
בפורים האחרון התחפשתי למלכה ושתי.
בניגוד למה שלימדו אותנו בבית הספר, ושתי היא הגיבורה האמיתית של המגילה. יש לה כבוד עצמי והיא מוכנה לסכן את מעמדה כמלכה עבורו. היא לא נותנת לאף אחד, אפילו לא למלך, להתייחס אליה כחתיכת בשר שאפשר להציג אותו לראווה.
למען אלה שלא ממש זוכרים את הסיפור, הנה התקציר (לפחות של ההתחלה): אחשוורוש, מלך נהנתן במיוחד, עורך מסיבה מפוארת לשריו ופרתמיו במשך מאה ושמונים יום- חצי שנה! לאחר מכן, הוא מקנח במסיבה נוספת שאורכת שבוע בלבד, לכל העם. ושתי המלכה עורכת משתה נשים בארמון. ביום השביעי למשתה, רצה אחשוורוש לנפנף ביופיה של ושתי קבל עם ועדה, משל הייתה חלק מרכושו. (בעצם לא משל, בימים ההם האישה אכן נחשבה רכוש של הגבר). אך ושתי לא ידעה שלרכוש, לחפץ, לא אמורה להיות דעה. והיא סירבה. היא סירבה להשפיל את עצמה בעודה מתהלכת הלוך ושוב מול עיניהם המנסרות של גברים שתויים. למרות שלא זאת הייתה התפיסה דאז, היא ידעה שהיא לא סתם חתיכת בשר שנועדה לקשט את המלך. ועל סירוב זה היא גורשה בבושת פנים מהארמון, ונחקקה בתודעתנו בתור המלכה המרושעת. אך לא בכדי נחקקה ושתי בתודעתנו בצורה כזאת. הגדיל מחבר התנ"ך לעשות, כאשר שם את דעתו האמיתית בפיו של ממוכן, אחד מחכמיו של אחשוורוש. כדי לא לתת רעיונות משונים לנשים שיקראו את המגילה (או אולי בעצם יקריאו להן), שלא יחשבו חס וחלילה, בטעות, שהן ישויות עצמאיות ולא רק השתקפות של הגבר, אמר ממוכן את הדברים הבאים: הוא שם לב שמה שושתי עשתה במשתה זה תקדים. הוא ידע שהשמועה על כך שאחשוורוש קרא לה לבוא והיא סירבה תתפשט בכל הממלכה ותעבור באוזני נשים רבות. לכן, אמר, דבר ראשון יש לגרש אותה ולתת את המלכות למישהי טובה ממנה- כלומר, צייתנית ממנה. והכי חשוב- יש להוציא חוק, אשר אומר (ואני מצטטת) "כל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן". כלומר, מעכשיו זה בחסות החוק- על כל אישה שהיא בממלכה לציית לדבריו של בעלה, יהיו מה שיהיו.
אז זאת המגילה שעליה התחנכנו, רק שלנו סיפרו את האמת קצת אחרת. אני אגיד זאת בקצרה- אסתר ומרדכי הם ממש לא הגיבורים שאמרו לנו שהם. ושתי המלכה היא הגיבורה האמיתית של המגילה.
ואם אני כבר בקטע של לנפץ מיתוסים- אז גם סנטה קלאוס לא ממש קיים.
מצטערת.
|
ברלים
בתגובה על ש"ש כבוד!
בוזי99
בתגובה על נחשו מי
יובל_לי
בתגובה על מגילת אסתר- הסיפור האמיתי
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכימה עמך בהחלט.
תפיסת המוסר של התנ"ך היא משונה בהחלט, הרע הוא טוב והטוב הוא רע.
ולגבי התוכן
במשך 10 השנים האחרונות (בערך) תוך כדי גידול שני זאטוטים אני נחשף מחדש (באופן סלקטיבי)לתכנים שבספר הספרים שלנו .חייב לציין שבמושגים נורמליים לא רק שהחומר הזה לא ראוי ללימוד ...הוא לא ראוי לקריאה -צפייה לקטינים מתחת לגיל 18.
