כותרות TheMarker >
    ';

    ASיה

    0

    רפואת הרמב"ם - תרופות סבתא וצמחי מרפא

    8 תגובות   יום חמישי, 8/1/09, 22:32
    טיפול בהתקררויות ושפעת
    החורף ידוע במחלותיו האופייניות כגון: שפעת, דלקת ריאות, ברונכיט, נזלת ודלקת בסינוסים, התכווצויות שרירים, כאבי בגב, מפרקים ועצמות. על מנת למנוע התפתחות מחלות, יש לשמור על חום גוף נכון ע"י סביבה
    יבשה וחמה, מאכלים ומשקאות מחממים.

    מאכלים ומשקאות מחממים
    אורז, דגנים, אטריות מתובלים בשום/בצל ירוק, ירקות שורש: בצל, גזר,דלעת, לפת, תפוחי אדמה.

    תה ג'ינג'ר (זנגביל) עם קינמון, בתוספת דבש או סוכר חום.

    חליטת ג'ינג'ר (זנגביל) עם מיץ לימון, בתוספת דבש או סוכר חום.

    חליטת קינמון עם שברי אגוזי המלך, בתוספת דבש או סוכר חום.

    ליחה ושיעול
    מרק דלעת מסייע בהוצאת ליחה.

    אכילת כרוב בכל צורה - טרי, מבושל, כבוש.

    סירופ - מרק בצל עם דבש אקליפטוס.

    סירופ בצל ודבש - לחתוך בצל לקוביות, להכניס לצנצנת זכוכית עם 3 כפות דבש, ולקחת כל שעתיים כף מהנוזל שהופרש מהבצל.

    הדס
    צמח בעל פעילות נוגדת חיידקים, אנטי ויראלית, אנטי פטרייתית, מכייחת ומשכחת כאבים ודלקות.

    פצעים, כוויות, עור מגורה של תינוקות: לייבש עלים במקום מוצל ולכתוש לאבקה. לערבב עם מעט שמן זית ולמרוח על הפצע או לפזר את האבקה על האזור הפצוע.

    עיניים מגורות: לכתוש עלים עד דק לערבב עם מעט מים ולטפטף אל תוך העיניים.

    חיזוק שיניים: להרתיח 5 דק' חופן עלים בכוס מים ולגרגר מס' פעמים ביום.

    כאבי ראש: לייבש עלים לטחון דק ולהשרות בחומץ ענבים עד שהתמיסה מאדימה, ולמרוח על כל הגוף.

    כאבי אוזניים: לטפטף שמן הדס אל תוך האוזן.

    אסטמה, הקאות, סוכרת, צהבת, שלשולים, שפעת: להרתיח 5 דק' עלי הדס ביחס של כפית על כוס מים ולשתות מס' פעמים ביום.

    גזים, כאבי פרקים, עצירת דימומים פנימיים: להרתיח 10 דק' פירות הדס ביחס של כפית על כוס מים ולשתות מס' פעמים ביום. *במקרים של כאבי פרקים, צניחת רחם, מומלץ למרוח שמן אתרי של הדס.

    חיזוק השיער: למרוח שמן הדס על השיער פעמיים בשבוע. יש לערבב 10 טיפות שמן אתרי של הדס בכף שמן נשא.

    יבלות: למרוח שמן הדס על היבלת.

    חיטוי פנים: להכניס חופן עלי הדס לבקבוק של 1/2 ליטר שמן שקדים. להניח במקום מוצל למשך 10 ימים ולסנן. לאחר מכן ניתן להשתמש בשמן לחיטוי פנים.

    חיסון התינוק הרך מפני מחלות: כותשים עלים יבשים ומערבבים בשמן זית, ולמרוח במשך שבוע את עור התינוק בשמן עם ההדס.

    טפילים במערכת העיכול: להרתיח מעט עלי הדס ביחס של כפית עד כף, על כוס מים ולשתות 3 פעמים ביום.

    זעתר (אזוב מצוי)
    הזעתר מכיל שמן אתרי שהמרכיבים הפעילים שבו נקראים תימול וקרווקרול ובעלי פעילות אנטי חיידקית ונוגדת פטריות, עובשים ותולעים. יש לו פעילות אנטי דלקתית ונוגדת כאבים.

    הרגעת כאבי שיניים: מגרגרים בפה מירתח, אפילו כל רבע שעה עד שהכאב נעלם.

    הרגעת כאבי אוזניים: מטפטפים מס' טיפות שמן אתרי (2-5) בחצי כפית שמן זית אל תוך האוזן.

    כאבי גרון, צרידות ושיעול: להרתיח כפית עלים בכוס מים במשך כ-5 דקות, לסנן ולהמתיק בדבש, לגרגר ולשתות מס' פעמים ביום.

    חולשה כללית ועצבנות: מרתיחים חצי ק"ג עלים וענפים ב- 5ליטר מים כ-1/4 שעה. מסננים ושופכים לאמבטיה חמה. יושבים בה 30-20 דק' ומתרגעים.

    דלקות בפטמות אצל נשים מניקות: טובלים גזה במירתח ומניחים על הפטמות, להחליף כל מס' שעות.

