Life
A person starts to live when he can live outside himself
פוסטים אחרונים
- בית קפה בסכסנהאוסן 20/6/13
- אדמה רטובה 14/6/13
- שני חברים 7/6/13
- סופרים קוראים 19/5/13
- טוב למות בעד ארצנו 17/4/13
- אתר חדש לספר "האיש עם האף השמן" 26/1/13
ארכיון
נגד הזרם
להתנגד למלחמה בימים אלה זאת כמעט התאבדות. יחד עם זאת, אם משהו מבדיל בינינו לבין אויבינו זה הזכות להתבטא. עוד דבר שמבדיל בינינו לבין אויבינו זה טוהר הנשק, העובדה שיש לנו כוונה ברורה ומוצהרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. לצערינו, התוצאות הן לא בדיוק מתיישרות עם הכוונות ומה שלא הולך בכוח מנסים בעוד יותר כוח. עוד הפצצות על מה שכבר הפצצנו ועוד בתים הרוסים ועוד כמה ילדים הרוגים והם עדיין לא נכנעים. אז מה עושים? עד מתי נמשיך להרוג ולהרוס ולחטוף פצמ"רים וקסאמים וגרדים? האם מישהו יודע להגיד כמה נזק והרג נצטרך עוד לעשות להם ולעצמינו על מנת שהחמאס ייכנע? האם מישהו מאמין ששהחמס ייכנע? ומה חלקה של ממשלת ישראל בהתדרדרות המצב? ולמה עכשיו ולא בעוד שבועיים כאשר נשיא חדש יישב בבית הלבן? האם זה מחטף של הדקה ה-90? מחווה אחרונה לעם ישראל של הנשיא בוש? או ניסיון אחרון להשפיע על הבחירות הקרובות? שכחתי את תושבי הדרום, היחידים שסבלו כל השנים (מממשלות ישראל ומהחמאס כאחד) ועכשיו משתמשים בהם כתירוץ ובני הארובה. איפה היינו כל השנים? איפה מערכות ההגנה נגד קסאמים שהבטיחו לנו ושיכלו למנוע את המלחמה ולהגן על הדרום ועל הצפון? לא כיפת ברזל ולא כיפה אדומה. אדם הרבה יותר חכם ממני אמר: Any intelligent fool can make things bigger, more complex, and more violent. .It takes a touch of genius -- and a lot of courage -- to move in the opposite direction בסופו של דבר שלום עושים עם האויב |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מילים עם הרבה אומץ.
*
האנרכיסטים.
מי הם ?
מה הם רוצים?
כל התשובות לכל השאלות על האיום האסטרטגי החדש המאיים על כולנו בפוסט המדובר ביותר ב דה מרקר :
http://cafe.themarker.com/view.php?t=655023
אינשטיין נרדף בגלל יהדותו וברח מגרמניה ולו היה חיי היום היה מתנגגד למלחמה בעזה בדיוק כפי שהתנגד לפצצת האטום על הירושימה. יכולנו לסיים את המלחמה הזאת אחרי יומיים, מה מחפשים עכשיו?
אענה בפשטות
אילו היו מחכים היו הטילים מגיעים עד תל אביב
ולמשפחה שלי
אז מצידי שיכניסו להם באבי אביז
הם
איינשטיין לא גר בישראל
ולסיום
מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים
בדוק
טוהר הנשק...
בימים אלו אני רק מסוגלת להתפלל שהצד שלנו יחזור בשלום,
שהאזרחים שלהם לא ייפגעו,
שיפסיקו עם הטילים,
:-(
נכון ולא נכון.
אני כשוחרת שלום, שמאלנית, פציפיסטית, "יפת נפש", אפילו את כינוי הגנאי 'ערבישה נשומה' כבר חטפתי פעם, אומרת שהיות ואת המצב שהיה כאן ב-7 השנים האחרונות אי אפשר היה לספוג יותר, האילוץ היה לצאת למבצע הזה.
העצוב הוא, שבדיוק כפי שאתה אומר, פתרון זה לא יביא.
עוד יותר עצוב לדעת, שפתרון צבאי אין בנמצא. פשוט כי לא באמת ניתן לפתור את המצב הזה באמצעות פתרון צבאי.
ופתרון מדיני גם הוא לא קיים. פשוט מפני שזוהי מלחמת תרבות המונעת ע"י פנאטיות דתית השולטת בהמון נבער. זו לא באמת מחלוקת על שטח מחיה. זה הרבה מעבר לזה.
אז מה כן? אין לי מושג. למישהו יש?
המבצע הנוכחי, בעיני, הוא עוד "בינתיים" אחד. כמו אלה שלפניו.
עצוב.
אכן, שאלות נכונות. תמצא בפוסט האחרון שלי את אותה הרוח
וחוץ משנינו יש עוד כמה שממשיכים לחשוב מחוץ לקופסה וגם להביע.