מבלי להתייחס אפילו למסרים (שאת התיחסת אליהם) שעליהם מחנכים דורות יש בתיאורים כל מה שנחשב היום פשע או עוון .
רצח ,גילויי עריות ,הטפה לרצח עם(ע"י אחד אלוהינו)ניאוף,התעללות ,התעללות בגופות,סקילה .בגידה ,שנאת זרים..(להמשיך)
המסרים שעוברים מלימוד ספר הספרים שלנו אינם ממש עולים בקנה אחד עם ספר חוקים של שום מדינה מתוקנת .
אנחנו קוראים בעיתונות יום יום את מה שקורה כשאנשים, שהם חלק מהעם היושב בציון מאמצים דוקא את המסרים ההם ומתעלמים מחוקי המדינה .
הסיפור של ושתי הוא רק עוד דוגמא,לפחות אין בו רצח או התעללות פיזית
סנטה לא קיים?
עוד מעט תספרי לנו שחסידות לא מביאות ילדים?
שנזכה להתעלות מעל הפגיעות שבנו, שנסלח, ונחיה בדרכי נעם ושלום
Tal - I agree with Vik. You are amazing!
שוין,
את מביאה פה תזה מעניינת.
אבל את לויכולה לבוא לילדה תמה שכמותי ולפוגג את ההילה שהיתה סביב ספורי ושתי הרשעית..
כל הילדות שלי חגה סביב זה.. <לפחות "בעונה">
זה ממש חסר אחריות נו.
הזכרתי את הפירוש הזה של חז"ל באחת התגובות, לא רציתי להכניס אותו לפוסט כי אני לא מקבלת אותו.
כל הדברים שציינת הם פרשנויות.
בדיוק כמו הפרשנות שלי.
לא התייחסתי לאסתר ומרדכי בפוסט הזה כי הוא עוסק בושתי, אבל לדעתי המגילה מציגה אותם באור שלילי.
טל אם את כבר מתעסקת בפרשנות המגילה אל תצאי נגדה כי היא מסכימה איתך:
ע"פ פירושי חז"ל:
1)המלכה האמיתי אכן הייתה ושתי (בת המלך הקודם) אחשוורוש רק התחתן איתה (לכן קוראים לו אחשוורוש- מהמילים חש בראש(מרגיש גבר).
2)הוא לא סתם רצה להשוויץ בה הוא רצה שהיא תסתובב ערומה רק עם כתר על הראש- כתוב"תבוא המלכה ושתי וכתר מלכות בראשה".
3)ממוכן הוא בעצם המן והוא מייצג את דעתו/ם ולא את דעת היהדות חס וחלילה.
למעשה חז"ל כן משבחים את ושתי על זה שהיא עמדה על שלה.
דבר 1 את טועה מרדכי ואסתר הם כן הגיבורים לא בגלל שהם לא עמדו על שלהם אלא בגלל שהם היו מוכנים לסכן הכול (אפילו חייהם) בשביל העם היהודי.
בכל זאת אם היה לי כוכב לתת היית מקבלת אותו בטוח
טל
אהבתי את הפרשנות, אמנם לפי פרשנות זו (ושכנעת אותי שלא תביני), ושתי היא הגיבורה האמיתית, נכון היא בחרה בדרך הרבה יותר מהפכנית משל אסתר, אך גם אסתר ידעה לנצל את כישוריה הנשיים להשגת מטרותיה וגם זה הרבה לאז.
נהניתי לקרוא
ברלים
טל, הכל בסדר לא לדאוג.
לא פגעת ולא העלבת.
שבוע נהדר לכולנו.
תודה רבה.
שבוע מעולה גם לך, ובכלל לכולם (גם אלו שלא מסכימים איתי...)
א) את יפיפיה
ב)"במים ההם האישה אכן נחשבה רכוש של הגבר" לצערי הרב זה עדיין קיים במקומות מסויימים
ג)כתיבה מעולה
ד)גישה מעולה
ה)אכן סנטה לא קיים
את ממש מדהימה אמשיך לעקוב אחר הפוסטים המעולים
יום מדהים ושבוע עוד יותר!!!
ויק.
טוב, כיף לקרוא. לדעתי אנחנו בדרך לשלום עולמי. לא נסתפק בפחות!
האמת, הפתעת אותי.
אלימות מילולית אתה אומר?
לא חשבתי שזה הגיע עד כדי כך. אם יוב יוב נפגע מדבריי- התנצלותי הכנה.
אתה צודק, אני כאן כדי לשמוע דעות שונות.
אבל זה עובד בשני הכיוונים.
גם אתם צריכים לקבל את הדעה שלי, ואיך שאני רואה את הדברים.
אין לי מה ללמוד מאדם שחושב שלהתייחס לאישה כמו חפץ מעיד על כבוד אליה.
חשוב להבהיר, שאני מעדיפה לקבל תגובות שיש בהן תוכן גם אם הן לא תואמות את הדעות שלי, מאשר תגובות דביליות וריקניות. אז יתפתח מהן ויכוח, אז מה? אין בכך שום דבר רע.
שוב, לא חשבתי שדבריי אלימים, לדעתי הם מקסימום ישירים ובוטים. בניגוד לרוב האנשים כאן בקפה, אני לא מרגישה שמטרתי היא להתחבב על כמה שיותר אנשים ולהשיג כמה שיותר כוכבים, וכדי להשיג מטרה זו עליי להיות מתוקי-תוקי- תוקי, להסכים עם כל טמבל בעל מחשב, ולהכריז אהבה לכל עבר.
לא.
אל תיבהלו מזה. זה דבר טוב.
אנשים, עם דעות שונות, מתווכחים ברשת.
וזה שאני מעדיפה תגובות עם תוכן, לא אומר שתמיד הן ישמחו אותי. אבל זה בסדר.
אני חייב לציין שקראתי את כל התכתובת שלכם. טל היקרה, מן הסתם לא נדע לעולם, אם אכן הסיטואציה היתה כפי שאת מתארת אותה בדמיונך, או שיש אפשרויות אחרות ופרשנות יותר מתונה, כפי שיוב יוב מציע.
אבל, דבר אחד ברור לי. האלימות היחידה שיש כאן בוודאות, היא ההשתלחות האלימה שלך באדם, שאיתרע מזלו להיות גבר, אשר העיז לא להסכים עם המניפסט הפמיניסטי שלך. יכול להיות שהוא טועה, סביר להניח שאני טועה, אבל את לא מעלה בדעתך כלל את האפשרות שאת טועה.
מילא שאת לא מסוגלת בכלל לשקול דעה שהיא שונה משלך (וזאת לא ממש תכונה מועילה, בינינו) אבל מה הצידוק לאלימות המילולית הזאת?
הרי בתור אדם חושב (או שנחזה להיות כזה) יש לך ענין לשמוע דעות שונות, או בשביל להפריך אותן, או בשביל ללמוד מהן, לא? נסי ותהני.
ממש לא התכוונתי להעליב.
בחרתי בזנות כיוון שיותר מכל השאר, במקצוע זה אין כבוד. לדעתי יותר לגברים שמגיעים לזונות מאשר לזונות עצמן.
האם אתה מתעלם מהנקודה בכוונה כדי לצאת צודק או שבאמת אינך מבין?
סיטואציה בה מישהו (זכר או נקבה) נדרש לבצע את תפקידו אותו הוא אוהב ומבצע היטב (לפי הדוגמה שנתת) אינה זהה לסיטואציה בה מישהו (זכר או נקבה) צריך להציג את גופו לראווה לפי גחמותיו של "הבעלים" שלו.
אני לא מתעלמת מהאפשרות שגם במשתה של ושתי הגישו אלכוהול. אני פשוט לא חושבת שיש פסול בכך.
