******
!!!!!!!
//////////
............
פוסטים אחרונים
- ושוב 22/9/09
- ברכה לשנה החדשה 1/9/09
- חברים יקרים 25/8/09
- דברים שיושבים לי על הלב 16/8/09
- חברים וחברות יקרים 14/8/09
- חשיפה רגעית 19/2/09
ארכיון
yesterday
מאחר שאתמול ביליתי את רוב היום, בחדר-מיון, חשבתי במחשבה ראשונה לדלג על היום הזה. ולא לכתוב עליו. אך במחשבה שניה, החלטתי שכן- כי כבר התחלתי לשתף אותכם., אז למה שלא אשתף בהכל??! בחיים קורים כל מיני דברים, פעם טובים ופעם פחות... אז ככה:- בלילה שלפני (שלשום), הרגשתי לחץ בחזה והיה לי גם דופק מואץ (מאד) וסחרחורת . לא קרה כלום באותו הזמן. לא היתה אזעקה, ואני גם לא ממש מפחדת שיש. לא היה ניתן להגיע לרופא וגם לא נמצא אחד שיכול היה לבוא, ועם אמבולנסים אני לא "מתעסקת". הלכתי לישון. למחרת , חברים לחצו... לא רציתי... אבל הלכתי לחדר מיון.
הכל עבר בשלום מבחינת תוצאות הבדיקות.(כנראה היה שם לחץ מצטבר שישב לו בתת-ההכרה ופתאם החליט לעלות למעלה ולהקיש על הלב).
חדר המיון נמצא כרגע מתחת לפני האדמה, ואני אוהבת להיות מעליה. היו שם חיילים, צלמים, עיתונאים אחיות ורופאים. חולים כמעט לא היו. לקחו לי בדיקות דם- לוודא שלא היה ארוע (לבבי). נותרו לי כמה שעות לחכות לתוצאות הבדיקות.
בינתיים היתה לי שיחה עם פסיכיאטרית שנמצאת שם כל הזמן לדבר עם נפגעי חרדה. מאד התאכזבתי ממנה. היא היתה מאד לא אמפטית, וכל הזמן שאלה ושאלה וכתבה, נתנה לי תחושה שהיא אוספת חומר לאיזה ספר שהיא הולכת להוציא על נפגעי חרדה, תוך תחושת ניכור ממי שיושב ממולה.
שום חמלה- תשכחו מזה. הצוות עובד 24 שעות מסביב לשעון וכנראה שהפך באיזשהו אופן לתפקד בצורה די רובוטית.
תוך כדי שיחתי איתה נכנסה כתבת של אחד הערוצים ושאלה אותי אם אני מוכנה להתראיין. כן- ככה כמו שאני יושבת מול הפסיכיאטרית העירונית. די בילבל אותי. היא אפילו לא דפקה על הדלת. (כל ישראל אחים, כך זה נראה שם ).
זה בא לי בהפתעה במקום הכי לא צפוי, ועניתי לה שאני לא אוהבת להצטלם ככה בהפתעה ובטח שלא במצב הזה. היא היתה די מאוכזבת... שאלתי אם אוכל להתארגן ויזואלית, לצאת יפה בצילומים (כי אי אפשר לדעת מי יראה את זה. בכל זאת- כל המדינה צופה בחדשות... שקלתי במהירות את האפשרות, והחלטתי_ ....שלא! לא זה המצב שהייתי רוצה להיראות בו, שם בחדר הזה, עם הלא סימפטית!. אני גם לא חושבת שהייתי יודעת מה להגיד באותה הסיטואציה, ומאד חשוב לי לדייק במקרים כאלו ולהגיד את הדבר הנכון!
תוך כדי צפיה ממושכת לתוצאות בדיות הדם, "השכיבו" אותי במיטת סדום אחת,שלידה היתה צמודה עוד מיטה ריקה. פתאום הגיעה אשה על כסא גלגלים, בגיל כל כך מופלג שאי אפשר היה להבחין אם זה גבר או אשה. המלווה הפיליפינית שלה בעזרת הרופא-סטאג'ר החביב (ואליד)- שטיפל גם בי קודם, העלו אותה על המיטה. התחילו לעשות לה בדיקות שגרתיות שעושים בחדר מיון. האשה המסכנה, לדעתי, לא ידעה איפה היא נמצאת ולמה ומה עושים לה , ובטח שלא מי... הפיליפינית ניסתה להרגיע אותה ואמרה לה כל הזמן:- רופא! רופא! (ניסתה להרגיע ולהסביר לה מי זה הנוגע בה כל הזמן). האשה הוציאה קולות מוזרים, שהפחידו אותי. ביני לביני תוך שאני צופה בה בניגוד לרצוני, חשבתי לי-" אוי!.. כמה שאני לא הייתי רוצה להגיע לגיל הזה ולהיראות ככה... איזה חוסר אונים!
