מסתבר, כמו תמיד, שכשרע יכול להיות עוד יותר רע. ירי הקטיושות על הצפון, למרות שאני מבין שהיה תסריט שזה עלול לקרות, היא עוד מכה שאזרחי ישראל צריכים להתמודד איתה. כמו כולם, אני מקווה שבאמת מדובר כאן באיזה ירי של חוליה פלשתינאית עצמאית ולא באיזה תבשיל שבישל עבורנו נסראללה, כמו שאומרים כרגע בתקשורת. למרות, שכמו שאנחנו יודעים, ואנחנו למודי נסיון לצערי, גם חיזבאללה היה בהתחלה ארגון עצמאי קיקיוני ותראו איפה הוא עכשיו. אל לנו לזלזל בדברים הללו, וטוב עשה צה"ל שהחזיר אש למקורות הירי.

אין ספק שצבא לבנון צריך לעשות את עבודתו עכשיו, יש גם החלטה של מועצת הבטחון ויש כוח רב לאומי, השאלה היא האם צבא לבנון מסוגל בכלל לעשות משהו. על הכוח הרב לאומי אני בכלל לא מדבר. וסוריה, מה עם סוריה וכל "שיחות השלום" שאולמרט ניהל לפני המלחמה? הרי נאסרללה לא יזיז שערה משפמו בלי אישור מסוריה, הוא גם צריך להתחמש איכשהו, למרות שאני מבין שלאורך כל השנתיים האלה הוא התחמש מאוד. אבל, הוד נסיכותו עדיין יושב לו בבונקר ואני לא מאמין שהוא רוצה להסתבך דווקא עכשיו, למרות כל ההתלהמות שלו. נראה לי שמתאים לו להשאיר את הדברים בגדר התלהמות. אבל אין לדעת, אני לא נביא, אני רק מנסה להיות אופטימי בכל הבלאגן שנפל עלינו.

אין ספק שהמהלך המדיני חייב להכנס להילוך גבוה ויש כבר סימנים לכך. מה שאני לא מבין זה איך הפרטנרים האלה לשיחות יכולים להוביל למשהו, כי על פי הבנתי היוזמה הצרפתית כוללת מלבדנו את מצרים ואת הרשות הפלשתינית. מי מדבר כאן בשם חמאס? לטעמי בטח לא מצרים ובטח לא אבו מאזן. כי זה יפה וקל אולי להגיע להסכם איתם אבל זה לא יתן לנו כלום אם חמאס לא ינצור את האש, זה בערך כמו לדבר עם עצמנו במראה. אלא אם כן, ואני לא מאמין שזה המצב, הנהגת חמאס באמת די מחוסלת והרעיון להחזיר את השליטה בעזה לרשות הפלשתינית הוא אפשרי.