אז החדשה הטובה היא שאנחנו לא לבד
ו החדשה הפחות טובה היא, שלו הייתי צריכה למצוא פתרון יצירתי - כנראה שלא הייתי מצליחה
אבל עדיין חושבת שזהו תפקידם של סוחבי העגלה שלנו.
התסכול הזה שמביא להעלות את השאלות שאתה שואל מעסיקות עוד רבים . הלוואי ויבוא היום שנצטרך לכתוב על נושא שכולנו מייחלים .
עזוב אותך מסיסמאות, שלום עושים עם אוייב שמעוניין בשלום ולא עם אוייב שאינו מכיר בך וחרט על האמנה שלו את השמדתך - ועוד נלחם בך מלחמת דת.
אני בעד שלום - אבל שלום שבא מהמקום הנכון הוא שלום תמורת שלום ולא תמורת אתנן שהולך וגדל עם הזמן.
http://www.youtube.com/watch?v=Q7wkPFYzaB8
אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב, אבל חייבים להתעורר כדי לשרוד
אתה מוזמן לקרוא את הפוסט האחרון שלי בנושא "צריבת התודעה"
"וכיתתו גראדיהם לאיתים וקסאמיהם למחרשות..."
בהחלט חומר למחשבה....
מסכימה עם כל מי. ולעניין ההבדל בינינו לשכנינו:
אנשים הם אנשים הם אנשים.
לא טוהר הנשק ולא בטיח. לא אצלהם ולא אצלנו (על שלנו אנחנו לא מדווחים)!!!
יואל יקירי,
(בהמשך לענייננו, זאת לא התשובה שלה חיכיתי) .
כל השאלות הנכונות שהעלית קצת תמימות בעיני היום ואני בצד שלך, שלא תתבלבל.
ואפשר להמשיך להגיד סיסמאות וקלישאות ומה שיוצא מזה בסוף זה שהאויב (שלא כ"כ רוצה לדבר איתנו, דרך אגב) ממשיך בשלו.
אולי אני אהיה קצת גזענית אבל אנחנו מתעקשים לדבר ב"מערבית" בעוד שאין מה לעשות אבל האויבים שלנו מבינים ומדברים רק "ערבית". וזה לא נאמר ממקום של התנשאות - זה באמת הבדל גדול בין השפות המנטליות שלנו.
אז אם אני צריכה לבחור בין להמשיך לדבר "מערבית" ולא להיות או להתחיל לדבר "ערבית" ולהיות... אני מעדיפה לדבר קצת ערבית. אבל לוקח זמן ללמוד... שנות דור....
את התחושות הבנתי, את המסר לא כל כך.
לגבי ההבדלים בינינו לבין אויבינו:
יש כמה וכמה. החשוב שבהם לעת הזאת הוא זה:
אנחנו הורגים כדי לשרוד, הם הורגים כדי להשמיד.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=816823
שאלות שאכן דורשות התיחסות רצינית
הפוליטיקאים לא מהיום ולא מאתמול השתמשו בשדרות ככוח פוליטי ומצע בחירות
יש לי עוד מה לאמר בנושא
יום עמוס
סליחה
לדעתי
אתה לגמרי בזרם...
סליחה אם קלקלתי לך.
כל אדם, באשר הוא אדם, שואל את השאלות האלו.
(אני,בכל אופן באחד הפוסטים שלי,שאלתי חלק מהשאלות)
עתה. זמן מלחמה.
*
אני מחפשת אותו גאון שלא רק יגיד, שגם ינהיג!!
אני מבטיחה לשחות עם הזרם...גם אם יגידו לי שרק דגים מתים שוחים בזרם.
אני מבטיחה להיות אחת מהעדר , ומדי פעם רק לפעות: מֶהֶהה מֶהֶהה
*
אתמול, נורא פחדתי כשראיתי מה קורה בטורקיה, בלבנון, בעולם שמסביבי
הרגשתי כל-כך קטנטנה ואומללה, הנאבקת על מעט שפיות בעולם שטוף שנאה.
*
אני בעד אהבה.
בהחלט יש מקום לדעתך בשיח הציבורי.
שי
היי איש יקר!
ראשית כוכב על האומץ ללכת נגד הקונסנזוס הלאומי!
אך הפעם ניראה לי שהגיע הזמן לעצור אותם מלזנב בנו.
בתקוה שבסוף המאבק זה תפתח דלת לשלום בין העמים.
באהבה
מיכל
שאלות קשות אתה שואל. אני לא יודעת לענות עלהן.
המשפט האחרון שלך: "שלום עושים עם אויבים" זאת קלישאה נכונה, אבל במקרה הזה לא ממש מתאימה. כי איך אתה יכול לעשות שלום עם מישהו שאיננו מכיר בזכות קיומך?
ועוד משהו קטן: טוהר הנשק כותבים כך ולא כפי שכתבת.
מקסים, ואי אפשר שלא להסכים..:)
מקווה שמעניין חמים ונעים לך שם אי שם
מירי