לאחר מספר שעות של המתנה, די מורטת עצבים,כשאני מעבירה את הזמן בשכיבה ללא מעש עם שני צינוריות תקועות לי ביד, ולידי אותה אשה אומללה, הגיעו התוצאות...
...הכל בסדר!
זה היה התקף חרדה...!
ואני- בכלל לא מפחדת...??!!
עכשיו אני שמחה שחוויתי גם את זה ושהתאפשר לי לראות איך נראה חדר מיון בזמן מלחמה. חזרתי משם, מה-זה שמחה, לביתי שלי, בלי שום מחשבה לעזוב! אין כמו להיות בבית, - בעיקר אחרי שהות בחדר מיון.. מעכשיו בשעת אזעקה אני מגבירה את הווליום של הרדיו שיתערבב עם רעש האזעקה - שידרוג שהמצאתי לי. בכלל מצאתי לי כמה פטנטים להקל על המצב (אם ימשיך אביא אותם בצורה של טיפים) וכן- תמיד יש אפשרות לעזוב בכדי לצבור כח ולשוב בחזרה. האפשרות תמיד קיימת ועדיין אני לא מנצלת אותה.
בתקוה שמהפוסט הבא אני חוזרת לסגנון הכתיבה הנאיבי והישן שלי.
|
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצטערנו לשמוע
מלאת חוויות את בימים אלו.
מגוון של חוויות.
אחר כך אולי תכרכי אותן בספרון
ותופתעי גם את מהעוצמות...
העיקר שאת בטוב.
ויפה שאת מקשיבה, מאזינה, פותחת עצמך
לסביבה ומאפשרת.
תודה
על התגובה המפרגנת.
שמחתי לראות אותך כאן ~~ ~~ < ~~ ~;(: (@
כואב חקרא
על החרדה והלחץ
האופפים ומקיפים
בליבך ובגופך
ןמצד שני נחמה קלה
יש בעצם הגילוי שלא
אירע דבר חמור יותר
היי חזקה וברכת שלומים
ואושר
שלוחה לך
תודה לך ורד
ריגשת אותי!
תודה לך על תגובתך המעודדת
שבת נפלאה
אכן תקופה לא קלה עוברת עליך.
מקווה שבקרוב ישוב השקט אל איזורינו.
מניסיון חדר מיון ובכלל בי"ח זה לא מקום נעים להיות בו.
שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שתרגישי טוב.
איזה גומי?
בקפיצות??
שבת מהדרת גם לך!
כמו שכתבתי קשה לי להאמין שאת נהנת מזה
ובנוגע לפסיכיאטרית, הבנתי שהיא לא קשישה
רק בחוסר תשומת לב לא שמתי פסיק בינה לבין הקשישה
ומה דעתך שנתפשר על גומי כי בנתיים נראה שממחבואים
כבר נמאס לך/כם.
שבת נהדרת עקרבית ושקטה
תודה לך יהודית על תגובתך האיכפתית
כל הכבוד(על הפוסט שהוצאת לגבי תושבי הדרום)
מאחלת גם לך סוף שבוע נפלא ~~ ~~ < ~~ ~~ < ( - ( @
העיקר שאת בסדר
שולחת לך חיבוק
ומאחלת לכולנו שבת שקטה
ללא ניפגעים (מכל הסוגים..)
*
אמן ואמן!
חיבוק ענק יקירתי
שמרי על עצמך !
ובלבנו תפילה שכל הסבל הזה כבר יגמר
ואולי...
אולי הפעם יהיה טוב או לפחות שקט בדרום לכמה שנים...
א מ ן .
תודה איציק, תודה!
תודה רונית,
שמחה תמיד לבואך והשתתפותך איתי בנעשה כאן.
אהבתי את שורת התגובה!
חבר יקר
תשמע, אני ממש לא נהנית. תשכח מזה.
מנסה לראות את הדברים מזוית קלילה יותר
גם בשביל להגן על נפשי.
אגב הפסיכיאטרית כלל לא קשישה, כולה בשנות השלושים שלה.
לגבי ענין החיזוק- כל תגובה אוהדת ואמפטית מחזקת ועוזרת.
אין צורך בחמש אבנים. אם כבר, מעדיפה לקפוץ על חבל ....
תודה תודה
ולילה טוב ושקט בכל הגיזרות
שמחתי לראותך כאן
ל-blue
תודה על תגובתך האוהדת והאמפטית
תודה לך קפיצת..
מאחלת יחד איתך החלמה מהירה לכל הפצועים באשר הם שם
שקט ושלוה לכל אזור הדרום וגם הצפון!
ושמירה והצלחה לכל חיילי צבא הגנה לישראל !!!
במקרה הזה הוא לא שימש כמראה היות וראיתי שם רק אנשים בריאים,
(להוציא את הזקנה ששכבה לידי).
החולים הקשים והפצועים היו נסתרים ממני, וטוב שכך, כי לא הייתי עומדת
במראות האלו.