אתה אומר שלושתי הייתה את האפשרות לבחור שלא להענות לצו בעלה.
בוא נעבור על זה שוב:
ברגע שושתי בחרה לא להגיע- ועל כך נענשה, גורשה מהארמון ואף הוציאו חוק על כך שנשים חייבות לציית לבעליהן באשר יהיו- זה אומר שלא הייתה לה את האופציה הזאת.
בסדר? זה כמו שיש לך את האפשרות לשדוד בנק, אבל אתה (כנראה) תיענש על כך.
מכאן- שזה לא משהו שאתה אמור לעשות.
יש דבר נוסף שבחרתי לא לציין בפוסט-
חלק מהמפרשים טענו שאחשוורוש דרש ממנה להגיע בכתר מלכות בלבד- משמע ערומה.
במקרה כזה, עדיין זה בסדר?
איך אתה יכול להשוות בין להגיד "אשתי הכי יפה בעולם" ובין המקרה המדובר?
האם היית קורא לבת זוגך שתגיע לפאב בו אתה רובץ עם חבריך השיכורים (כן, מה לעשות, הם היו שיכורים) בביקיני ברזילאי לגופה כדי שחבריך יוציאו את העיניים על גופה?
אתה מבין את ההבדלים בין הסיטואציות?
אני מקווה שהכעס שלך הוא לא בגלל שהרסתי את הכיף שלך להתחפש למלכה אסתר כל שנה.
אולי תצליח למצוא דמות אחרת שפועלת בדרך בה אתה מאמין, הנשיא קצב, למשל.
יוב יוב,
אני מצרה בשבילך על כך שנולדת בתקופה לא מתאימה לך.
היית מסתדר הרבה יותר טוב לפני 3000 שנים- המחשבה שלך תואמת בדיוק את רוח התקופה:
אישה שלא מצייתת לדבר בעלה היא מפונקת ועצלנית. טיעון מנצח. הנה רעיון טוב- אולי כדאי להכניס בה כמה מכות, שתדע את מקומה, החצופה.
להזכירך, אחשוורוש לא רצה להתגאות באשתו על חוכמתה או שנינותה הכובשת, הוא רצה שהיא תפגין את יופיה. ודאי לא חשב שיש בה משהו מעבר לכך. האישה, כאמור, היא כרטיס הביקור שלך הגבר, ומלך חייב שתהיה לו את היפה בנשים לקשט אותו, ממש כמו בגד משובח.
אין שום הערצה בבקשה שלו להביא אותה כדי לנפנף בה מול גברי העם השיכורים. אם אתה חושב שזאת מחווה יפה לאישה שאתה אוהב- אני מקווה שאתה הומו.
ואם אתה חושב שהזכות לשמור על כבודה פחות חשובה מהכסף והמעמד- אתה יכול לנסות עבודה בזנות (אם מישהי תרצה את שירותיך). עזוב אותך מכבוד- שמעתי שיש שם אחלה כסף.
חבל שלא חיית בתקופה ההיא, חז"ל היו יכולים להיעזר במישהו כמוך.
אם הבנתי נכון המצב הוא כזה:
ושתי היא המלכה של המעצמה היחידה בעולם אז, פרס.
יש לה ארמון, עושר, עבדים, משרתים ובעל אוהב ומעריץ... הכל.
אחרי שחגגה יחד עם בעלה 180 יום עשו עוד פסטיבל לשבוע.
הוא בארמון שלו, והיא בארמון שלה.
בעלה, המעריץ מעיז לבקש ממנה לעזוב לרגע את המשתה
שלה כדי לפגוש את האורחים שלו.
אבל היא: שיכורה / עצלנית / מפונקת / אשת עקרונות פמניסטית
מסרבת לבוא אל בעלה "המלך" לכמה דקות ו ....
מאבדת את הכל;
הלכה הממלכה, הלך הארמון הלכו המשרתים
הלך הכסף הלכו העבדים והלך הבעל.
כן ללא ספק היא עשתה את הדבר הנכון, היא הגיבורה.