע להם,כשרע יש יותר יצירה וזה תופס בצורה כלל עולמית בארצות שנמצאות במשבר יש יותר תרבות ,יצירה גדולה יותר ומשובחת יותר.
ניסיתי לחשוב על זה קצת תוך כדי השפעה של אלכוהול
הרהרתי לעצמי רות בתוך המחשבות
הרי חצי שנה שאני לבד
ואני באמת מחפשת משהו רציני.
מישהו רציני,שאני אוכל לתת לו את כל כולי,להעניק לו את אהבתי ולקבל את אהבתו בזרועות פתוחות.
אז כן אני יכולה לספר שנהניתי מתקופה "הרווקות"
נהניתי לצאת עם בחורים,להכיר אנשים חדשים,שונים כל כך האחד מהשני,
הצלחתי להבין פחות או יותר מה אני רוצה,מה אני מחפשת ומה חשוב לי שיהיה בבן זוגי.
עשיתי קצת שטויות,השתחררתי,בקיצור לא הייתי אני.
אז יצאתי עם כמה בחורים אני כבר לא ממש זוכרת את רובם,
התנשקתי בייחוד עם אלכוהול.


אז זהו הגיע הרגע
כי ככה זה לאהוב אותך?
אז מה זו בעצם אהבה?
כן הייתי במערכת יחסין די ארוכה ומשמעותית בחיי,כן הרבה מערכות יחסים אני משווה עם הקשר הזה.
זה לא טוב,אבל זה דווקא טוב מאוד,אני יודעת מה אני כן רוצה שיהיה שם ומה לא.
אבל האם בכלל מה שאני חושבת שאני רוצה זה באמת מה שיעשה לי טוב?
בקשר לזה אני כבר לא כל כך בטוחה,ישנן המון דברים שנראו לי כסטטוס קוו במערכות יחסים שהיום אני שחררתי אותם,זה רק עשה לי טוב.


מערכת יחסים בריאה ,מהי?
על קנקנו של הנושא אני תוהה המון...
אז יש את המשיכה,שאצלי היא מתבטאת הרבה מעבר למראה,אני אפילו יכולה לציין קבל עם ועדה שמראה חיצוני,זה לא תמיד מה שעושה לי את זה,
חשובה לי ההתנהגות היחס של הבחור לסביבה ואליי והאופי כן זה מה שמושך אותי,מודה.
אני אשחק אותה אמא תרזה ואודה שגם מראה חיצוני יכול להשפיע אבל זה ממש לא האישו,ולרוב אני מעדיפה מראה פנימי על פני מראה חיצוני.

אך פעם לא חשבתי שאמצא מישהו שיתנהג אליי כמוהו.
אז הינה לא חשבתי זה בא לי בהפוכה,לא חיפשתי והרבה מזה כי הייתי בטוחה שלא אמצא,ויצאתי עם כמה וכמה בחורים בחיי,אף אחד לא דמה לו יש בו משהו כל כך ייחודי.
אבל הינה הכרתי בחור שיכול בקלות להשתוות לטוב לב שלו,ליחס שלו כלפיי,ליחס שלו כלפי כולם,חברים,משפחה,
אני יכולה בהחלט לציין שהוא שבה את ליבי,
קנה אותי,יש בו משהו מיוחד וייחודי,
אז למה???
למה כל התהיות והמחשבות רצות אצלי בראש...

חשבתי על כמה והגעתי לכמה תשובות אופציונליות
והראשונה:כמה שהוא מזכיר לי את מה שכבר היה ונגמר בכאב גדול,זה נותן לי קצת הרגשה של אשמה,שבטח גם במקרה הזה הכל יגמר בכאב,ואני,הדבר האחרון שארצה לעשות למישהו שעושה רק טוב,זה רע.
השנייה:אולי בגלל שזה כל כך GOOD TO BE TRUE יש בי את הפחד הזה להיכנס למשהו שנראה חלומי מבחוץ ומבפנים הכל יתפקשש אז אני מנסה לדחות את הקץ ולהמשיך לחיות באשליות שהכל נהדר כל כך מבחוץ הרמוני ושלו וכך כל כך טוב לי שאני לא רוצה לשנות דבר שיעשה את זה שונה ממה שזה כעת.
הסיבה השלישית באמת כואבת לי אבל יכול להיות שכמה שחיפשתי משהו רציני ורציתי קשר אני פשוט מפחדת להרפות מ"החופש" הזה לעשות מה שאני רוצה עם מי שאני רוצה ומתי שאני רוצה,חלילה אני לא אומרת שעם בן זוג זה לא אפשרי אבל לא באותה מידה,יש מחויבות שהיא דבר שאני לעולם לא אפר,
סיבה רביעית:מפחדת להודות ,מפחדת להתאהב על מעל לראש,מפחדת להיפגע
הסיבה החמישית היא שכל התהיות האלו מובילות אותי למקום של בלבול,חוסר הגעה להחלטה סופית ונחרת ,כן לרוב אני נחרצת אני לא מתמהמהת יותר מידי לבחור דברים,הפעם כל כך קשה לי להחליט.

הרהורים של 3 לפנות בוקר,אחרי שחזרתי קצת שיכורה מהפאב הקבוע.
אני רק רוצה שיהיה לי טוב.
וגם לכולכם.
מקווה שהלב יגבר על השכל שבמקרה הזה רק עושה לי בעיות.

אני לא יודעת מתי אכתוב בך שוב יומני היקר
או אם בכלל יהיה פרק ג` .
מה שאני כן יודעת זה שאם יהיה פרק כזה
הוא יהיה כמו סיפור מהאגדות,ואולי כשאני חושבת על זה
לא לא אני לא רוצה סיפור מהאגדות,מספיק לי רק אושר,
ואיך זה יגמר?
את זה אין אף פעם לדעת,הרי הכל נגמר בסופו של דבר,אין אינסוף.
וככה אנחנו צריכים תמיד לחשוב ולחיות כי אין חיינו נצח כאן.

שלך
יעל