מה שכן- כשחוזרים משם מעריכים כמה טוב בבית.
תודה על תגובתך וביקורך!
העיקר שאת בסדר !
תשמעי, בסוף עוד נחשוב שאת נהנת ((:
האמת אני די בטוח שלא כך הדבר ויחד עם זאת
יש ערך די גדול ל"יומן מלחמה" הזה שאת משתפת אותנו בו
וערך גדול עוד יותר לעובדה שמתאפשר לנו לראות
זווית ראיה רחבה באמצעותך החל מההחלטה לצאת לבית החולים
דרך האח, הפסיכיטרית הקשישה, העיתונאית ועד לשובך
חשבתי על דרך מקורית לחזק אותך בזמן כזה
וכל מה שעלה לי בראש זה להציע לך
לשחק חמש אבנים.
חבר
תשמרי על עצמך שם...
לילה טוב ושקט
חיבוק לימים טובים יותר..
אמפטי לתחושותייך..
אין ספק שהתקופה נותנת אותותיה בכל אחד שנמצא
במרכז המתח והנפילות. הגוף והנפש שלנו לא תמיד
נשמעים לנו. מאחל שלך שקט נפשי ורגיעה בעצם
לכולם באשר הם.
לעיתים חדר המיון משמש
"כמראה המחזירה לפרופורציות..."
בכיף לב.
אשמח לבקר אצלך תמיד.
ולשמח
מחזיקה מעמד בכייף!!
שיתפוצץ האויב!
עוד לפני שהתחיל אצלכם היום היתה לי הרגשה חזקה
שזה מה שיקרה ובכלל מקוה שלא יתפשט הנגע הזה גם למרכז ולכל הכוונים.
שיהיה לצבא היכולת להתמקד במקום אחד ללא צורך לפזר את הכוחות.
אני כותבת שומעת תוך כדי מטוסים מעלי לכוון עזה.
מזכיר לי סרטים ישנים על מלחמת העולם. נורא הזוי!
קשה להאמין שזה קורה כאן...
שמחתי על תגובתך ועל ביקורך אצלי כאן
ערב שקט גם לכם ושלא יעשו לכם " הקפצות לילה"!
מקווה מאוד שבסופ"ש הזה תצאי קצת להתאוור מחוץ לאזור
תני לעצמך קצת חופש מכל הבלאגן הזה
תודה קובי
מקבלת את האמפטיה שלך באהבה
ושמחתי לראות אותך כאן
קליפס מתוקה, שתהיי לי בריאה
גם את ההומור שלך אני אוהבת.
נראה לי שהיא סטאג'רית, והרגישה את עצמה נורא חשובה,
בעיקר כשהצלמת מהטלויזיה נכנסה.
הייתי רוצה שתראה את עצמה מהצד, כמה שלא מתאים לה המקצוע הזה.
למה היא פסיכיאטרית, זאת לא אדע. אולי ראתה את הסרט "מנפלאות התבונה".
אין לי כלום נגד רובוטים. לפעמים הלחץ מחייב וטוב שכך.
אהבתי את תגובתך ותודה לך שאת מלווה אותי במלחמה הזו בנאמנות ראויה לציון...
מוסיקאי, איש יקר!
לא מתה על רופאים. מעדיפה לראות אותם מרחוק.
מעדיפה את פשוטי העם.... יותר נח לי איתם
חן חן על ההומור ועל התגובה המקורית
שמחה לראות אותך כאן
בועז יקר
אני קוראת וצוחקת
אין עליך !על ההומור והשנינות שלך.
אני למדתי להפוך כל אירוע בחיי לחוויה,
לא מומלץ לאנשים חלשים, בודאי...
תודה שהיית והצחקת והבנת...
תודה לך שמעון!
שיהיה לכולנו לילה שקט ונפלא
שמחה שאתה כאן.
החזיקי מעמד יקירה
כנראה שאצלנו בצפון גם כן מתחילה החגיגה....
נקווה שהכל יגמר במהרה
ארי
ימים לא קלים עוברים עליך.
שולח לך את כל האמפטיה שבעולם, ומאחל שהסיוט הזה שאת חווה, יעבור במהרה.
כולם הופכים להיות רובוטים בסוף כנראה שצריך להחליף את אותה פסיכיאטרית...
מעניין אותי לגמרי מה גרם לה ללמוד דווקה את המקצוע שלה??
*
מישהי, בפוסט אחר, כתבה שהיא:
נפגעת חרדה פסיבית...
ופעם, כדי להשלים חוויות (כמוך...), הייתי
בחדר מיון (בזמן מלחמה...). לא נהניתי כל-כך...
אחרי כמה דקות ויתרתי על התענוג המפוקפק..., ו...
איבדתי את ההכרה...
אני לא חושב שאמליץ על חוויה שכזאת...
כוכב
לימים מאושרים
שקטים
בריאות
ואהבה