    חניכיים מדממות ומודלקות: מגרגרים מירתח 3 פעמים ביום.

    דלקות קיבה, תולעים, בחילות ומעיים עצבניות: שותים מירתח מומתק בדבש בתוספת קמומיל, מרווה ופיגם, 3 פעמים ביום.
    שיפור הזיכרון: שתייה ואכילה של הזעתר, מבהירה את המחשבה ומשפרת את הזיכרון.

    טיפול בבצקות: כותשים עלי זעתר, מערבבים בשמן זית מחממים עד 45 מעלות ומעסים את האזור הבצקתי.

    אבני מרה ואבנים בכליות: לשתות תה זעתר על קיבה ריקה 3 פעמים ביום.

    בעיות עור: בשימוש חיצוני למרוח את שמן הזעתר על עקיצות ופצעים, ולטיפול בפטריות ברגליים ובציפורניים.

    מניעת כאבי ראש, צירי לידה, כאבי פרקים וגזים: שותים מירתח מס' פעמים ביום ולמרוח שמן על האזורים הכואבים.

    פסיפלורה
    מרגיע, מרדים בריכוזים גבוהים, נוגד כיווצים בטניים, נוגד דלקת, מחטא ומוריד לחץ דם.

    שימוש פנימי: להרגעה ושינה חליטה 2 גר' לרבע כוס מים, שותים כוס לפני השינה או לפי הצורך.

    שימוש חיצוני: חליטת 4 גר' ברבע כוס מים, שטיפות וקומפרסים במקומות נגועים בעור, טחורים.

    קורנית - תימין
    מועיל לשיעולים לחים, לעייפות כללית, עוזר לפעילות המעיים.

    מחלות בדרכי הנשימה: חולטים כ- 50 גר' עלי קורנית בליטר מים רותחים, מכסים ראש במגבת ושואפים את האדים.

    פעולת מעיים: חולטים כפית גדושה עלי קורנית בכוס מים רותחים, בתוספת דבש ומשהים כ- 3 דק' ושותים.

    מלפפון
    המלפפון הוא ירק פופולארי שמרבים להשתמש בו ברפואה העממית להורדת חום עשיר בוויטמין C ואפשר להשתמש בו לטיפולים חיצוניים.

    תכונות ושימושים:
    משתן ומטהר מפגעי עור.

    נוגד דלקות - משכך עור עם דלקות.

    שתיית מיץ מלפפונים טובה לטיפול בדלקת מפרקים.

    הנחת פרוסות מלפפון על עיניים מאומצות או מודלקות להפחתת נפיחות והרגעה.

    הנחת מלפפון טרי או מיץ מלפפונים על כוויות שמש
    זרעי מלפפון מיובשים וטחונים משמשים לטיפול בתולעי הסרט במעיים.

    שימוש ברסק מלפפונים לטיפול חיצוני בדלקות עור.
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/12 04:26:
      רוצה לדעת על תרופה טבעית לכאבי גרון, ושעולים
        19/4/12 18:01:
      שלום רב רצתי לדעת על תרופה שלהרמבם נגד סבורה על זואר אף ועל פנים חלקות תודה מלי בסטקאר
        19/4/12 17:56:
      שלום רב רצתי לדעת על תרופה של הרמבם לסבורה על הפנים במיוחד באזור אף ותודה מלי
        10/1/11 23:50:
      ישר כוח. נתתי כוכבית.
        5/4/10 15:39:

      שלום לך

      אשמח לדעת פרטים על רפואת הרמב"ם בהקשר לבעיות נפשיות.

      האם אדם שלא מוכן ללכת לטיפול נפשי יגול להיעזר במשהו מרפואת הרמב"ם ?

      האם זה דורש התנזרות מדברים אחרים? כמו שוקולד למשל-כמו תרופות הומאופטיות מסוימות?

      אודה ללך מאד

      לי

        31/8/09 22:12:

      תודה רבה ! 

       

      איו כמו התרופות של הרמב"ם הקדוש ! התרופות לבעיות העיניים ממש טובות !  

        29/1/09 08:44:

      צטט: ד"ר עם פילוסופיה 2009-01-26 15:44:05


      שמעתי שהרמב"ם הרבה לנדוד, אבל האם באמת הגיע לדרום אמריקה - מולדת הפסיפלורה?

      הרבה בריאות


      הרמב"ם (רבי משה בן מימון) נולד בשנת 1135 ונפטר במצרים בשנת 1204. היה פוסק, פרשן, פילוסוף, רופא ואיש מדע. נחשב לאחד האישים החשובים ביהדות ימי הביניים. נולד בקורדובה שבספרד, אך עקב כיבוש דרום ספרד, בשנת 1148, נדדה משפחתו והתיישבה לבסוף בפס. בהמשך, בגלל הקנאים המוסלמים, נאלץ לברוח מפס ועבר למצרים, שבה נעשה רופא החצר ומנהיג היהודים.


      שמעתי שהרמב"ם הרבה לנדוד, אבל האם באמת הגיע לדרום אמריקה - מולדת הפסיפלורה?

      הרבה בריאות

      ארכיון

      פרופיל

      AsiaSas
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין