להתנגד למלחמה בימים אלה זאת כמעט התאבדות.

יחד עם זאת, אם משהו מבדיל בינינו לבין אויבינו זה הזכות להתבטא.

עוד דבר שמבדיל בינינו לבין אויבינו זה טוהר הנשק, העובדה שיש לנו כוונה ברורה ומוצהרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. לצערינו, התוצאות הן לא בדיוק מתיישרות עם הכוונות ומה שלא הולך בכוח מנסים בעוד יותר כוח. עוד הפצצות על מה שכבר הפצצנו ועוד בתים הרוסים ועוד כמה ילדים הרוגים והם עדיין לא נכנעים.

אז מה עושים?

עד מתי נמשיך להרוג ולהרוס ולחטוף פצמ"רים וקסאמים וגרדים?

האם מישהו יודע להגיד כמה נזק והרג נצטרך עוד לעשות להם ולעצמינו על מנת שהחמאס ייכנע?

האם מישהו מאמין ששהחמס ייכנע?

ומה חלקה של ממשלת ישראל בהתדרדרות המצב?

ולמה עכשיו ולא בעוד שבועיים כאשר נשיא חדש יישב בבית הלבן?

האם זה מחטף של הדקה ה-90?

מחווה אחרונה לעם ישראל של הנשיא בוש?

או ניסיון אחרון להשפיע על הבחירות הקרובות?

שכחתי את תושבי הדרום, היחידים שסבלו כל השנים (מממשלות ישראל ומהחמאס כאחד)  ועכשיו משתמשים בהם כתירוץ ובני הארובה.

איפה היינו כל השנים?

איפה מערכות ההגנה נגד קסאמים שהבטיחו לנו ושיכלו למנוע את המלחמה ולהגן על הדרום ועל הצפון? 

לא כיפת ברזל ולא כיפה אדומה. 

אדם הרבה יותר חכם ממני אמר:

Any intelligent fool can make things bigger, more complex, and more violent.

 .It takes a touch of genius -- and a lot of courage -- to move in the opposite direction