לצערי חברים זוהי פרצופה של המדינה. אל תספרו לי סיפורים על כמה שאתם מזדהים ואפילו נותנים לי את המחסן שלכם בכפר בנווה אזדרכת לשישי שבת. אם אתם רוצים לדעת איך זה באמת מרגיש תנו קפיצה לשעה-שעתיים לאזור או שתקחו את היד ותחברו לוונטילטור אחרי ששטפתם כלים.
אני גר במושב גיאה, זה לא המוסד משוגעים ולא המחלף, מושב קטן ליד אשקלון כשהפעם האחרונה שהוא פורסם היתה שאיזה מדריך טיולים טועה מתל אביב הגיע לאכול אצלנו במסעדה, והתלהב מאוד שאנחנו מדברים עיברית רהוטה ובסוף תיאר את האיזור כחוויה כאותנטית, שחרר לחץ בשירותים וחזר למרכז. אני מודה , גם אני לא הייתי חלק מזה, זאת אומרת כן, גם אני גר באיזור והנוף אותו נוף, למדתי בתיכון בשער הנגב הכל טוב ויפה, ואתם יודעים מה, אם בא לי אני גם מקבל מילגה אקסטרה על זה שאני אמיץ. אבל עד עכשיו עמדתי ליד הילד שמקופל מכאבי תופת באזור המפשעה ואומר לו "יא אללה 8 שנים מי היה מאמין". הדבר הכי קרוב להבנה שהיה לי לכמה זה אמיתי היה מחבר שגר בקיבוץ גבים, שסיפר לי איך מתנהלים אנשים שמבינים שאין להם מרחב מוגן בזמן אזעקה.
מה שאני מנסה להגיד פה בעצם שפחד מוות מאוד דומה לסקס, רק אחרי שזה קורה אתה מבין. וככה אפשר להגיד שהרגשתי רק בלי הסוף הטוב בסביבות שעה 13:00 בצהריים, יום ד, במושב גיאה, כשקאסם פילח את החצר האחורית שלי והרעיד את הבית. לאנשים בשדרות, עכשיו כשאני יודע מה זה פחד מוות נשאר לי רק להגיד לכם שאני באמת מבין ולא מבין, איך אתם סובלים את זה. לאנשים במרכז, לא התכוונתי שתתחלפו איתנו, ואל תנסו להבין אותנו במבט של עגל. אם אין לכם מה להגיד אל תגידו, אם יש לכם זה רק בגלל שעברתם בסביבה. |