על הרצון לדייק / נתן זך

ואז הייתה הגזמה גדולה במנְיַן הגוויות:

היו שמנו כמאה והיו שמנו כמאות

וזה אמר ספרתי 36 נשים שרופות

וחברו אמר לא צדקתָּ, כי רק אחת-עשרה

והמשגה מְכֻוָּן הוא וּפוליטי, לא יד המקרה

ואם כבר פתחתי, אֹמַר גם זה

שרק שמונה נשים נשחטו, כי שְׁתַּיִם נוֹרוּ

ויש אחת מפוקפקת ולא ברור

אם נשחטה, נאנסה או רק שֻסּפה בטבור

וגם בעניין הילדים עוד לא נאמרה הַמִּלָּה האחרונה

הכל מודים כי שִשּה נצלבו ואחד עֻנָּה

לפני שראשו רֻצָּץ אבל מי לידינו יתקע

כי כל אלה שנעלמו ואין יודע את עִקּבותם

אמנם הֻשלכו כֻּלָּם או חלקם אל הים

שאם כך, כיצד נסביר את כתמי הדם?

בִּדברים ממין זה אסור להִתּפס להגזמות

ויש להבחין וּלהִזּהר: המדובר בדיני נפשות

שהרי עלולים חלילה לטעות בדוחות

וּכבר היו, ידידי המלומד, דברים מעולם.