סיפור אהבה חלק שני...

לאלה שאהבו לקרוא את הסיפור הנה ההמשך מקווה שתהנו.. מיכל צעדה לביתה הדמעות נופלות להן אחת אחרי השנייה." מדוע לאחר זמן כה רב הוא פתאום מתקשר?" שאלה את עצמה הרי לקח לי המון זמן לנסות להתרגל לשיגרה בלי מכתבים ממנו בלי מיילים הפון עם ההודעה " תתקשרי מחכה לפון שלך יקירה" המון לילות של יסורי מצפון המון כאב. כל יום לרוץ למייל על הבוקר ולראות חוסר תגובה היה שובר מבחינתה במשך כל השנים בהם חיה כפרודה מעולם לא נתנה לגבר להתקרב אליה בצורה כזו לגעת לה בנשמה לספר לו דברים שהיו זוועות מחייה.

השקט הזה היה שובר ולא פעם נרדמה מיכל עם דמעות מתפללת לקדוש ברוך הוא שהוא יהיה בסדר שלא ישנא את כולן בגללה שיתבודד. המצפון היה דבר נורא הוא ישב למיכל על הלב והכה בה לילות וימים ..לעיתים הייתה הולכת ברחוב וללא סיבה נראית לעין היו פשוט זולגות להן הדמעות. להתאהב היה דבר נפלא לכולם חוץ ממנה..

לפעמים הייתה תוהה איך אפשר להתאהב כל כך  בגבר שלא ראית מעולם למעט תמונות במסן? דרך מילים? אם מישהי אחרת הייתה אומרת לה את זה לפני שהכירה את תום סביר להניח שמיכל הייתה צוחקת עליה..אבל הנה זה קרה לה..עבר עוד חודש ופתאום בדרך למכולת סימוס נו בטח החברות הטובות שלה צביה ושרית להן סיפרה הכל והן כמו חברות טובות הסכימו שהיא הייתה חייבת לשים תמונה אחרת ושתום צריך להבין ולא לכעוס אבל כאלה חברות נהדרות היו למיכל כאלה שיעשו הכל עבורה באש ובמים ..היא פתחה את ההודעה ובה היה כתוב

" מתי אפשר לראות אותך?" מיכל נעמדה מאובנת המוח שלה השתתק כל העולם נעצר הרגליים שלה סירבו להמשיך את ההליכה...שוב תום שוב הודעה מתום זה שמהמוח שלה יכל לקלוט גם אם הייתה דורסת אתה מכונית היא לא הייתה מרגישה כלום..היא חשבה "לענות או להתעלם? " והחליטה להתעלם.." הרי הוא לא יבטח בי שוב לעולם זה מה שעבר לה בראש..אז מה הטעם? שוב כאב לב?" היאסיימה את הקניות תוך כדי שהיא מביטה בפון כל הזמן ונכנסה לרכב עברה חצי שעה מאז ההודעה הראשונה ואז שוב הצליל הזה של הודעת סימוס...מיכל נתנה ברקס ונעצרה בצד הכביש היא לא ראתה את הנהגים שעשו פרצוף כועס היא לא שמעה את הצפירות היא לא ראתה כלום רק את הפון..היא פתחה בהיסוס את ההדעה וקראה:" מפחדת לענות?" היא החליטה לענות לו בסימוס וכתבה:"אין לי מה לכתוב" 3 פעמים תיקנה את השגיאות במלל האצבעות שלה היו קפואות..משותקות.אחרי דקה קיבלה סימוס נוסף מתום " גם זו תגובה" היא הביטה בפון במירמור יודעת שהשקר הנורא גורם לה להרגיש בעמדה נחותה בהרגשת מועקה שאילו השקר לא היה נכנס בניהם היא ותום היו מגשימים בעתיד את חלומותיהם הרומנטים על זוגיות ומשפחה פרק ב' של ממש.דמעות נפלו על ידיה היא בכלל לא הרגישה שבכתה.. ואז הגיע סימוס נוסף מתום: " מה שלומך יקירתי? מתי נפגש? את גרושה כבר?" היא ענתה ואז מחכה 3 פעמים את התשובה והחליטה לא להגיב ונסעה לבית..היא העסיקה את עצמה כל היום בכדי לא להחזיר סימוס ..ניקתה כיבסה עשתה טלפונים לחברות שלה וסיפרה להן הכל..הן אמרו לה :"לקח לך זמן להתאושש.תניחי לסיפור הזה..שום דבר טוב לא ייצא ממנו" יומיים החזיקה מיכל מעמד עד שנכנעה לדחף וסימסה לתום:" בוקר טוב תום..אני לא יודעת מה אתה רוצה ולא מעניין אותי לקח לי זמן לשכוח ממך אל תתקרב אליי אני לא מרגישה כלפיך כלום" מיכל ידעה שהיא חייבת לשלוח את הסימוס אחרת משהו בה יתפרק שוב.היא ידעה שהיא משקרת לעצמה ולו בזה שהיא לא מרגישה כלום אבל זה היה הדבר הכי טוב לעשות באותו רגע..היא שלחה את הסימוס ופרצה בבכי מרורים היא ידעה שזה ירחיק אותו ממנה לתמיד....

המשך יבוא...