11 תגובות   יום חמישי, 8/1/09, 02:29

 

 

סדק

 

 

סדק סדק

נבע מתחת לעור.

מוצאת את עצמי לא נוכחת.

נפקחת באמצע היום.

מזיזה חפצים ושוכחת. 

מחשבה נפרמת חוט חוט.

הנסיבות מגבירות את הלחץ,

והקשב שלי מתועל,

לכל מאודי הרוצֶה דברים:

לנכס וּלכנס, לאגור ולצבור,

מהטוב, היקר, המוזהב.

וגם בקבוקון של תרכיז צוף חיים. 

ולא ברירת מחדל.

 

 

 

דרג את התוכן: